כתב אישום מתוקן

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של גניבת רכב - עבירה לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק - עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952, היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ברכב ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל - 1970 .

 

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום המתוקן התגורר הנאשם בג'נין שבשטחי יהודה ושומרון ומכאן כי אינו תושב מדינת ישראל וכניסתו לשטח המדינה טעונה היתר כדין.

 

3.      במועד הרלוונטי לכתב האישום, היתה הגברת שושנה טויטו בעלים של רכב מסוג קיה ספורטאז'. בתאריך 17.5.23 בשעה 21:07 או בסמוך לכך, גנב הנאשם את הרכב שחנה בסמוך לביתה של הבעלים ברחוב פרישמן 21 בקריית אתא, באופן שפתח את הרכב שהיה נעול באופן שאינו ידוע למאשימה במדויק ונכנס לרכב. במעמד זה, הניע הנאשם את הרכב באופן שאינו ידוע למאשימה , לאחר מכן עזב את המקום כשהוא נוהג ברכב וזאת מבלי שהחזיק ברישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח תקפה, תוך שפגע במזיד לחלקי הפלסטיק ששווים אינו ידוע למאשימה.

 

4.      בהמשך למתואר עוד באותו היום, בשעה 23ף07 או בסמוך לכך, עת הגיע הנאשם כשהוא נוהג ברכב למחסום ריחן עצר הנאשם את הרכב, יצא ממושב הנהג והחל בריצה לעבר הצד הישראלי של המחסום, עד אשר נתפס על ידי מאבטחי המחסום ברחבה העליונה של המחסום בצד הישראלי.

 

טיעוני הצדדים לעונש

5.      ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הראיות לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם - ת/1 וכן טיעונים לעונש בכתב - ת/2. ב"כ המאשימה הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם וטען כי מדובר בפגיעה ברף הגבוה כאשר הנאשם שהה בתחומי מדינת ישראל, גנב רכב תוך שהוא גורם נזק והתכוון להעבירו לשטחי הרשות. המאשימה עתרה למתחם עונש הולם של מאסר בפועל בין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ועד לעונש של 36 חודשי מאסר בפועל. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם טען ב"כ המאשימה כי מדובר בנאשם יליד שנת 1997 ולחובתו הרשעה אחת קודמת בגין כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו והשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל של 24 חודשים, מאסר על תנאי ומשמעותי בגין עבירות רכוש, שב"ח ונהיגה ללא רישיון נהיגה, קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה, פיצוי לנפגעת העבירה, התחייבות להימנע מעבירה.

 

6.      ב"כ הנאשם טען כי מדובר בצעיר כבן 25 ללא כל הרשעות קודמות בתחום הרכוש ובעל הרשעה אחת בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הסנגור טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה מיד לאחר שכתב האישום תוקן והדבר מלמד על לקיחת אחריות של הנאשם על מעשיו. הסנגור הדגיש את הקושי הרב בתנאי המעצר אשר עצור תקופה ממושכת. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם לו עותרת המאשימה אינו תואם את מדיניות הענישה במקרים דומים והפנה לפסיקה רלוונטית לטעמו. נוכח האמור, עתר ב"כ הנאשם להשתת עונש שלא יעלה על תקופת מעצרו של הנאשם ולכל היותר עונש של 5 חודשי מאסר בפועל וטען עוד כי הנאשם מוכן לפצות את המתלוננת.

 

7.      הנאשם בדברו הביע צער על מעשיו.

 

דיון והכרעה

8.      תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.

 

9.      בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר באירועים נפרדים עליו לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם עונש נפרד לכל אירוע ובד בבד לקבוע האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר. בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי יש להשית עונש אחד כולל לאירועים כולם (ראה בעניין זה : ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין ג'אבר")). בעניין ג'אבר קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד. בענייננו אני קובעת כי מדובר במסכת עבריינית אחת ועל כן אני קובעת כי מודבר באירוע אחד.

 

10.  הערך החברתי המוגן שנפגע מהעבירות הרכוש שבהן הורשע הנאשם בכתב האישום המתוקן הינו הגנה על שלום הציבור ורכושו והגנה על תחושת הביטחון של הציבור ושמירה על קניינו. זאת ועוד אין צורך להכביר במילים על הערכים החברתיים שנפגעו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין. הנאשם עבר עבירות תעבורה חמורות כאשר כלל לא היה מורשה לנהיגה, בכך יש כדי לסכן את משתמשי הדרך והעוברי אורח.

 

11.  סימן ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין אשר הוסף בתיקון מיוחד לחוק העונשין, יועד כולו לעבירות הקשורות בכלי רכב וכולל עבירות : גניבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, פגיעה ברכב, פריצה לתוך רכב, החזקת כלי פריצה לרכב, פירוק חלקים מרכב וגניבה מרכב.

 

12.  הנאשם הורשע בעבירה של שהיה בלתי חוקית בישראל :

 

הערכים המוגנים בבסיס האיסור על עבירות לפי חוק כניסה לישראל נועדו להגן על ביטחון המדינה ותושביה וזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, ערכים עליהם עמד בית המשפט ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14):

 

"הכניסה לישראל שלא כדין ...פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה...".

 

 

 

 

13.  נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים . הנאשם נכנס לישראל שלא כדין כשאין ברשותו היתר שהיה וגנב רכב של המתלוננת ונהג ברכב כשהוא אינו מורשה לנהוג ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה תוך שגרם נזק לרכבה של המתלוננת. זאת ועוד, הנאשם הגיע למחסום, עצר את הרכב ויצא ממנו והחל בריצה לעבר הצד הישראלי של המחסום עד אשר נתפס.

 

14.  מדיניות הענישה במקרים דומים מלמדת על ענישה הכוללת מאסר בפועל ברף התחתון של מתחם הענישה ועד לעונשי מאסר בפועל לתקופה משמעותית. להלן אפנה למספר פסקי דין:

 

בעפ"ג(מחוזי י-ם) 7078-03-13 געאפרה נ' מדינת ישראל. הפחית בית המשפט המחוזי עונשו של המערער ל 20 חודשי מאסר בפועל. המערער הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, ניסיון גניבת רכב וגניבה מרכב. בית המשפט קבע מתחם עונש בין 10 ועד 24 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המערער, צעיר נעדר עבר פלילי, 24 חודשי מאסר.

 

בת"פ (שלום נתניה) 36105-12-19 מדינת ישראל נ' פואד גאבר (6.07.2021) נקבע מתחם עונש בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל, לעבירה של גניבת רכב בצוותא. הנאשם אסף אחר ממחסום ג'בארה והסיעו לכפר ויתקין, שם ניפץ האחר את חלון הרכב, שבר את מערכת ההנעה, הניע את הרכב ונסע מהמקום, עד אשר נעצרו השניים במחסום. עונשו של הנאשם, נעדר עבר פלילי, 11 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ 62056-02-22 מ"י נ' עזאם (מיום 21.3.23 )- הנאשם הורשע, לפי הודאתו בעבירות של כניסה ללא היתר, גניבת רכב, סיוע לגניבת רכב, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. בית המשפט קבע מתחם עונש, הנע בין 15 ל-24 חודשי מאסר בפועל, והטיל עליו 15 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

ת"פ 34743-04-22 מ"י נ' אבו גלוס (מיום 30.10.22, )- הנאשם הורשע, לפי הודאתו בעבירות של כניסה ללא היתר, גניבת רכב, נהיגה פוחזת של רכב, היזק לרכוש במזיד, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. בית המשפט קבע מתחם עונש, הנע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והטיל עליו 20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

ת"פ 44741-09-22 מ"י נ' גבועה ואח' (מיום 7.11.22, ) הנאשם הורשע, לפי הודאתו בעבירות של כניסה ללא היתר, גניבת רכב והחזקת כלי פריצה לרכב. בית המשפט קבע מתחם עונש, הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, והטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

עפ"ג (חי') 13435-09-20 אלחג' נ' מדינת ישראל (10.12.20) - המערער, הורשע, לפי הודאתו, בעבירות של פריצה, גניבה, קשירת קשר וגניבת רכב. בית-משפט קמא קבע מתחם עונש הולם לכל עבירה של גניבת רכב, הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר, והטיל עליו 27 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס בסך 20,000 ₪. ערעורו נדחה תוך קביעה כי העבירות שביצע מחייבות ענישה משמעותית, והעדר חריגה קיצונית מרמת ענישה ראויה ומקובלת.

 

ע"פ (חי') 36024-05-20 עומר דקה נ' מדינת ישראל (18.6.20) - המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגזר-הדין נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 14 ל-25 חודשי מאסר בפועל, והוטלו על המערער 14 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופסילת רישיון. הערעור, הן על הכרעת הדין והן על גזר-הדין נדחה.

 

רע"פ 1108/15 מחמוד שעאבנה נ' מדינת ישראל (24.2.15): נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש של 14 חודשי מאסר שנגזר על המבקש בגין גניבת רכב באישום אחד והחזקת כלי פריצה באישום שני, זאת תוך שנלקח בחשבון חלקו הנמוך יחסית של המבקש באירוע הגניבה.

 

13.  רע"פ 1345/14 עמאד אבו הדוואן נ' מדינת ישראל (23.2.14): נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש של 9 חודשי מאסר שנגזר על המבקש בגין גניבת רכב בצוותא עם אחר והחזקת מכשירי פריצה. נקבע כי מדובר בענישה מקילה, וכי גניבת רכב מתוחכמת מסוג זה, שבוצעה בצוותא לאחר תכנון מוקדם והצטיידות בכלים, מצדיקה עונש כבד יותר.

14.  לאחר ששקלתי את שיקולי הלימה אי קובעת כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות מושא כתב האישום המתוקן נע בין עונש של 9 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון לבין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בצירוף ענישה נלווית.

 

15.  בנסיבות תיק זה לא מצאתי לנכון לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

 

16.  באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם נתתי משקל להודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ולקיחת האחריות והבעת החרטה. כמו כן שקלתי את גילו של הנאשם בחור צעיר יליד שנת 1997. לחומרא נתתי משקל לעובדה כי לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה אחת קודמת משנת 2021. לחובתו של הנאשם הרשעה בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין וכן עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

 

17.  אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 17.5.23

 

5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור אחת או יותר מעבירות רכוש ויורשע בה.

 

2 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה על פי חוק הכניסה לישראל ויורשע בה.

 

2 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ויורשע בה.

 

אני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי כספי למתלוננת בסכום של 2,000 ₪ . הפיצוי ישולם בתוך 60 ימים.

את הסכום יש לשלם ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

אני פוסלת את הנאשם פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של 4 חודשים. לנאשם אין רישיון נהיגה להצגה שכן מעולם לא הוציא רישיון נהיגה ולפיכך אני פוטרת אותו מהפקדת רישיון הנהיגה.

 

אני פוסלת את הנאשם פסילה על תנאי של 4 חודשים לתקופה של שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אחת או יותר מהעבירות הבאות: עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בפסילה.

 

 

 

 

בנסיבות העניין אינני מחייבת את הנאשם בתשלום קנס כספי.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תמציא את גזר הדין למשרד הרישוי.

 

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"ג, 14 ספטמבר 2023, בנוכחות הצדדים.