1.      המחלוקת בין בעלי הדין מוגדרת ונתחמת על ידי כתבי טענותיהם ואל להם לחרוג ממנה אלא באישור בית המשפט (ע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' נגוהות בע"מ, מיום 12.7.2011). כתב תשובה מהווה בעת הגשתו כתב הטענות האחרון שניתן להגיש במסגרת ההליך (הגדרת "כתב טענות אחרון" לפי תק' 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, להלן "התקנות החדשות"). תפקיד כתב התשובה, הוא להשיב בהצגת עובדות חדשות לעובדות שטען הנתבע בכתב הגנתו. לפיכך, נאסר על התובע להציג נימוק תביעה חדש או כל טענה אחרת שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות. התובע מנוע מהעלאת נימוקי תביעה חדשים בכתב התשובה לנוכח מעמד כתב התשובה ככתב הטענות האחרון בהליך שכן אין הנתבע יכול להגיב בכתב טענות משלו לנימוקי תביעה שהועלו על ידי התובע בכתב התשובה. אין התובע יכול להשתמש בכתב התביעה לשם "מקצה שיפורים" (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 467 (2015); רע"א 3727/08 גזונטהייט נ' בנק אינווסטק ישראל, מיום 7.6.2009)).

2.      לאור תפקידו הייחודי של כתב התשובה, כתגובה בלבד לטענות כתב ההגנה, אין התובע נדרש להגישו במקרה וכל שברצונו הוא להכחיש את טענות הנתבע שכן בניגוד לכתב ההגנה בו שתיקה מהווה הודאה בעובדות, בכתב התשובה השתיקה מהווה הכחשה לאותה עובדה. מטרת כתב התשובה היא לנטרל תוצאה משפטית העלולה לנבוע מחוסר תגובה מצד התובע לטענות שהועלו על ידי הנתבע (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרכים א-ב 177 (מהד' 13, 2020)).

3.      תיקון כתב התביעה הותר רק בעניין אלו התייחסה הבקשה ואולם מכיון שההנתבעת לא פרטה את הסעיפים שאינם קשורים לעניין לגביו תוקן כתב התביעה, הנזק שאינו ממוני, יודיע התובע עד ליום 17.5.23 האם מבקש להגיש כתב תשובה מתוקן או שמוותר על כך.

4.      לעיון ביום 21.5.23.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשפ"ג, 07 מאי 2023, בהעדר הצדדים.