הבקשה ותמצית טענות הצדדים

1.      לפני עתירת המאשימה לתיקון כתב האישום בדרך של הוספת ארבעה עדי תביעה וכן תיקון טכני של שינוי מספור.

2.      המאשימה ציינה כי מדובר בהשמטה בשוגג של שמות העדים מכתב האישום השני (המיוחס לנאשם 2 בלבד). עוד צוין כי חומר החקירה הקשור בעדים הועבר להגנה ביחד עם כלל חומרי החקירה, ולא ייגרם לנאשם עיוות דין בהתחשב בעובדה שטרם ניתנה תשובתו המפורטת לכתב האישום.

3.      ב"כ הנאשם 2 מתנגדת לבקשה, וטענה כי לא מדובר בטעות השמטה, כי אם בהוספת עדים ופתיחת "חזית" נוספת נגד הנאשם, והדבר מהווה "מקצה שיפורים" שאין לתת לו יד. עוד הדגישה את הפגיעה הקשה בזכויות הנאשם, בהגנתו ובזכותו שלא להיות "מופתע" בשלב זה, והכל בשים לב למועד אליו נקבע דיון ההוכחות הראשון. בנוסף ציינה, כי המאשימה כלל לא נימקה מדוע מדובר בעדים חיוניים ורלוונטיים להוכחות עובדות כתב האישום.

4.      התיקון אינו נוגע לנאשם 1 והוא גם לא הגיב לבקשה.

דיון

5.      המסגרת הנורמטיבית לתיקון כתב-האישום מעוגנת בסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי : "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". בע"פ 5019/09 דביר חליווה נ' מדינת ישראל נקבע כי ניתן להורות על תיקון כתב-האישום ובלבד שישמרו זכויותיו הדיוניות של הנאשם ותוקנה לו "הזדמנות סבירה להתגונן".

לשלב הדיוני של הגשת הבקשה נודעת חשיבות לצורך בחינת יכולתו של הנאשם להתגונן וזאת בשני רבדים. הפן הפוזיטיבי, קרי יכולתו לבנות קו הגנה אפקטיבי על המסד הראייתי הקיים התיק. ככלל, ייטו בתי המשפט להיעתר לבקשה לפני תחילת שמיעת הראיות (ע"פ 4668/14 חגי אפללו נ' מדינת ישראל).

בהיבט הנגטיבי, קרי טרם חשיפת קו ההגנה ופגיעה ביכולתו של הנאשם לבנות ולהעמיד הגנה מחודשת אפקטיבית (ראה ת"פ (מחוזי מרכז) 9625-07-18 מדינת ישראל נ' צבי סער; תפ"ח (מח' מרכז) 57686-11-19 מדינת ישראל נ' אבו ריזק).

כך גם יש להביא בחשבון את האינטרס הציבורי לחקר האמת. כידוע בדיון בבקשה לתיקון כתב אישום, "...נדרש בית המשפט לבחון בעיקר את שאלת ההוגנות הדיונית כלפי הנאשם לעומת האינטרס הציבורי שבתיקון כתב האישום בכפוף ליעילות הדיונית הטמונה בכך... במסגרת זו על בית המשפט לבחון את השלב הדיוני בו מצוי המשפט, את מהותו של התיקון והשלכות קצרות הטווח וארוכות הטווח שיש לתיקון כלפי הנאשם" (פרופ׳ גבריאל הלוי, תורת הדיון הפלילי, כרך ב׳, 527-528 (2011)).

6.      לאחר ששקלתי את טעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לאפשר תיקונו של כתב האישום כמבוקש.

אמנם הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ואף הוגשו הודעותיו במשטרה, אך טרם החלה שמיעת הראיות בתיק. המועד הקרוב בתיק קבוע לתאריך 17.7.23 לדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ במסגרתו תינתן תשובה מפורטת לכתב האישום.

חומרי החקירה הנוגעים לאותם עדים הועברו להגנה ביחד עם כלל חומרי החקירה, כך שלא מדובר בראיות "מפתיעות" מבחינת ההגנה.

דיון ההוכחות הראשון קבוע לתאריך 5.12.23 (כמעט שישה חודשים מהיום) כך שאין בהוספת עדי התביעה כדי לפגוע ביכולתה של ההגנה להיערך למשפט. ראה בהקשר זה ע"פ 4668/14 חגי אפללו נ' מדינת ישראל שם נקבע כי בהתחשב בעובדה ש:"...כתב האישום תוקן בשלב מוקדם מספיק... לפני שהחלו להישמע ההוכחות בתיק...".

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי יהיה בתיקון כתב האישום בשלב כה מוקדם של ההליך, כדי לפגוע ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי.

7.      לאור כל האמור לעיל, אני מורה על תיקון כתב האישום כמבוקש. המאשימה מתבקשת להגיש כתב אישום מתוקן.

8.      להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ג, 13 יוני 2023, בהעדר הצדדים.                                         /