ת”פ 58291/05/12 – המאשימה,מדינת ישראל נגד הנאשם,מתן אלון
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 58291-05-12 מדינת ישראל נ' אלון
|
1
בפני |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
הנאשם |
מתן אלון |
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בארבע עבירות של סחר בסמים. הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טעון בו תוקן כתב האשום בדרך של מחיקת האשום הראשון.
על פי האשום השני, ביום 28.3.12 מכר הנאשם לשוטר סמוי כ- 2.5 גרם חשיש, בעבור 100 ש"ח. באותו מעמד אמר הנאשם לשוטר כי יש לו חבר אשר יכול למכור לשוטר עשר מנות קוקאין בעבור 4,500 ש"ח.
על פי האשום השלישי, ביום 2.4.12 מכר הנאשם לשוטר כארבעה גרם חשיש בעבור 200 ש"ח.
על פי האשום הרביעי, ביום 13.5.12 מכר הנאשם לשוטר כארבעה גרם חשיש בעבור 200 ש"ח.
על פי האשום החמישי, ביום 28.5.12 מכר הנאשם לשוטר כ- 19 גרם חשיש בעבור 1,000 ש"ח.
הסדר הטעון
על פי ההסדר אשר הוצג לבית המשפט ביום 23.1.13, הוצהר לפרוטוקול כי הוסכם בין הצדדים, כי בכפוף לתסקיר חיובי, המאשימה תטען לעונש של ששה חדשי מאסר בפועל. בדיון אשר נקבע לטעונים לעונש, ביום 10.7.13, בקשה ב"כ המאשימה לתקן הפרוטוקול. לטענתה, נפלה טעות בהצגת ההסדר ולמעשה הצדדים הגיעו להסדר שונה מאשר הוצג ותקרת העונש המוסכמת היא ששה עשר חדשי מאסר ולא ששה בלבד, כפי שנרשם. ב"כ הנאשם טען, כי אין מדובר בטעות, וההסדר אשר הוצג הוא ההסדר אשר סוכם עליו בפגישה עם סגן ראש לשכת התביעות, עוה"ד ערן אורי.
2
המאשימה לא צרפה לבקשה לתקון הפרוטוקול הצהרה של התובעת אשר הופיעה בישיבת יום 23.1.13 או של סגן ראש לשכת התביעות אשר ניהל המו"מ עם ב"כ הנאשם. המאשימה גם לא צרפה את התרשומת הפנימית המתעדת את הסדר הטעון עליו סוכם, אליה התיחסה ב"כ המאשימה בישיבת יום 12.2.14. משכך, אף לא ברור האם לטענת המאשימה נפלה טעות הקלדה בפרוטוקול ונרשם הסדר שונה מאשר הוצג, או שמא הוצג על ידי הצדדים הסדר שונה מאשר סוכם בינהם.
ראיתי קושי ממשי בהגשת בקשה לתיקון פרוטוקול חצי שנה לאחר דיון, כאשר התיקון המתבקש הוא שינוי העונש המירבי. במרוצת אותה חצי שנה התקיימו בפני עשרות, אם לא מאות, דיונים דומים ובעת שהועלתה הבקשה לא זכרתי מה היתה ההסכמה הענשית אשר הוצגה בדיון.
לאור כל אלה, דוחה הבקשה לתיקון פרוטוקול. התוצאה היא, כי דינו של הנאשם יגזר בהנחה שהסדר הטעון שבין הצדדים הוא כפי שנרשם, קרי כי המאשימה מגבילה עצמה לששה חודשי מאסר בפועל, בכפוף לקבלת תסקיר חיובי והנאשם טוען באופן חפשי.
לאחר כל אלה אציין, כי בתיקים דומים הגיעה המאשימה להסדרים בהם נקבע תקרת עונש גבוהה יותר מאשר ההסדר אשר הוצג לפני (ר' למשל ת"פ 42915-10-12, שם בנסיבות דומות מאוד הוצג הסדר אשר תקרת המאסר לו היתה המאשימה רשאית לטעון היה 14 חדשי מאסר בפועל. אינני מוציא מכלל אפשרות כי היתה אי הבנה בין הצדדים ביחס לתקרת העונש, אך ההסדר בגדרו הודה הנאשם והורשע הוא ההסדר אשר הוצג בפרוטוקול הדיון.
עמדות הצדדים
ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש של ששה עשר חדשי מאסר בפועל, וזאת לאור עמדתה ביחס להסדר הטעון. בטעונה שמה דגש על חמרת העבירות אותן עבר הנאשם ועל העבודה כי לחובתו הרשעות קודמות בעבירות סמים.
ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם, העולות מתסקיר שירות המבחן. עוד התייחס לאסון אשר נפל על משפחתו של הנאשם, אשר אחותו נפטרה במפתיע בשל תגובה אלרגית. לאור אלה ביקש להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, כפי שהמליץ שירות המבחן.
דודו של הנאשם העיד לזכותו. בדבריו סיפר על האסון אשר נפל על משפחת הנאשם כאשר נפטרה אחותו ועל כך שזמן קצר אחר כך נרצחה גם דודתו.
הנאשם ביקש לומר כי מאז ביצוע העבירות הוא השתנה וביקש את התחשבותו של בית המשפט.
3
טווח העונש המוסכם
הצדדים הגיעו להסדר אשר כאמור יש לגביו מחלוקת, שכן לשיטת המאשימה היא רשאית לעתור לעונש של ששה עשר חדשי מאסר ואילו לטענת הנאשם תקרת העונש המוסכמת היא ששה חדשים, כפי שקבעתי למעלה, אצא מהנחה כי ההסדר הוא כפי שנרשם, אך לאור המחלוקת, ראיתי לקבוע מתחם עונש הולם לעבירות על מנת לבחון ההסדר באור זה ולקבוע ענשו של הנאשם בתוך הטווח המוסכם (ר' למשל בהקשר זה עפ"ג 30554-11-13, זקן נ' מדינת ישראל).
הנאשם מכר ארבע פעמים חשיש לשוטר סמוי. בארוע הראשון (אישום מס' 2) מכר כשני גרם, בארועים השני והשלישי (אישומים מס' 3 ו- 4) מכר כארבעה גרם. בארוע הרביעי מכר כמעט עשרים גרם. סכומי העסקאות נעו בין 100 ל- 1,000 ש"ח.
אין צורך להכביר מלים על רעתן של עבירות הסמים ונזקיהן. עבירות אלו פוגעות בצרכני הסם ובחברה כולה וגורמות נזקים ישירים ועקיפים. הדברים ברורים וידועים ואין בידי להוסיף עליהם. עם זאת, מדובר בכמויות לא גדולות של חשיש ובמכירה ללקוח יחיד.
מתחם העונש ההולם כל אחד מן האשומים הוא מאסר בפועל לתקופה שבין מספר חדשים ועד שנה וחצי מאסר וכן מאסר מותנה (ר' למשל עפ"ג 42915-10-12).
נתונים אשר אינם קשורים לעבירה
הנאשם יליד 1992. בעת ביצוע העבירות היה כבן 20. לחובתו הרשעה בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית משנת 2010 מבית משפט לנוער והרשעה בהחזקת סמים לצריכה עצמית בלבד.
הנאשם הודה במיוחס לו וקבל אחריות למעשיו.
בתסקיר שירות המבחן מפורטות נסיבותיו האישיות של הנאשם. עולה, כי הנאשם לא שירת בצבא והתחבר לחברה שולית. בעבר ניהל אורח חיים עברייני וצרך סמים. במהלך תקופת נהול ההליכים החל הליך טיפולי, עמו שיתף פעולה. מבדיקות שנערכו עולה, כי הנאשם אינו צורך סמים.
להערכת שירות המבחן, הנאשם לא יקיים אורח חיים נורמטיבי ללא מעורבות טיפולית שתתן לו כלים להתמודדות. לאור זאת, המלצת השירות היא שלא להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, בשל החשש להטמעת נורמות עברייניות, אלא להסתפק בעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות וצו מבחן לשנה.
דיון והכרעה
4
לאחר שנתתי דעתי לנסיבות הענין וטעוני הצדדים, לא ראיתי כי בנסיבותיו של תיק זה ניתן להמנע מהשתת מאסר לריצוי ממש, מאחורי סורג ובריח. כנגד נסיבותיו האישיות של הנאשם עומדים חמרת העבירות וריבוין. ריבוי העבירות והרשעותיו הקודמות של הנאשם, מלמדים כי אין מדובר במעידה בודדת, אלא במגמה, אותה יש לגדוע. לא ראיתי כי נסיבותיו של הנאשם ושיקולי שיקומו מצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי, אלא לכל היותר להביא לכך שענשו של הנאשם יהיה על צדו הנמוך ולחפיפה בין הענשים. אוסיף עוד, כי אלמלא הסדר הטעון, אפשר והייתי משית על הנאשם עונש חמור יותר מאשר תקרת ההסדר, אם כי לא במידה ניכרת.
סיכום
לאור כל האמור למעלה, גוזר על הנאשם את הענשים הבאים:
א. ששה חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם, מיום 28.5.12 עד ליום 6.9.12. תחילת ריצוי יתרת העונש ביום 6.4.14. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים.
ב. ארבעה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת סמים שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336.
מוצגים שבתיק יושמדו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, במעמד הצדדים.