כתב האישום והסדר הטיעון :

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה - עבירה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה - תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודה, נהיגה ברשלנות - עבירה לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(3) לפקודה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה - עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970.

 

2.         על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, ביום 26.4.22 במסגרת תיק פ"ל 6713-01-21 בבית משפט שלום לתעבורה בבאר שבע הנאשם נפסל בנוכחותו מלנהוג ברכב למשך 10 שנים.

במועד הרלוונטי לאישום, רכב מסוג ג'יפ יונדאי טוסון מ.ר 413346 (להלן: "הג'יפ") היה בהחזקתו ובשימושו הקבוע של הנאשם.

רחוב פארן בבאר שבע הנו רחוב ללא מוצא המשמש ככביש גישה לבתים הנמצאים בסביבתו וכחניה (להלן: "רחוב פארן").

יציאה מרחוב פארן מתחברת אל צדו הימני של רחוב יוחנן הורקונוס, אשר עובר מצפון לדרום (להלן: "רחוב הורקונוס").

ממול ליציאה מרחוב פארן, בצדו השני של רחוב הורקונוס נמצא רחוב יוסף (סוסו) הכהן (להלן: "רחוב סוסו הכהן").

החיבור בין רחוב הורקונוס לבין רחוב פארן ורחוב סוסו הכהן יוצר צומת בצורת צלב (להלן: "הצומת").

בתאריך 10.7.22 בשעה 1:20 או בסמוך לכך, הנאשם נהג בג'יפ ברחוב פארן לעבר הצומת, וזאת למרות שהיה בלתי מורשה לנהיגה, למרות היותו פסול כמתואר לעיל, ומבלי שהיתה ברשותו פוליסת ביטוח תקפה לנהיגת הג'יפ.

 

במועד הנ"ל מאפייני הצומת היו כדלקמן:

א.        הצומת היה מואר בתאורת רחוב. מזג אוויר נאה וראות טובה.

ב.         שדה הראייה של הנאשם לצד שמאל (צפון) פתוח למרחק של 25 מטר.

ג.         כביש אספלט יבש ותקין.

ד.         המהירות המרבית המותרת בכביש הנה עד 50 קמ"ש.

 

במועד הנ"ל, הנאשם נהג בג'יפ ברשלנות בכך שהתקרב עמו לצומת תוך נהיגה במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך כאשר מדובר בצומת שבחלק ממנו שדה הראיה מוגבל על ידי בתים ורכבים הנמצאים במקום. בהמשך, הנאשם נכנס לתוך הצומת מרחוב פארן המשמש ככביש גישה לבתים וכחניה, מבלי שנתן זכות קדימה לאופנוע מסוג סאן יאנג, מ.ר 21565002 (להלן: "האופנוע") עליו רכב מר אלדד בוקובזה (להלן: "נפגע העבירה"), אשר אותה עת חצה את הצומת תוך נסיעה ברחוב הורקונוס, מכיוון צפון לדרום, משמאל לימין לכיוון הנסיעה של הנאשם. הנאשם המשיך בנהיגה רציפה לתוך הצומת, וכתוצאה מכך התנגש בעוצמה רבה עם חזית הג'יפ באופנוע.

מעוצמת ההתנגשות, נפגע העבירה והאופנוע הוטחו בחוזקה בחזית הג'יפ, כשעקב כך מכסה המנוע שלו התעקם בצורה קשה, השמשה הקדמית נסדקה, וכן הפגוש הקדמי נותק מהג'יפ ונותר בזירת התאונה. בהמשך נפגע העבירה והאופנוע נדחפו לעבר רחוב סוסו הכהן, למרחק של כ-25 מטר לפחות, ונפלו בסמוך לרכב שחנה בצד הכביש (להלן: "התאונה"). אלדד - נפגע העבירה נותר לשכב על הכביש במקום, כשהוא חבול בצורה קשה.

הנאשם הבחין בהתרחשות התאונה והבין כי כתוצאה ממנה נפגע העבירה נחבל חבלות חמורות, אך למרות זאת לא עצר את הג'יפ במקום כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולא הזעיק עזרה לנפגע העבירה. מיד לאחר התאונה הנאשם נמלט מהמקום תוך נהיגה רציפה בג'יפ ברחוב סוסו הכהן, בהמשך חצה את רחוב רגר לכיוון רחוב רינגלבלום והתחבר לרחוב יוסף מתתיהו.

הנאשם נטש את הג'יפ ברחוב יוסף מתתיהו ועזב את המקום.

בהמשך למתואר לעיל וע"פ עובדות כתב אישום המתוקן, אלדד - נפגע העבירה הובהל לבית החולים, כשהוא מורדם ומונשם, שם אובחן כסובל משבר פתוח בירך ופיקה שמאל, שבר של קרסול שמאל, שברים בשתי הכתפיים, פגיעת חזה קהה משמאל עם FLAIT CHEST גדול, וכן בוצעה לו הורדה של חלק מהריאה עקב הידרדרות במצבו ודימום. נכון למועד הגשת כתב האישום אלדד - נפגע העבירה עודנו מאושפז בבית החולים.

הנאשם נעצר על ידי משטרת ישראל ביום 11.7.22 בעקבות פעולות חקירה לאיתורו.

 

3.         הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, ובאי כוח הצדדים עתרו במשותף במסגרת ההסדר, כי בית המשפט יגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        40 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.         הפעלת מאסר מותנה בן 7 חודשים מתיק פ"ל 6713-01-21, 3 חודשים במצטבר לעונש בתיק זה והשאר בחופף לו, כך שבסה"כ יוטלו על הנאשם 43 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.

 

ג.         פיצוי בסך 30,000 ₪ עבור אלדד - נפגע העבירה אשר ישולם ב- 10 תשלומים שווים.

 

ד.         פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה או מלקבל רישיון נהיגה.

 

ה.        מאסר על תנאי, שתקופתו תקבע על ידי בית המשפט.

 

ראיות וטיעונים לעונש

 

4.         במסגרת הראיות לעונש הגישה המאשימה רישום פלילי ותעבורתי של הנאשם (ת/2), וכן את כתב האישום וגזר הדין אשר ניתן בעניינו בתיק פ"ל 6713-01-21 (ת/3).

הנאשם לא הציג ראיות לעונש.

 

5.         ב"כ המאשימה, עתרה לכיבוד הסדר הטיעון. נטען כי ההסדר הנו סביר וכי הוא תולדה של גישור ולאחר מו"מ ארוך, במסגרתו נלקחו בחשבון נסיבות המקרה וחומרתו, נתוניו האישים של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת, הודאת הנאשם וחסכון הזמן השיפוטי.

 

לעניין רכיב הפסילה שבהסדר, ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם פסילת חובה לצמיתות מכוח סעיף 40א(א)(2) לפקודת התעבורה, וזאת בהמשך לפסילתו למשך 10 שנים מכוח סעיף 40 א(א)(1) לפקודה בתיק פ"ל 6713-01-21. לחילופין, עתרה להטיל על הנאשם פסילה לצמיתות מכוח סעיף 35 לפקודת התעבורה, או פסילה לתקופה ממושכת בשים לב להרשעותיו הקודמות ומאחר ומדובר במי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה וגרם לתאונה שתוצאותיה קשות.

 

לעניין הפיצוי לנפגע העבירה נטען כי הפיצוי הוא חלק מרכיבי ההסדר, והוא "כטיפה בים בהשוואה לנזק שנגרם למתלונן". ב"כ המאשימה ביקשה כי תשלום הפיצוי יעשה מוקדם ככל הניתן וטרם סיום המאסר שיוטל על הנאשם. ב"כ המאשימה הוסיפה כי עבירת ההפקרה הנה מן העבירות המכוערות בפן המוסרי, וכי הנאשם בחר להימלט מהמקום מבלי להזעיק עזרה למרות שידע כי פגע בנפגע העבירה.

 

6.         ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט לכבד את ההסדר אשר לדבריו אינו מקל עם הנאשם וכולל תקופת מאסר לא קצרה לצד רכיבי ענישה נוספים ביניהם מאסר מותנה, פסילה ופיצוי.

 

לעניין רכיב הפסילה שבהסדר, ב"כ הנאשם טען כי בגזר הדין שניתן בתיק פ"ל 6713-01-21 לא נכתב מפורשות כי הפסילה שהוטלה על הנאשם ניתנה מכוח סעיף 40א לפקודה, והדבר אף אינו עולה מהסדר הטיעון שמכוחו הורשע הנאשם. משכך, מקום בו יש ספק, יש לפרשו לטובת הנאשם, ואין להפעיל בעניינו את סעיף 40א(א)(2) לפקודה.

ב"כ הנאשם עתר לאזן את תקופת הפסילה שביהמ"ש יגזור על הנאשם עם רכיבי הענישה הנוספים הכלולים בהסדר.

ב"כ הנאשם הוסיף כי כחלק מרצינותו, הנאשם שילם תשלום ראשון בסך של 4,000 ₪ ע"ח הפיצוי המוסכם לנפגע העבירה (בהתאם להסכמות בין הצדדים בדיון מיום 13.09.23), וביקש כי את יתרת הפיצוי, בהתאם לתשלומים המוסכמים, ישלם הנאשם לאחר שחרורו מהכלא.

 

7.         הנאשם מסר לבית המשפט כי מעוניין בשינוי בחייו וביקש להפנותו לטיפול בתחום התעבורה במסגרת שב"ס.

 

 

 

 

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

8.         הנאשם, יליד שנת 1993, לחובתו עבר תעבורתי ופלילי רלוונטי (ת/2) ובכלל זה מספר מאסרים מאחורי סורג ובריח. הנאשם עצור בתיק זה מיום 11.07.22.

 

9.         העבירות בהן הורשע הנאשם הנן עבירות חמורות הפוגעות משמעותית בערכים המוגנים של קדושת החיים, הגנה על שלמות הגוף וביטחונם של נהגים והולכי רגל. הנאשם בהתנהגותו הנפסדת ביטא העדר מורא מהדין וזלזול בחיי אדם.

 

לעניין עבירת ההפקרה אחרי פגיעה בה הורשע הנאשם, מצאתי להפנות לדברי ביהמ"ש העליון בע"פ 2619/14 פלוני נ' מדינת ישראל (30.11.2014) כי :

 

"אין ספק כי העבירה הקשה, אשר ראויה לגינוי ולהוקעה, היא עבירת ההפקרה אחרי פגיעה. במוקד עבירה זו עומד כשל מוסרי, שבמסגרתו מותיר הנהג הפוגע את הנפגע לאנחות במקום התאונה, מבלי לבדוק את מצבו ולהזעיק את גורמי הסיוע הרפואי."

 

בע"פ 4289/14 אורן חנונה נ' מדינת ישראל (21.1.2015) בית המשפט העליון עמד גם על ההשלכות שעלולות להיות מהימלטות הנהג הפוגע מן הזירה וקבע:

 

"הימלטותו של הנהג הפוגע יכולה לגרום לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, ואף להטלת חשד כלפי אדם אחר שנקלע לזירה, חף מפשע. החשיבות במיצוי החקירה היא לציבור כולו, למערכת אכיפת החוק, כמו גם למשפחת הקורבן... "

 

לעניין הנהיגה בזמן פסילה בה גם הורשע הנאשם, אפנה לדבריו הנוקבים של ביהמ"ש העליון ברע"פ 1483/19 איל ליפשיץ נ' מדינת ישראל (‏6.3.2019):

     

"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סכנה לביטחונם ולשלומם של הנהגים והולכי הרגל שבסביבה, והיא אף משקפת יחס מזלזל בחיי אדם, בצווי בית המשפט ובחוק... בנוהגו בפעם השלישית בזמן פסילה, בעוד עונש מאסר בשל פסילה בזמן נהיגה תלוי ועומד מעל לראשו, ביטא המבקש כי אין עליו מורא הדין והוא אינו נרתע מסיכון חיי אדם. יש לייחס חומרה רבה להתנהגות זו.."

 

 

 

 

 

רכיבי המאסר בפועל והפיצוי שבהסדר:

 

10.       לאחר ששקלתי את טיעוני באי כוח הצדדים ולאור מדיניות בתי המשפט הנוגעת לכיבוד הסדרי טיעון (ראה לעניין ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פד"י נז (1), 577), מצאתי שלא לחרוג מרכיבי המאסר והפיצוי שבהסדר ולכבדם.

 

לצד זאת, וביחס לרכיב הפיצוי המוסכם שבהסדר מצאתי להבהיר כי ברי אין בפיצוי די כדי לפצות את נפגע העבירה על פגיעתו בשים לב לפציעתו הקשה כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן. המפורט בכתב האישום המתוקן מלמד כי פגיעתו של מר אלדד - נפגע העבירה, הנה רב מערכתית וברי כי הליך שיקומו יימשך זמן רב.

לא מצאתי לדחות תשלום הפיצוי לאחר שחרורו של הנאשם מהכלא, כבקשת ההגנה. די בהסכמת הצדדים באשר לאופן תשלום הפיצוי בתשלומים חודשיים, ואין הנאשם שבפני זכאי להתחשבות נוספת על חשבון נפגע העבירה. התנהגות הנאשם אשר לא רק גרמה לתאונה הקשה אלא גם הפקיר את מר אלדד לגורלו כשהוא פצוע, מעוררת סלידה ולא מותירה כל מקום להקל עמו.

 

רכיב הפסילה שבהסדר:

 

11.       לעניין רכיב הפסילה שבהסדר, צודק ב"כ הנאשם כי בענייננו לא ניתן להטיל על הנאשם פסילה לצמיתות מכוח סעיף 40א(א)(2) לפקודה.

אכן, הנאשם הורשע בתיק פ"ל 6713-01-21 בעבירה לפי סעיף 67 לפקודה, מן העבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1), ונפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים לאחר שהורשע בגין עבירה זו לפחות פעמיים בעבר כמצוות הסעיף. אולם, משהדבר לא צוין מפורשות בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה בבאר שבע, הרי שלא ניתן לשלול את האפשרות כי פסילתו נעשתה מכוח סעיף 35 לפקודה ולאו דווקא מכוח סעיף 40 המוזכר לעיל. הספק בעניין זה פועל לטובתו של הנאשם.

 

12.       לצד זאת, עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, וביצוען של העבירות בהן הורשע בענייננו בעודו פסול מלנהוג על פי גזר דין שניתן בנוכחותו חודשים ספורים קודם בתיק פ"ל 6713-01-21, מלמדים כי הנאשם מהווה סכנה לציבור הנוסעים והולכי הרגל, וכי יש להרחיקו מהכביש לתקופה ממושכת ומשמעותית.

אדגיש כי מלבד הרשעתו בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה ובנהיגה בזמן פסילה, הנאשם גם הורשע בעבירת נהיגה ברשלנות ונמצא אשם בקרות התאונה.

 

13.       הנאשם אומנם אמר כי הוא מבקש לעשות שינוי בחייו ועתר להפנותו לטיפול בתחום התעבורה במסגרת שב"ס, אך בחר שלא לעתור לקבלת תסקיר שירות מבחן טרם גזירת עונשו. לא הוצגה בפני כל תוכנית טיפולית או שיקומית בעניינו של הנאשם, ודפוסי התנהגותו הפסולים והחוזרים, כפי שהדבר נלמד מעברו התעבורתי והפלילי ומכתב האישום שבענייננו, מלמדים כי אין די בדבריו כדי ללמד על רצינותם.

 

14.       גם בחינת מתחמי הענישה באשר לרכיב העונש של פסילה בפועל מוביל למסקנה כי יש להחמיר עם הנאשם בגין רכיב זה:

 

בע"פ (מחוזי ב"ש) 27399-12-15 מ"י נ. נטליה פוגרבניאק ( 8.11.16 ), בית המשפט הטיל על נאשמת שהורשעה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות והפקרה אחרי פגיעה , 4 שנות מאסר לצד ענישה נלווית הכוללת גם פסילה לתקופה של 10 שנים. בע"פ 9924/16 (8.5.17), העמיד ביהמ"ש העליון את רכיב המאסר בפועל על 33 חודשים והותיר על כנו את רכיב הפסילה בפועל.

בעפ"ת (מחוזי חיפה) 61447-06-21 מ"י נ. גמאל ג'ארחי ( 21.7.21 ) החמירה ערכאת הערעור בעונשו של הנאשם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה , נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון נהיגה- מעולם לא הוציא, וגזרה עליו 10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית הכוללת גם עונש פסילה בפועל למשך 10 שנים.

 

15.       לאור האמור לעיל מצאתי להטיל על הנאשם עונש פסילה בפועל למשך 15 שנים, תוך שאציין מפורשות, כך שהפעם הנאשם לא ייהנה מהספק, כי פסילתו הינה מכוח סעיף 40א(1) לפקודה, שכן במועד הרשעתו בענייננו הוא עומד בתנאי הסעיף.

אני תקווה שיהיה בכך כדי להרתיעו שלא ינהג שוב בזמן פסילה, שאם לא כן ימצא עצמו נפסל לצמיתות מכוח סעיף 40א(א)(2) לפקודה.

 

16.       לאור האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 40 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

 

ב.         מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 7 חודשים מתיק פ"ל 6713-01-21, 3 חודשים במצטבר לעונש שהוטל על הנאשם בתיק זה והיתרה בחופף לו, כך שבסה"כ יהיה על הנאשם לרצות 43 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.

 

ג.         מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על מי מהעבירות בהן הורשע.

 

ד.         פסילה בפועל - הנני מטיל על הנאשם פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 15 שנים.

הפסילה שהוטלה בתיק זה תמנה במצטבר לכל פסילה אחרת שתלויה נגד הנאשם במועד גזר דין זה.

 

ה.        פיצוי - הנאשם ישלם פיצוי למר אלדד בוקובזה בסך 30,000 ₪. מאחר והנאשם הפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 4000 ₪ ע"ח הפיצוי ביום 20.09.23 והיתרה בסך 26,000 ₪ תשולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים (2,600 ₪ כל תשלום) החל מיום 01.12.23 ומידי כל 1 לחודש.

הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למר אלדד - נפגע העבירה על פי פרטים שתמציא המאשימה למזכירות ביהמ"ש תוך 14 ימים.

המזכירות תנפיק השוברים לנאשם.

 

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום לביהמ"ש העליון.

 

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ד, 29 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.