1.           הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ובמסגרת הסדר טעון, בעבירות של גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), נהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10 א' לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961, כניסה או ישיבה בישראל שלא כדין, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952.

2.           על פי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן, בתאריך 7.10.2023 פתח ארגון הטרור "חמאס" במלחמה על מדינת ישראל, במסגרתה פלשו לשטח מדינת ישראל מחבלים רבים, ביצעו מעשי טבח באזרחי מדינת ישראל. בעקבות כך, הוכרז במדינת ישראל מצב מלחמה אשר נותר בעינו גם במועד הרלבנטי למתואר בכתב האישום.

3.           הנאשם הינו תושב האזור ובזמן הרלבנטי למתואר בכתב האישום לא החזיק באישור כניסה או שהייה או תעסוקה כדין, וכן לא החזיק ברישיון נהיגה ישראלי (מעולם לא הוציא).

4.           על פי העובדות, ביום 29.1.2024 בשעה 20:30 לערך, ולאחר שנכנס שלא כדין לתחומי ישראל יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה, הגיעו לרחוב שלמון בישוב צור הדסה וניגשו לרכב מסוג טויוטה קורולה ל.ז 71225702 השייך לגברת אפרת כהן.

5.           באותן הנסיבות, מי מהאחרים ניפץ את שמשת הרכב, עקר את חובק ההגה והניע את הרכב. לאחר מכן, נכנס הנאשם לרכב, נהג בו לעבר כביש 375 לכיוון שטחי האזור, אף שלא הוציא רישיון נהיגה מעולם. בהמשך, נהג ברכב לעבר מחסום ביתר, אז אותר על ידי כוח מג"ב, ונעצר ברכב.

6.           בעבור חלקו בביצוע העבירות והעברת הרכב לשטחי האזור היה אמור הנאשם לקבל סך של 1500 ₪.

7.           המאשימה ציינה כי המדובר בנאשם כבן 21 נעדר רישום פלילי. צוין, כי הערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירות הינו זכות הקניין והביטחון האישי של הפרט. בנסיבות אלו, ונוכח מועד ביצוע העבירות, ביקשה להטיל על הנאשם 13 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. מנגד, ציין הסנגור, כי הנאשם הינו בחור צעיר, נעדר רישום פלילי, אשר חלקו בביצוע העבירה מצומצם, והתמצה בנהיגת הרכב בניסיון להוציאו מתחומי ישראל. הסנגור ביקש לקבוע את המתחם החל מ- 10 חודשים, בהתאם לפסיקה שניתנה לאחרונה בבית המשפט, ואת עונשו של הנאשם לקבוע בתחתית המתחם.

8.           באשר לערך החברתי שנפגע במקרה זה, הרי שהמדובר בערכים הנוגעים בהגנה על קניינו של הפרט, וכן ביטחון הציבור ומשתמשי הדרך. רבות נכתב אודות החומרה שבעבירות רכוש, ואין צורך לחזור על הדברים. במקרה דנן, מבטא כתב האישום המתוקן את חלקם של האחרים אל מול חלקו של הנאשם, אשר בא לידי ביטוי בשלב האחרון של האירוע, כניסה לרכב הגנוב לאחר שנפרץ, ונסיעה לכיוון שטחי האזור בניסיון להוציאו מתחומי ישראל, זאת בתמורה ל- 1500 ₪ אותם היה אמור לקבל. בהקשר זה יש לציין, הנאשם נכנס לתחומי ישראל שלא כדין, יחד עם אחרים לצורך ביצוע עבירות רכוש, תוך שהסיכום אודות התמורה שתתקבל בעבור מעורבותו באירוע, סוכמה עוד קודם לכן, כך שקיים ממד של תכנון למעשה. בנוסף, ואילולא הסכמתו לקחת חלק בכך, פעולה זו כלל לא הייתה יוצאת אל הפועל. שנית, החומרה שבמעשה, לבד מאירוע הגניבה, נעוצה בהיות הנאשם בלתי מורשה לנהיגה. מצב דברים זה, מבסס מסקנה כי הנאשם היה אדיש לסיכון שבמעשה ולפוטנציאל הנזק שעלול להתרחש, שכן מעבר לגניבה שבוצעה, הנאשם הביע הסכמה לקחת חלק באירוע עברייני שחלקו שלו כולל נהיגה, הגם שאין לו כישורים לכך, והכל תמורת בצע כסף.

9.           סבורני, כי מתחם העונש ההולם אירוע זה הינו החל משנת מאסר ועד 24 חודשים לצד ענישה נלווית.

10.        בבחינת העונש המתאים לנאשם יש להביא במסגרת שיקוליי את גילו הצעיר של הנאשם, היותו נעדר רישום פלילי, נטילת האחריות וחלקו היחסי בביצוע העבירות.

11.        באיזון בין כלל השיקולים ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, כך שיוטלו עליו העונשים הבאים:

א.    12 חודשי מאסר בפועל שמניינם החל מיום מעצרו של הנאשם.

ב.     5 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר על כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.      3 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר על כל עבירת רכוש מסוג עוון, או עבירה בניגוד לסעיף 10א' או סעיף 67 לפקודת התעבורה.

ד.     התחייבות על סך 5000 ₪ להימנע מביצוע עבירות רכוש מסוג פשע למשך 2 שנים מהיום. רשמתי לפניי את התחייבות הנאשם בע"פ.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ז' סיוון תשפ"ד, 13 יוני 2024, במעמד הנוכחים.