1.     בפניי בקשת נאשם 2 להורות על זיכויו מבלי לחייבו להשיב לאשמה.

2.     כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות הקמה או הפעלה של מתקן גז ללא היתר, בחריגה מתנאי רישיון ספק גז, שימוש במיכל גפ"מ שאינו מסומן בסימון שם של ספק הגז, ואי ביצוע בדיקת תקינות של מתקן גז לצריכה עצמית, בניגוד לסעיפים 2(2), 9, 25(א) 50(א)(1), 50(א)(2), 50(א) 51 לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א 2020 וסעיף 3(א) לצו הגז (בטיחות ורישוי)(מיכלי גפ"ם מטלטלים) תשע"ה - 2015.

3.     על פי עובדות כתב האישום, נאשמת 1 היא חברת פרטית בעלת רישיון ספק גז. נאשם 2 הוא מנכ"לה של נאשמת 1 כפי שרשום ברשות התאגידים. נאשם 3 הוא הבעלים של נאשמת 1, בעל מניות בנאשמת 1 ודירקטור בנאשמת 1. נאשם 4 הוא מנהל בפועל של נאשמת 1.

על פי הנטען בכתב האישום, ובקיצור נמרץ, הנאשמים הפעילו בתקופה הרלוונטית בתוך מחסן שממוקם במפעל בטון ברהט, מתקן למילוי מיכלי גפ"מ, ומילאו שם מיכלי גפ"מ שאינם של נאשמת 1 ושיווקו אותם. עוד נטען כי נאשמת 1 החזיקה עשרות דוחות תקופתיים פיקטיביים של "בדיקה ראשונית למתקן גז לצריכה עצמית", חתומים על ידי טכנאי גז אשר טען שכלל לא ביצע את הבדיקות הנטענות. עוד נטען כי נאשמת 1 ביקשת למנות את נאשם 4 כמנכ"לה, בקשתה לא אושרה, ואף על פי כן שימש נאשם 4 בפעול כמנכ"ל של נאשמת 1, ובכך לא דווח כנדרש על החלפת בעלי תפקידים בנאשמת 1.

4.     לטענת נאשם 2 הוא התבקש על ידי אחיו, נאשם 3, להיות מנכ"ל של החברה לטובת הקמתה ולטובת הסכם החלפת ספק גז עם חברת שמש מיום 21.1.20. לדבריו, עובדות כתב האישום מתייחסות למועד 27.6.21, מועד בו נאשם 2 כלל לא היה מנכ"ל נאשמת 1, וכי המנכ"ל בפועל מיום 21.3.21 הוא נאשם 4, נתון שנלמד הן מעדויות עדי התביעה והן מדבריו של נאשם 4 בחקירתו. לפיכך, ומאחר שלא שימש מנכ"ל במועד הרלוונטי יש לזכותו מהעבירות המיוחסות לו אך ורק בכובעו כמנהל.

5.     ב"כ המאשימה, טען כי העבירות המיוחסות בכתב האישום אינן רק מיום 27.6.21 אלא גם קודם לכן. עוד נטען כי על פי מערכת "מגדל" שהיא המערכת הקובעת מבחינת חובות הרישום של רישיון ספק גז, נאשם 2 רשום כמנהלה של נאשמת 1 החל מיום 21.1.20 ועודנו רשום גם ביום 27.6.21 ועל כן, מבחינת המאשימה הוא עודנו מנכ"ל נאשמת 1 וככזה, נושא באחריות על פי חוק. עוד נטען כי טענת נאשם 2 לפיה מונה להיות מנכ"ל רק לצורך מסוים, היא טענה שבשלב זה כלל אינה מעוגנת בתשתית ראייתית, בפרט בשים לב שנאשם 2 נמנע מלהתייצב לחקירה אצל היחידה החוקרת, על אף שנתבקש. לטענת ב"כ המאשימה לנאשם 2 מיוחסת אחריות ישירה לביצוע העבירות כמו גם אחריות מכח היותו מנהל בתאגיד.

דיון

6.     לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי לקבל את הבקשה.

7.     סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, ייזכה בית המשפט את הנאשם, בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו..."

8.     משמעות הטענה שאין להשיב לאשמה היא כי אין בראיות שהוגשו לבית המשפט, אם בית המשפט יתן להן את מלוא המשקל והאמון, כדי להביא להרשעתם של הנאשמים.

ככל שזה נוגע ל"כמות" אותן ראיות לכאורה לפי סעיף 158 לחסד"פ נאמר כבר ע"י כבוד השופט שמגר בע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' כחלון ואח' (21.11.77):

"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא.. ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת הראיות.. מן התביעה לנאשם...

אין לדקדק בשלב דיוני זה כחוט השערה ולערוך בדיקה מסועפת כדי להסיק אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד משני מאלה שהוזכרו באישום. די בכך שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום..".

9.     המאשימה, כאמור, הביאה ראיות לכך שנאשם 2 רשום כמנהלה של נאשמת 1 במערכת "מגדל", במועדים הרלוונטים לעבירות נשוא כתב האישום. די בכך כדי לבסס תשתית ראייתית מספקת לשלב זה של הדיון כדי לחייב את נאשם 2 להשיב לאשמה ביחס לעבירות המיוחסות לו מכח תפקידו כמנכ"לה של נאשמת 1.

10.  העתק ההחלטה לצדדים.

11.  פרשת ההגנה תישמע כמתוכנן ביום 23.6.24 החל משעה 16:00. בשבתי בהיכל אשדוד

12.  הצדדים יערכו לסיכומים בעל פה באותו מועד.

13.  המזכירות תדאג לזמן הקלטה לדיון להיכל אשדוד- העתק ההחלטה לאחראית קלדניות.

ניתנה היום, ו' סיוון תשפ"ד, 12 יוני 2024, בהעדר הצדדים.