1

1.     הנאשם כפר בעבירה של נהיגה בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו-7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים תשנ"ז- 1997 זאת לאחר שהואשם כי בתאריך 1/9/12 בשעה 13:31 באזור חוף פלמחים נסע ברכב מסוג מיצובישי פג'רו בצבע כסף מ.ר. 6835210 בחוף הים בניגוד לחוק, כלומר במרחק של פחות מ-100 מטר מקו המים.

2.     מטעם המאשימה העיד הפקח מר לישי בן ינאי, מתוך עדותו עולה כי יצא במסגרת עבודתו לאכוף את איסור הנסיעה בחופי הים של מחוז מרכז, ובתאריך האמור הבחין בג'יפ מסוג פג'רו קינג בצבע כסף, מ.ר 6835210, מדד במד טווח הלייזר את המרחק והתוצאה היתה כי הג'יפ היה מצוי במרחק של 56 מטר מקו המים בניגוד לחוק. הפקח רשם דו"ח, דו"ח פעולה וכן צירף תמונה.

3.     בישיבת המענה לכתב האישום השיב הנאשם שלא זכור לו ששהה במקום בתאריך האמור והוסיף כי במסגרת תפקידו מותר לו לנסוע אף בניגוד לחוקי התנועה ועליו לבדוק אם היה בתפקיד במועד הרלוונטי.

4.     בעדותו בבית המשפט הנאשם אישר כי הרכב נשוא הדו"ח הנו רכבו, אולם העיד כי לא זכור לו שבמועד הרלוונטי לכתב האישום היה במקום עם רכבו. כמו כן טען כי התמונה שצורפה לדו"ח אינה של רכבו ויכול והפקח טעה במספר הרכב אותו ציין בדוח.

5.     לדו"ח התנועה אף צורף תיעוד פרטי האירוע בו הוא מפרט בקצרה כי ראה בחוף את רכבו של הנאשם מסוג מצובישי פג'רו מ.ר 6835210 ומדידה שערך הצביעה על כך שהרכב לכאורה היה במרחק של 56 מטר מקו המים- בניגוד לחוק.

2

יחד עם זאת, במהלך עדותו הראשית של הפקח, הוצגה בפני הפקח תמונה (ת/2) של ג'יפ כסוף בסמוך לחוף הים והפקח אישר כי זו התמונה שצילם ושצורפה לדו"ח. אלא, שהסתבר שהרכב שצולם המופיע בתמונה אינו זהה לרכבו של הנאשם ושמדובר בג'יפ בצבע דומה אך מסוג טויוטה לנד קרוזר. לאחר הסיכומים ולשאלת בית המשפט, הפקח ציין כי במהלך יום עבודה הוא מבצע אכיפה על עשרות רבות של מכוניות (60, 70 או 80) ויכול להיות שאכן היה בלבול ותמונה של רכב אחר הוצמדה לדוח, הגם שעולה מעדות הפקח כי עומד על עדותו כי רכבו של הנאשם (ולא זה שתמונתו צורפה), הוא זה שנצפה חונה במרחק אסור מקו החוף במקום הרלונטי כפי שפירט בעדותו.

6.     שקלתי טענות הצדדים ואף שגרסתו של הפקח כפי שהוצגה בבית המשפט סבירה בעיני אך יותר מגרסתו של הנאשם, שאף לא היה עקבי בתשובתו לכתב האישום ואף שיכול וניתן להרשיע נאשם גם על סמך עדות יחידה של פקח, בצירוף הדו"ח ותיעוד פרטי האירוע ואין הכרח כי תצורף תמונה דווקא, הגם שהדבר נדרש ועדיף ולעיתים הכרחי במקרים מסויימים, אלא שבמשפט פלילי עסקינן ובכדי להרשיע נאשם, נדרש בית המשפט שאשמתו תוכח "מעבר לספק סביר".

הלכה היא כי מידת ההוכחה הזו איננה רמה של "וודאות מוחלטת" ודי לה לתביעה אם תוכיח את האשמה במידה המגיעה לכלל אפשרות "הקרובה עד מאוד" לאמת או לוודאות. ספק סביר, מצביע על קיום אפשרות "מתקבלת על הדעת", דהיינו: אפשרות ממשית שיש לה אחיזה בחומר הראיות, להבדיל מהשערות נטולות בסיס בראיות, או קלוטות מן האוויר, או אפשרות תיאורטית גרידא (יעקב קדמי, על הראיות, מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע- 2009, חלק רביעי, עמ' 1674).

בענין ע"פ 409/89, רוימי, פד"י מ"ד (3) 469, נקבע, בין היתר, כי "הספק הוא פונקציה של הערכת מכלול הראיות ושל בחינה, אם הוכיחה התביעה את האשמה מעבר לספק סביר... יש ובית המשפט אינו מוכן להסיק מסקנה חד-משמעית... מהנסיבות שהוכחו בפניו ואז עליו לזכות את הנאשם מחמת הספק; ויש שהנסיבות יוצרות לדעתו תמונה שלמה כל כך, עד שבהיעדר הסבר משכנע מצד הנאשם, מן הנמנע להגיע למסקנה אחרת זולת זו שאשמת הנאשם הוכחה".

מבחן קיומו של "ספק סביר", הינו איפוא, מבחן ניסיון החיים והשכל הישר, אם כי ברור ש"ספק" לבדו איננו מספיק והוא צריך להיות גם "סביר", דהיינו - ספק שיש לו אחיזה בחומר הראיות (יעקב קדמי, על הראיות, חלק רביעי, בעמ' 1675).

3

7.     בענייננו הפקח, אישר שיום עבודתו כולל מתן עשרות רבות של דוחות, ויתכן שלדוח שורבבה בטעות תמונה של רכב אחר. אלא, שהפקח העיד שהתמונות הקודמות נמחקו ואינן קיימות עוד (התמונות של הרכב המפורט בכתב האישום). לא מן הנמנע התקימותן של נסיבות אחרות המתישבות עם חפות הנאשם במידה מספקת שיש בה לעורר אותו ספק סביר. למשל, שהפקח תיעד את פרטי הרכב של הנאשם אולם מדד מרחק של רכב אחר - הרכב שצולם בתמונה. כך, מתקיים ספק סביר בנוגע למרחק שבין המצאות רכבו של הנאשם מקו החוף במועד הרלונטי. הנאשם אם כן, אף שגרסת הפקח סבירה מגרסת הנאשם, הצליח לעורר אותו ספק סביר, ממנו זכאי ליהנות.

8.     לכן, הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.