הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב אישום המתוקן בעבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בניגוד לסעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

כמו כן הנאשם צירף תיק נוסף ת.פ. 6545-01-23 ולאחר שכתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע בעבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בניגוד לסעיף 407(ב) לחוק העונשין ועבירה של היזק לרכוש בזדון בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין המועדים 17.2.23 שעה 13:00 ל- 18.2.23 שעה 13:00, התפרץ הנאשם לחנות תכשיטים הנמצא ברח' הרצל 49 בעיר חיפה (להלן: "החנות"), באופן שהרים את התריס של החנות, ניפץ את חלקו התחתון של החלון, דרכו נכנס פנימה וחיטט בכוונה לגנוב. הנאשם נטל ונשא מתוך החנות כ- 450 פריטים וביניהם טבעות, צמידים, שרשראות ושעונים והכניסם לתוך התיק (להלן: "הרכוש הגנוב") ועזב את החנות שהרכוש הגנוב באמתחתו. בתוך כך, הבחין אזרח בנאשם ופנה אליו לפשר מעשיו, או אז השליך הנאשם את התיק ונמלט מהמקום. שווי הרכוש הגנוב מוערך בין 2,000 ל- 3,000 ₪.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן של התיק המצורף, בתאריך 26.12.22 סמוך לשעה 2:30 התפרץ הנאשם לקיוסק, הנמצא ברח' ארלוזורוב 4 בעיר חיפה (להלן: "בית עסק"), באופן שהרים את תריס בית העסק, פתח חלון שהיה סגור אך לא נעול, ונכנס פנימה לבית העסק. הנאשם נטל לידיו רכוש מבית העסק כדלקמן: סכום כסף מקופת בית העסק, קופסאות סיגריות רבות, קופה קטנה כחולה ובקבוקי אלכוהול בשווי כולל של אלפי שקלים, ועזב את בית העסק כשהרכוש הגנוב באמתחתו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם למנוע התריס נזק שהצריך את תיקונו על ידי המתלונן.

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם הכולל 8 הרשעות קודמות בגין עבירות סמים, רכוש ועבירות נוספות (טע/2).

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה בטיעון הכתוב (טע/1), לאחר שעמדה על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם, ביקשה לקבוע מתחמי ענישה נפרדים בגין כל אחד מהאישום באופן שיקבע בגין כל אחד מהאירועים מתחם שנע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל. באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם, ביקשה המאשימה נוכח עברו הפלילי של הנאשם להעמיד את העונש ברף העליון של כל אחד מהתיקים, ובנוסף להשית עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננים.

ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונש אחד בגין שני התיקים, וזאת בהתאם למבחן הקשר ההדוק, נוכח הדמיון הרב בין שני המקרים. ב"כ הנאשם טען כי מדובר בביצוע עבירות באופן לא מתוחכם וביחס לעבירות מאותו הסוג מדובר במעשים ברף נמוך של חומרה. עוד נטען, כי אין מחלוקת כי הנזק שנגרם למנוע התריס תוקן, כששווי התיקון עמד על 500 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאם לקבלה שהומצאה על ידי המתלונן.

עוד נטען, כי התכשיטים שנגנבו על ידי הנאשם הוחזרו למתלונן, לאחר שנזרקו על ידי הנאשם סמוך לעסק.

על כן, ביקש ב"כ הנאשם לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע כלל העבירות נע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם, ב"כ הנאשם הדגיש את הודאתו המידית של הנאשם במסגרת הליך מוקד ונטילת אחריות על מעשיו. עוד נטען, כי אמנם לחובת הנאשם 8 הרשעות קודמות, אך הרשעתו האחרונה בגין עבירת רכוש היא משנת 2005. עוד צוין, כי הנאשם מבקש לנצל את ההליך הנוכחי על מנת להיגמל ולפתוח דף חדש בחייו, לאחר שהצליח לשמור על ניקיון מסמים במהלך מעצרו, ואף הפסיק ליטול תחליף סם.

דיון והכרעה:

אמנם הנאשם הורשע בגין ביצוע שתי עבירות התפרצות לשני עסקים שונים בעיר חיפה, אך נראה כי קיים דמיון רב בין שני המקרים, כאשר שיטת ביצוע העבירה דומה מאוד והמעשים בוצעו בהפרש של מספר חודשים באזור גאוגרפי אחד.

על כן בהתאם למבחן הקשר הדוק, שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)) יש מקום לקבוע כי מתחם עונש הולם אחד.

תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין). על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם (סעיף 40ג לחוק העונשין).

הערכים החברתיים אשר נפגעו מעבירות ההתפרצות לבתי העסק הינם הזכות לקניין ותחושת הביטחון. מעבר לאותו נזק כלכלי שנגרם לקורבנות עצמם, עבירות אלו אף מביאות, ולו בעקיפין, לפגיעה בכיסו של הציבור כולו, וזאת בדרך של ייקור פוליסות הביטוח והצורך ברכישת אמצעי מיגון אשר יגנו מפני המבקשים להתפרץ לבית העסק שלהם.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות:

מדובר בביצוע עבירות לאחר תכנון, הגם שלא מדובר בהתפרצויות מתוחכמות וללא שימוש בכלי פריצה.

כתוצאה מהפריצה ניזוקו תריסים בשני בתי עסק והמתלוננים נאלצו לתקנם. אמנם הרכוש הגנוב הוחזר למתלונן מחנות התכשיטים, אך למתלונן מתיק ההתפרצות לקיוסק, נגרם נזק של אלפי שקלים לאחר שהרכוש לא אותר.

הנאשם היה המבצע היחיד של העבירות, וכפי שעלה מטיעוני ב"כ הנאשם ככל הנראה העבירות בוצעו על רקע שימוש בסמים.

על כן, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים, בשים לב לעובדה כי מדובר בשני בתי עסק שונים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

·        ברע"פ 117/16 מעווד נ' מדינת ישראל (11.1.2016), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירות של קשירת קשר, התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה בצוותא, היזק לרכוש והחזקת מכשירי פריצה. הנאשם קשר קשר עם אחרים, שהצטיידו בכלי פריצה ופרצו למוסד ציבורי, תוך שגרמו לנזק בסך של 59,000 ₪. התסקיר בעניינו של הנאשם נשא אופי שלילי. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-24 חודשי מאסר וגזר על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל והופעל מאסר על תנאי בן 10 חודשים במצטבר. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם, והורה על הפעלת עונש על תנאי באופן חלקי בחופף. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        ברע"פ 2326/15 עידן בנימין נ' מדינת ישראל (14.4.15) הורשע המבקש בעבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה לאחר שפרץ למשרד וגנב מזוודה שהכילה מסמכים שונים, צ'יקים, כסף מזומן ויהלום. על המבקש הושת עונש של 10 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

·        בעפ"ג 54218-01-14 נריה עמיהוד נ' מדינת ישראל (11.3.14) הורשע המערער בעבירת התפרצות בצוותא לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בכך שפרץ לבית ספר יסודי בלילה וגנב מחשבים וציוד נוסף. מתחם הענישה שנקבע בבית משפט שלום נע בין 6 ובין 30 חודשי מאסר ועל המערער נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער והעמידו על 6 חודשי מאסר בפועל בשים לב לעברו הפלילי הנקי.

·        בעפ"ג (מח' מרכז) 45586-02-14 טרנוב נ' מדינת ישראל (13.5.14), התקבל ערעורו של נאשם, שהורשע בהתפרצות למשרדי חברה והחזקת סם לשימוש עצמי. הנאשם התפרץ לחברה בשעות היום, כאשר עובדי החברה נכחו במשרדי. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירת ההתפרצות לבניין שאינו דירת מגורים בנסיבות המקרה הינו החל מ-6 חודשי מאסר בפועל, ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל .הנאשם נידון לשנתיים מאסר בפועל, כולל הפעלה של שנת מאסר על תנאי שהייתה תלויה ועומדת נגדו לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו, והוא נידון ל- 18 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת המאסר על תנאי, בשים לב למצבו הבריאותי.

·        בעפ"ג 55740-12-19 אלעביד נ' מדינת ישראל (29.1.20) הורשע המערער בעבירת התפרצות לבית עסק. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 11 ובין 24 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושתו 13 חודשי מאסר בפועל. המערער חזר בו מהערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי.

·        בעפ"ג 17761-02-18 אבו סנינה נ' מדינת ישראל (27.1.19) המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים וביצוע גניבה לפי סעיף 407(ב) וסעיף 29 לחוק העונשין, ובעבירה של שינוי זהות של רכב לפי סעיף 413ט לחוק העונשין. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בגין מעשיו של המערער עומד בין 9 ובין 18 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה בסך 12,000 ₪. ערעור על גזר הדין נדחה, אך נקבע כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם למעשיו של המערער עומד על מאסר בפועל של מספר חודשים.

·        בת"פ (נתניה) 59631-12-13 מדינת ישראל נ' גויטע (3.5.15) הנאשם הורשע בביצוע עבירה של התפרצות לבית עסק וגניבה. הנאשם התפרץ לבית עסק לזכוכיות ונטל ממנו כלי עבודה בשווי 5,000 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ובין 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל והופעל עונש מאסר המותנה, בן 6 חודשים במצטבר כך שסך הכל הוטל על הנאשם לרצות עונש של 18 חודשי מאסר בפועל. עוד הושת על הנאשם עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

·        בת"פ 29022-09-14 (י-ם) מ"י נ' גוזלן (19.3.15), נדון עניינו של נאשם אשר התפרץ לחנות בתחנת דלק. הנאשם גנב מהחנות כעשרים קופסאות סיגריות, ארטיקים, פנסים ושוקולדים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע ממספר בודד של חודשי מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, שביצע את העבירה כאשר מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדו, הוטל עונש של 8 חודשי מאסר בפועל וכן הופעלו מאסרים מותנים באופן שהעונש הכולל הועמד על 14 חודשי מאסר בפועל.

·        בת"פ 17282-03-21 מדינת ישראל נ' רפי בן חיון (12.9.21) הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בכך שגנב ממחסן שואב דייסון בשווי 1,800 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין תקופת מאסר קצרה ועד 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 3 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה במצטבר כך שעל הנאשם נגזר לרצות 9 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

·        בת.פ. 38584-09-14 מ"י נ' זידאן (6.1.15) הנאשם הורשע, לאחר הודאתו, בביצוע עבירות של פריצה והחזקת מכשירי פריצה בכך שניפץ זכוכית דוכן מפעל הפיס באמצעות מברג, נכנס לדוכן, גנב מתוכו כסף מזומן, שני שלטים וקופת צדקה ובהמשך נעצר על ידי שוטרים כשבחזקתו חלק מהרכוש שגנב וכלי פריצה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 10 חודשים. בנוסף, הופעל מאסר על תנאי בן 10 חודשים במצטבר וכן מאסר על תנאי בן 4 חודשים בחופף כך שהושת על הנאשם לרצות 20 חודשי מאסר וכן ענישה נלווית.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כפי שפירטתי לעיל, ובשים לב כי מדובר בשתי התפרצויות לשני בתי עסק שונים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

סטייה ממתחם העונש ההולם

במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא ואקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

הנאשם בן 38, הודה בהזדמנות הראשונה, במסגרת הליך מוקד, וביקש לצרף תיק נוסף שהיה תלוי ועומד נגדו על מנת לנקות שולחן ולפתוח דף חדש. יש בהודאתו המיידית של הנאשם נטילת אחריות על מעשיו והבעת חרטה כמו גם חיסכון בזמן השיפוטי ובזמנם של עדים אשר עדותם התייתרה.

נתתי את דעתי לרצונו של הנאשם להתנקות לחלוטין משימוש בסמים והעובדה כי במהלך מעצרו הפסיק אף שימוש בתחליף שם והוא מעוניין לעבור הליך גמילה במסגרת בית הסוהר.

לחובתו של הנאשם 8 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2019 בגין עבירות סמים והוא ריצה בעבר מאסרים בפועל. יחד עם זאת, נתתי דעתי לכך שמאז שנת 2005 הנאשם לא הורשע בעבירות רכוש.

לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים מצאתי לגזור את דינו של הנאשם ברף הבינוני של המתחם, כדלקמן:

1.      9 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 19.3.23, ובניכוי ימי המעצר בו היה נתון בגין התיק שצורף, בין התאריכים 27.12.22-10.1.23, 19.2.23-22.2.23.

2.      מאסר על תנאי בן 5 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש בתקופת התנאי, ויורשע בגינה.

3.      הנאשם ישלם פיצוי לבעלים של חנות התכשיטים בסך 1,000 ₪ ולבעל הקיוסק בסך 3,000 ₪ וזאת עד ליום 1.1.24. המאשימה תעביר את פרטי המתלוננים למזכירות בית המשפט.

בשים לב לפיצוי שהושת על הנאשם ואורך תקופת המאסר לא מצאתי להטיל עליו עונש של קנס.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, ד' סיוון תשפ"ג, 24 מאי 2023, במעמד הצדדים.