1

הנאשם הורשע בישיבה הראשונה בעניינו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער של ניירות ערך, עבירה על סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968 וכן במרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה על סעיף 425 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

בתקופה הרלבנטית מדצמבר 2008 או לכל המאוחר מראשית 2009 ועד יולי 2009, כיהן הנאשם כסמנכ"ל השקעות באיפקס ניהול קופות גמל בע"מ, העוסקת בניהול קופות גמל (להלן: "החברה"). במסגרת תפקידו עסק הנאשם ברכישה ומכירה של ניירות ערך עבור גורמים שהחברה ניהלה את כספיהם. לצורך עבודתו עשה הנאשם שימוש, בין היתר, בחשבון בחברת דש (להלן: "חשבון החברה").

בארבעה מועדים שונים בתקופה הרלבנטית ביצע הנאשם ארבע עסקאות עצמיות בין חשבונו הפרטי לבין חשבון החברה, בסוחרו בניירות ערך השייכים לחברות ציבוריות, שהמסחר בהם התנהל בשיטת הרצף. הנאשם יצר מצג של עסקאות אקראיות ואמיתיות בין קונה מרצון למוכר מרצון. במציאות עמד הוא עצמו משני צידי המתרס, וביצע את העסקאות בתנאים שבחר כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו, בהשפיעו על שערי ניירות הערך באופן שיצר רווחים בחשבונו הפרטי כתוצאה מהפרש בין מחיר העסקאות העצמיות לבין מחיר הרכישה של אותם ניירות ערך מול השוק. הנאשם גרף לכיסו רווח של 20,000 ₪. הנאשם פעל לקידום האינטרסים הכספיים האישיים שלו, ללא ידיעת החברה וללא הרשאתה, מתוך ניגוד עניינים, והפרת הנחת הדעת של הלקוחות כי הפעולות נעשות לקידום עניינם.

2

הצדדים הציגו לבית משפט הסדר טיעון עונשי מוסכם, הכולל עונש מאסר בן חודשיים שניתן לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 70,000 ₪.

בטיעוניו לעונש עמד ב"כ המאשימה על הערכים המוגנים הנפגעים כתוצאה מן המעשים שבוצעו, על מתחם העונש ההולם, ובהקשר זה הפנה לפסיקה, על המאפיינים הייחודים של הליך זה לקולא ולחומרה, ועל הטעמים להסכמה העונשית במסגרת ההסדר, שלשיטתו סוטה לקולא ממתחם הענישה.

ב"כ הנאשם עמד אף הוא על הנסיבות והמאפיינים של תיק זה, הציע מתחם ענישה שונה, וציין כי ההסדר מצוי בתוך מתחם הענישה ועתר לכבדו.

הנאשם הדגיש כי הארוע הוא חד פעמי והוא מצר עליו ועמד על מצוקתו הכספית.

דיון והכרעה

האיסור על השפעה על שער בדרכי תרמית נועד להגן על עקרון השוק החופשי, על פעולתו התקינה של שוק ההון, ועל אמון הציבור, שכספיו מושקעים בבורסה, ולמנוע ניצול מניפולטיבי של המסחר, תוך השפעה מלאכותית על ההיצע או הביקוש לשם קידום אינטרסים אישיים (ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל).

העבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד נועדה להגן על פעולת בעלי תפקידים בתאגיד ביושר, ללא ניגוד עניינים ותוך שמירה על חובות אמון כלפי התאגיד. להפרת האמון בתאגיד יש משמעות החורגת מגדרות התאגיד עצמו מקום שמדובר בגוף שהשירותים שהוא נותן הם בעלי השפעה על הציבור או על ציבור לקוחות רחב, כמו בחברה שלפניי.

ב"כ המאשימה הפנה בטיעוניו למספר פסקי דין המשקפים מגמת החמרה עקבית בפסיקה בקשר לעבירה של השפעה בדרכי תרמית. עם זאת, לא ניתן היה לאתר בפסיקה פסק דין הדומה למעשים שלפניי מבחינת נסיבותיו, כמות המעשים המצומצמת וההיקף הכספי הנמוך ומנגד מיהות העבריין ומעמדו. יצויין כי הפסיקה מן העת האחרונה מצומצמת לעניין מעשים בעלי דמיון למעשים שלפניי, שכן כיום ארועים דומים מסתיימים בהליך של אכיפה מנהלית.

המעשים שלפניי נעשו במסגרת תוכנית עבריינית אחת שיצאה אל הפועל בארבע הזדמנויות שונות, ולאור מבחן הקשר ההדוק, יש לראות בהם ארוע אחד.

3

בבואי לבחון את חומרת המעשים בנסיבותיהם אני לוקחת בחשבון את תפקידו הבכיר של הנאשם בחברה, את האמון שניתן בו, את הידע שהיה ברשותו ואת נגישותו לחשבון החברה, וכן את העובדה שמחמת תפקידו ומעמדו יש להניח שלא היה נתון לפיקוח צמוד, נתון שהקשה אף יותר על גילוי מעשי העבירה. מעשי הנאשם בוצעו בתכנון, אם כי לא בתחכום, ללא שיתוף מעורבים נוספים או ביצוע פעולות הסוואה מתוחכמות. המעשים נעשו מתוך מניעים של בצע כסף, ופוטנציאל הנזק הגלום בהם משתרע הן על פגיעה כספית ישירה בלקוחות ובחברה, הן על פגיעה באמון בחברה והן על פגיעה באמון הציבור בשוק ניירות הערך. מבחינת הנזק שנגרם בפועל, לא מאזכר כתב האישום הסבת נזק ללקוחות, כך שמקובלת עליי עמדת הסנגור בהקשר זה, והרווח שצמח לנאשם הוא נמוך באופן יחסי ועומד על כ - 20,000 ₪, ובהתאם להצהרת ב"כ המאשימה ההשפעה על השער הייתה נמוכה. עם זאת, ברור כי נגרם נזק במישור הפגיעה באמון החברה.

היות שהצדדים הסכימו על עונש, אין צורך לקבוע מהו מתחם הענישה. עם זאת, נדרש בית המשפט לבחון אם ההסכמה העונשית מצויה בגדרי מתחם הענישה, וככל שהיא חורגת ממנו אם הסדר הטיעון סביר בהתאם לעקרונות הנוהגים בכל הנוגע לכיבוד הסדרי טיעון.

בתיק שלפניי, אילו הייתי נדרשת לקבוע מתחם ענישה, הייתה תחתיתו תקופה קצרה יחסית של מאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות. משכך, הסכמת הצדדים על עונש מאסר בן חודשיים לריצוי בעבודות שירות תואמת במקרה זה את תחתית מתחם הענישה, ולכל היותר סוטה ממנו סטייה קלה. אף ככל שיש סטייה, הגעתי למסקנה כי הסדר הטיעון בין הצדדים הוא סביר, הן בהקשר עונש המאסר והן בהקשר הקנס, וההסכמות ראויות לכיבוד על ידי בית המשפט וזאת בשל צבר הטעמים הבאים:

ראשית, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה עוד בחקירתו ובדיון הראשון בבית המשפט, חסך זמן שיפוטי, הביע חרטה, והגיע להסדר עם מעבידו במסגרתו הוצהר כי אין לאחרון טענות כלפי הנאשם. אציין כי ההסכמה על קנס בשיעור העולה על פי שלושה מהרווח יש בה ביטוי בהתנהגות לחרטה.

שנית, הנאשם ללא עבר פלילי וללא תיקים פתוחים, ומתנהל בנורמטיביות ביתר מישורי החיים. יש לקוות כי מדובר היה במעידה בת מספר חודשים שלא תחזור על עצמה.

שלישית, לקחתי בחשבון את העובדה שתחילתה של החקירה בפרשה מסועפת שלא יוחסה בסופו של דבר לנאשם וכי החשוד המרכזי באותה פרשה, שהנאשם היה קורבן למעשיו, נמלט מישראל ומתנהלים נגדו הליכי הסגרה.

4

רביעית, אני מתחשבת בעובדה שאילו היו מבוצעים המעשים כיום ניתן להניח שאפשר היה לסיים את ההליך במתווה מנהלי.

חמישית, בטיעונים לעונש פורטה הפגיעה בנאשם שסיים את תפקידו והפסיק לעסוק בשוק ההון.

שישית, לקחתי בחשבון את הטיעונים לגבי הנסיבות האישיות, תעסוקתיות, כלכליות.

שביעית, אני מתחשבת במידת מה בזמן שחלף מאז המעשים.

אשר על כן, אני מכבדת את ההסדר וגוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1.      מאסר בפועל לתקופה של חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות בביה"ח תה"ש.

הנאשם יתייצב במפקדת מחוז מרכז ביום 12.3.15 שעה 8:00, לתחילת ריצוי עונשו.

הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בתנאי עבודות השירות.

2.      מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, לתקופה של שלוש שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע וכן עבירה של קבלת דבר במרמה.

3.      קנס בסך 70,000 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 14 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 1.2.15. לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק הפרוטוקול לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ה, 31 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.