רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

א.      גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין")

ב.      קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

ג.        נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961.

ד.      נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל -1970.

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 01.02.23 נשלל רישיונו של הנאשם לתקופה של 5 חודשים על ידי בית משפט השלום לתעבורה באשדוד.

ביום 14.03.23 קשר הנאשם קשר עם אחר שזהותו אינה ידועה לבצע פשע, בכך שקשר עימו קשר לגנוב רכב משטחי ישראל ולהעבירו לשטחי הרשות, כאשר סוכם שהנאשם ינהג ברכב הגנוב ויעבירו לשטחי הרשות תמורת 600 ₪. בהמשך לאמור בין התאריך 14.03.23 בשעה 22:00 לתאריך 15.03.23 בסמוך לשעה 05:15, גנב האחר רכב מסוג טויוטה אשר חנה במושב שדה אברהם, בכך שניפץ אחד מחלונות הרכב, נכנס לרכב פירק מערכת התנעה הניע הרכב ונסע מהמקום. בהמשך לכך בתאריך 15.03.23 בשעה 17:30 בסמוך לבסיס שדה תימן נפגשו האחר והנאשם ובמעמד זה העביר האחר את הרכב לנאשם אשר נהג ברכב עד למחסום מיתר שם נעצר.

במעשיו גנב הנאשם בצוותא עם אחר את הרכב וזאת בעודו נוהג ברכב בהיותו פסול מלנהוג רכב וזאת ללא תעודת פוליסת ביטוח תקפה.

3.                  בתאריך 13.04.23 הציגו הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו. לבקשת ההגנה נשלח הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר לעניין העונש.

 

תסקיר שירות מבחן

4.                  בתסקיר מיום 20.11.23 סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם רווק בן 27, מתגורר ברהט, מצוי בתנאי מעצר בית לילי. טרם מעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני, כעת מצוי בקשיים כלכלי בעקבות קריסת העסק המשפחתי. הנאשם החל לימודי רפואה בחו"ל וחזר לאחר כשנתיים על מנת לסייע בעסק הכלכלי המשפחתי שקרס. הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית ותומכת. הנאשם נעדר עבר פלילי , אולם לחובתו הרשעות בתחום התעבורה, לאחרונה הוטל עליו מאסר על תנאי בגין עבירה של נהיגה ללא היתר.

בנוגע למיוחס לו במסגרת תיק זה, מסר שהרקע לביצועה הינו השגת רווח כלכלי קל ומהיר בשל מצוקתו הכלכלית, ציין שתיקן רכבו במוסך בדהריה התמקח על עלות התיקון והוצע לו להעביר רכבים לשטחים תמורת תשלום. הנאשם הביע חרטה והבנה על הפגיעה שבמעשיו, הביע תחושות בושה כלפי בני משפחתו בגין מעורבותו בפלילים, לגבי הנהיגה בזמן פסילה טען הנאשם שלא ידע אודות הפסילה.

שירות המבחן העריך גורמי הסיכון בהתנהלותו השולית החוזרת של הנאשם בתחום התעבורה, עובדת היותו במצוקה כלכלית המעמידה אותו בסיכון לחיפוש דרכים להשגת כסף קל ומהיר. יחד עם זאת ציין שירות המבחן שהנאשם מבטא רצון להשתלב בהליך טיפולי אך ניכר שהמניע לכך הינו הקלה במצבו המשפטי ולא מתוך התבוננות פנימית. כמו ציין שירות המבחן שהנאשם תולה האשמה במעורבותו בתיק זה בגורמי חוץ וניכר שממזער מעשיו.

לצד האמור ציין שירות המבחן גורמי הסיכוי לשיקום, נסיבות חייו של הנאשם, העובדה שהביע חרטה וניכר שהורתע מקיומו של ההליך הפלילי והמחיר שמשלם בגין ניהול ההליך, כמו כן תחושות הבושה שהביע כלפי בני משפחתו.

שירות המבחן ציין שהוצע לנאשם להשתלב בתוכנית "אוניברסיטה לעם" שמטרתה לצמצם פערים חברתיים על ידי רכישת ידע והשכלה לאוכלוסיות מוחלשות, הנאשם נרשם לתוכנית והיה עתיד להתחיל בחודש ינואר 2024.

נוכח כל האמור המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף 260 שעות וכן צו מבחן במסגרתו ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית ייעודית בתחום התעבורה.

ראיות וטיעוני הצדדים

5.                  המאשימה הגישה גיליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/1) וכן העתק גז"ד מיום 01.02.23 בתתע"א 11094-01-22 (שלום אשדוד) (ת/2) וכן הגישה טיעונים בכתב (ת/3) והשלימה טיעוניה בעל-פה.

6.                  המאשימה עמדה על נסיבות כתב האישום, הערכים המוגנים שנפגעו באופן משמעותי. המאשימה הדגישה שעבירות גניבת הרכב הוגדרו כ"מכת מדינה" וכי מעצם טיבן קיימת חומרה מיוחדת. בנוסף הדגישה המאשימה שבעת ביצוע המיוחס לו בכתב האישום נהג הנהג בעודו פסול לנהיגה ויש בכך להשוות נופך נוסף של חומרה. המאשימה הדגישה כי מדובר באירוע שבוצע בצוותא עם אחר לאחר שקדם לו תכנון מוקדם ומוקפד, לאור יום בסמיכות לבסיס צבאי, חלקו של הנאשם הינו משמעותי שכן הוא זה שאמור היה להעביר הרכב.

המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 14 ל 24 חודשים מאסר בפועל תוך שהפנתה לפסיקה כתימוכין לעתירתה וציינה כי מגמת הפסיקה לאחרונה הינה מחמירה בכל הנוגע לעבירות גניבת רכב.

המאשימה ציינה אומנם כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר הודה במיוחס לו, אך ציינה לחובתו עבר תעבורתי עשיר, אשר כולל מאסר ופסילה מותנים, אשר לא הרתיעהו מלבצע העבירות המיוחסות לו, בהתייחסה לתסקיר ציינה המאשימה התרשמות שירות המבחן שהנאשם מביע רצון לשילובו בטיפול מתוך מניע חיצוני כדי להקל בעונשו ולא מתוך התבוננות פנימית ותולה התנהלותו בהשפעות חיצוניות. המאשימה ציינה שהנאשם לא החל בהליך טיפולי כלשהו וכי אין בנאמר בתסקיר כל ממצא או נסיבה אשר עשויים להוביל להקלה או סטייה ממתחם הענישה ולכן אין לאמץ המלצת שירות המבחן שכשמה כן היא המלצה בלבד שאינה מחייבת בית המשפט. ובמקרה זה יש להעדיף האינטרס הציבורי המגלם בתוכו שיקולי גמול והרתעה על פני האינטרס האישי של הנאשם.

נוכח כל האמור עתרה המאשימה, למיקום עונשו של הנאשם ברף הבינוני של המתחם, תוך הפעלת מאסר מותנה במצטבר וכן הטלת ענישה נלווית הכוללת הפעלת פסילה מותנית במצטבר.

7.                  מטעם הנאשם העידו שני עדי אופי, הגב' דליה ארון, אשר עובדת עם הנאשם, העדה מנהלת סניף בחברת כוח אדם מכירה את הנאשם מזה כ 4 שנים, כאשר קישר אליה עובדים מהמגזר הערבי. היא ציינה טוב ליבו של הנאשם אשר בא לידי ביטוי בעזרה למשפחתה בתחילת המלחמה. העדה סיפרה שמודעת לעבירות המיוחסות לנאשם. אך ביקשה להדגיש שאינה נכנסת לכך והיא בא כדי להעיד על אופיו הטוב. בנוסף העיד מר ינון בן חמו, מתנדב זק"א, אשר העיד כי בהמשך לאירועי 07.10.24, תוך כדי לחימה נקרע לו צמיג הרכב, בעקבות פוסט שהעלה ברשת החברתית, קיבל מספרו של הנאשם ויצר איתו קשר, הנאשם סייע לו בתיקון הצמיג.

8.                  יש לציין שהעדים העידו לאחר שהמאשימה טענה לעונש ולאחר שב"כ הנאשם החל בטיעוניו. בעקבות זאת השלימה המאשימה טיעוניה והתייחסה לעדויות האופי וציינה שהעדה התקשתה לפרט מהות האישום שמיוחס לנאשם, ולמעשה עדותה התמצתה רק באמירה שהנאשם "אדם טוב". עוד ציינה המאשימה שמתוך העדות עולה שבין הנאשם לעדה היכרות שטחית בלבד, הנוגעת לאירוע מסוים ואין בכך כדי להשליך על עיסוקיו האחרים. בנוגע לעד, ציינה כי ההיכרות בניהם הינה חד פעמית ללא היכרות מעמיקה מוקדמת.

9.                  ב"כ הנאשם, בתחילת טיעוניו לעונש, התנגד להפעלת המאסר המותנה שהוטל במסגרת תיק התעבורה, בכך שהפנה כי במעמד גזירת הדין הנאשם לא נכח על אף שהיה מיוצג וטען כי הנאשם לא ידע אודות המאסר המותנה. עוד התייחס ב"כ הנאשם, לטענת המאשימה שרצונו של הנאשם להשתלב בטיפול אינו רצון אמיתי וכן אלא נובע ממניעים חיצונים וטען שעצם הבעת רצון לשינוי הינו הדבר המשמעותי. הפנה למעשים בפועל שנקט הנאשם, המצביעים על בחירתו בהליך שיקומי ובשינוי דרכיו לטובה.

בהתייחסו לפסיקה שהגישה המאשימה ציין ב"כ הנאשם כי יש לאבחן הפסיקה מהתיק הנדון בפני נוכח חומרת האירועים באופן משמעותי מהאירוע בגינו הודה הנאשם, בנוסף, מדובר בפסיקה שטרם עברה את כור ההיתוך של מותב הערעור.

בהתייחסו לעדי האופי ביקש לציין כי העדה מכירה את הנאשם מזה תקופה. הנאשם עוד בטרם האירוע היה פעיל ועזר לזולת. ב"כ הנאשם הדגיש שהנאשם נעדר עבר פלילי, אינו בעל דפוסי עבריינות מושרשים, הנאשם טרם החל הליך טיפולי בשל המצב המלחמתי. במהלך הטיעונים לעונש הגיש ב"כ הנאשם, אישור על השתתפות בלימודים וכן אישור בנוגע למצב רפואי ומצב כלכלי של הנאשם (נ/2,נ/3,נ/4) וכן טיעונים בכתב (נ/1).

בסופו של הטיעון, ביקש הנאשם לדחות המתחם המוצע של המאשימה, ועתר להטלת עונש מוחשי בדמות של עבודת שירות לכל היותר. ב"כ הנאשם הדגיש שהנאשם אדם צעיר שפועל בכל מאודו לשקם חייו, הפנה בעניין זה לשיקומו הכלכלי וכן לכך שעבר קורס נהיגה מונעת כחלק מהשיקום. הוא ציין שהנאשם מביע שאיפה לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין, עתיד להינשא בקרוב. ביקש שבית המשפט יעשה עמו חסד יאמץ המלצות שירות המבחן וימנע מהטלת רכיב מאסר מוחשי.

דיון

מתחם העונש ההולם

10.              כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך, הכולל מספר מעשים, שלפי מבחן הקשר הדוק יש לראותם כאירוע אחד, הואיל והמדובר במעשים שונים אשר היוו חלק מאותה תוכנית עבריינית, מדובר במעשים שהתקיימו בסמיכות זמנים ונובעים זה מזה (ראה ע"פ 4910/13 גאבר נ' מדינת ישראל (29.10.14), בע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.14)) ומכאן שיש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

11.              בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

12.              במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם הגנה על זכות הקניין וההגנה על רכושו של ציבור בעלי הרכב ושל הציבור בכללותו, כמו כן נפגעו ערכים של הגנה על שלומם וגופם של משתמשי הדרך שעה שנהג הנאשם ברכב (הגנוב) בהיותו פסול לנהיגה וכן נפגע ערך של שמירה על שלטון החוק.

13.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה משמעותית בערכים המוגנים. הנאשם קשר עם אחר לגנוב רכב ולהעבירו לשטחי הרשות, התוכנית שנרקמה בין השניים התממשה והאחר העביר לנאשם את הרכב הגנוב, הנאשם נהג ברכב הגנוב בעודו פסול לנהיגה. יש לציין שהשילוב של ביצוע עבירת רכוש תוך כדי ביצוע עבירות תעבורה מגלם בתוכו חומרה המבטאת העדר מורא מהחוק.

14.              לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש מסוג זה, ראה הנאמר בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10), הדברים נאמרו במסגרת הליכי מעצר, ואולם כוחם יפה גם בנוגע לסוגיית הענישה:

"... שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

11.              בנוגע לחומרה והסיכונים הרבים הטמונים בעבירות תעבורה שביצע הנאשם ראה הנאמר ברע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל (15.02.12):

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו...".

 

12.              בחינת הפסיקה אשר כללה עבירות רכוש, אגב נהיגה ברכב ו/או ביצוע עבירות הקשורות בנהיגה, מעלה מנעד ענישה רחב, תוך התחשבות בנסיבות ובחומרת עבירות התעבורה:

א.      ברע"פ 5749/22 מזרחי נ' מדינת ישראל (1.9.22) נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בשני אישומים של גניבת רכב, הנאשם תיאם עם אחר גניבת הרכבים ממעסיקו והעברתם לשטחי הרשות. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל 18 חודשי מאסר בפועל עבור כל גניבת רכב. אולם בשל שיקולי שיקום סטה בית משפט השלום ממתחם הענישה, וגזר על הנאשם בעל עבר פלילי צו של"צ וצו מבחן. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ונגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודת שירות .

ב.      ברע"פ 2054/18 היתם רבאיעה נ' מדינת ישראל (12.03.18) -נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירות גניבת רכב, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. הנאשם חבר לאחרים במטרה לגנוב קטנועים, חלקו היה מרכזי, שכן הוא שנהג בקטנוע הגנוב בנסיעה פראית ומסוכנת, בעודו מרכיב אחר מאחוריו (המעורבים האחרים היו קטינים). נקבע מתחם ענישה בין 25-10 חודשי מאסר. חרף קיומו של תסקיר מבחן חיובי שהמליץ להסתפק במאסר בדרך של עבודת שירות, נגזר עונשו של הנאשם ל- 10 חודשי מאסר.

ג.        רע"פ 1052/17 ג'ברין נגד מדינת ישראל (24.1.17)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון רכב וללא ביטוח, בכך שנטל מפתחות הרכב מבעליו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל, הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, נדון בבית משפט השלום ל-4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר ל - 8 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה.

ד.      רע"פ 9269/17 אבו עישא נגד מדינת ישראל (15.01.18), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות גניבת רכב, נהיגה בפסילה, נהיגה בפזיזות, הנאשם ניצל את העובדה שהרכב הושאר מונע, נכנס אל הרכב, נהג בו בדרך נמהרת ורשלנית, נמלט משוטר, לא ציית להוראת שוטר לעצור. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 15 ל 30 חודשי מאסר בפועל, מטעמי שיקום חרג בית המשפט מתחם העונש והטיל על הנאשם צו של"צ וכן הוארכו מאסרים מותנים. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל והנאשם נדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל, כאמור בקשת רשות הערעור שהגיש הנאשם נדחתה, בית המשפט העליון עמד על החמורה הגלומה בעבירת גניבת רכב במיוחד כאשר התלווה לה עבירות נוספות שהיוו סכנה לציבור ולכוחות הביטחון.

ה.      עפ"ג (ב"ש) 35830-03-21 אלקרינאוי נ' מדינת ישראל (14.7.21). הנאשם הורשע בעבירות גניבת רכב, ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח והפרת הוראה חוקית. בכך שהנאשם קיבל לידו הרכב הגנוב מאחר, הניע את הרכב באמצעות מפתח מותאם ונהג למחסום מיתר בכוונה להעבירו לשטחי הרשות בעודו אינו מורשה לנהיגה וללא כיסוי ביטוחי. בית משפט קמא השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 10-26 חודשי מאסר הנאשם נדון ל- 11 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל ערעורו הנאשם, נוכח חלקו בביצוע עבירת הגניבה והעובדה שלא יזם הגניבה כמו גם מעשה הגניבה, גילו הצעיר ועובדת היותו נעדר עבר פלילי, כמו כן, שהה במעצר במשך חודש וחצי ומשיקולי שיקום. הפחית בעונשו ל 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות וכן הטיל צו מבחן. בשלב מאוחר יותר לא עמד בתנאי המבחן והוא נדון מחדש ל 11 חודשי מאסר בפועל.

13.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות (סעיף 40ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

א.            התכנון שקדם לביצוע העבירה; אין ספק שקדם תכנון מוקדם לביצוע עבירת הגניבה. נתתי דעתי לכך שהרכב נגנב על ידי אחר. הנאשם לצורך מימוש הקשר ומימושו קיבל הרכב הגנוב לידו מספר שעות לאחר שנגנב, הנאשם נהג ברכב לכיוון מחסום מיתר שם נתפס, וכל זאת בעודו בלתי מורשה לנהיגה.

ב.            הנזק שנגרם והנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; מנסיבות כתב האישום ניתן להסיק כי הרכב הגנוב נתפס אולם יש לציין בעניין זה כי הנאשם במעשיו עם אחר גרם גם לנזק עקיף לציבור בעלי הרכב בהעלאת פרמיות ביטוחי הרכב. בנוסף, הנאשם נהג ברכב בעודו מצוי בפסילה ולא היה בנתון זה כדי להניא אותו ממעורבות במעשה.

ג.              הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; מדובר בעבירת רכוש, אשר בוצעה ממניע כלכלי. הנאשם הודה שהעבירות בוצעו על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלע.

14.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג) סבורני כי מתחם העונש ההולם למכלול העבירות הינו החל מ-9 חודשי מאסר בפועל ועד ל-20 חודשים.

15.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. עיינתי בתסקיר שירות המבחן, בהמלצתו וכן במסמכים שהציג הנאשם, מהם עולה כי הנאשם בחר להמשיך את חייו בדרך חיובית הכוללת פעולות שונות הן בתחום הכלכלי, התעבורתי והלימודי, אולם לא עולה מהתסקיר כי הנאשם השתתף בקבוצה טיפולית כלשהי ולפיכך, לא מצאתי מקום לסטות מהמתחם אלא להעמיד עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש.

16.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.            הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם בן 27 רווק. ציין במסגרת הטיעונים לעונש את השינוי המשמעותי בחייו והדרך השיקומית בה צועד, הכוללת שיקום כלכלי והגשת בקשה לחדלות פירעון, לימודים במסגרת "אוניברסיטה לעם", השתתפות בקורסים של נהיגה מונעת מטעם משרד הרישוי. ציין כי עתיד להתחתן בחודש יולי השנה 2024

ב.            נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם נטל אחריות למעשיו והודה במיוחס לו, מסר כי מבין את חומרת מעשיו וכי צועד בדרך חדשה לאחר שהפנים את לקחו.

ג.              עברו הפלילי של הנאשם. הנאשם נעדר עבר פלילי. בעל עבר תעבורתי, שמרביתו עבירות קנס. לחובתו מאסר על תנאי בן חודש ימים ופסילה מותנית לתקופה של שני חודשים.

ד.            נתתי דעתי כי הנאשם היה עצור מאחורי סורג ובריח מעל שבועיים, נעצר ביום 15.3.23 ונעצר באיזוק אלקטרוני ביום 2.4.23 , המעצר באיזוק בוטל ביום 1.6.23.

 

עוד יש לתת את הדעת לשיקולי הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם. בכל הנוגע לעבירות

רכוש מסוג זה, אשר בתי המשפט הכירו בהן כמכת מדינה, סבורני כי יש לתת משקל משמעותי

לשיקול ההרתעתי, שימצא ביטוי ברכיבים כלכליים. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין בע"פ 11194/05אבו סבית נ'

מדינת ישראל (15.5.06):

"כל מקרה לנסיבותיו, אך המדיניות הכוללת בעבירות גניבת רכב, ולא כל שכן כשמצטרפות אליהן עבירות נלוות, ואף עבירות הקשורות בסחר, הכרח שתהא מחמירה. למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

17.              לעניין רכיב הפסילה בפועל, בשים לב לעבירה בה הורשע הנאשם, שעניינה נהיגה בזמן פסילה, תוך סיכון כלפי משתמשים ופוטנציאל הסיכון, יש להטיל אף רכיב זה כאשר לחובת הנאשם פסילה מותנית. לציין כי בחנתי טענות ב"כ הנאשם, אולם מדובר בגזר דין המוטל כשגרה בבתי המשפט לתעבורה בנוכחות ב"כ הנאשם ובהעדר הנאשם וכאמור האמור בגזר הדין הינו בר תוקף ואין בהעדר הנאשם כדי להביא לאי חלוט המאסר המותנה והפסילה המותנית.

18.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.   8.5 חודשי מאסר בפועל.

מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן חודש ימים מתיק תתע"א 11094-01-22 (שלום תעבורה אשדוד) מיום 1.2.23 באופן שירוצה חציו בחופף וחציו במצטבר לעונש המאסר דלעיל. למען הסר ספק, סה"כ ירצה הנאשם עונש מאסר בן 9 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות במחלקת הרווחה בעיריית רהט, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 11.8.24 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

תשומת לב הממונה על עבודות השירות כי בהתאם לחוות הדעת מועד הריצוי המומלץ לתחילת ריצוי עבודות השירות היה קבוע ליום 3.7.24, אולם נוכח בקשת הנאשם בשים לב כי הנאשם עתיד להינשא ביום 26.7.24, מורה על תחילת הריצוי כמפורט לעיל.

 

ב.                מורה על הטלת צו מבחן למשך שנה. מובהר לנאשם חובתו לשתף פעולה עם שירות המבחן בכל הליך טיפולי שיידרש, אי שיתוף פעולה מהווה הפרת גזר הדין ועילה לגזור את עונשו מחדש.

 

ג.                  8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ד.                6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של נהיגה בפסילה או עבירה של נהיגה כשאינו מורשה לכך, למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

 

ה.               פיצוי בסך 5,000 ₪ למתלונן, עד תביעה 2, מר מאיר מסיכה, ת.ז 053493235. הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.7.24 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

 

ו.                  קנס כספי בסך של 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.12.24 וב- 1 לכל חודש שאחריו. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לפירעון הפיצויים, ורק לאחר מכן לפירעון הקנס.

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

ז.                 פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים החל מהיום. הנאשם מצהיר כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף ולפיכך, אני מורה כי הפסילה תיכנס לתוקף מהיום ללא צורך בהפקדת רישיון הנהיגה.

 

ח.               מורה על הפעלת פסילה על תנאי בת 2 חודשים מתיק תתע"א 11094-01-22 (שלום תעבורה אשדוד) מיום 1.2.23, וזאת במצטבר לעונש הפסילה דלעיל ולכל עונש פסילה אחר התלוי ועומד כנגד הנאשם.

 

ט.               פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים מהיום, ככל ויעבור עבירה של נהיגה בפסילה או נהיגה ללא היתר.

 

י.                  הנאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ במשך שנתיים מהיום שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש מסוג פשע. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

 

המזכירות תסגור את התיק ותעביר את העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות וכן לשירות המבחן.

 

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

51293

ניתן היום, ט"ו אייר תשפ"ד, 23 מאי 2024, בהעדר הצדדים.