פתח דבר

1.      לפניי בקשת ההגנה לגילוי חומרי חקירה, בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ").

2.      כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה סתם בן זוג (2 עבירות) לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן : "חוק העונשין"), איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.

בתמצית אציין כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היו המבקש והמתלוננת בני זוג נשואים אשר התגוררו יחד בדירה עם שלושת ילדיהם הקטינים.

לפי האישום הראשון, ביום 06.02.21, שבה המתלוננת לדירה בשעה 00:40 לערך, ובאותן הנסיבות, אמר המבקש למתלוננת כי "יזרוק אותה מהבית", תקף אותה בכך שאחז בכתפייה בחוזקה וגרר אותה לכיוון דלת הכניסה מהדירה בכדי להוציאה מהדירה. המתלוננת ביקשה ללכת לשירותים אך המבקש חסם את דלת הכניסה לשירותים במשך כ-15 דקות ולא אפשר לה ללכת לשירותים ואיים עליה באומרו כי ייתן לה בעיטה בפנים אם תעבור.

בהמשך, הלכה המתלוננת לישון באחד מחדרי הילדים, המבקש נכנס לחדר, הדליק את האור, השליך את השמיכה בה התכסתה המתלוננת ותקף אותה בכך ששפך עליה כוס מים. המבקש המשיך ותקף אותה בכך שאחז בידיה וניסה לגרור אותה לכיוון הדלת וגרם למתלוננת חבלות בדמות המטומות בזרוע ובאמה ימין.

לפי האישום השני, ביום 01.01.21, בשעה, בשעה 07:00 לערך, בעודה שוכבת על הספה, תקף המבקש את המתלוננת בכך שחנק אותה בצווארה באמצעות ידיו וזאת מאחר שבילתה בשעות הלילה עם חברים.

טענות הצדדים

3.      ההגנה עותרת בבקשתה לקבלת העתקי כל התיקים בהם המבקש היה המתלונן כנגד המתלוננת בתיקנו וכן כל התלונות שהוגשו כנגדו על ידה ונסגרו, לרבות העתקי תיקים (להלן: "החומר המבוקש").

הסנגורית מנמקת בקשתיה בכך שהוגשו תלונות הדדיות בין הצדדים זאת בין היתר לאור הליך גירושין מורכב וכי קיימת חשיבות רבה לקבלת החומר המבוקש בכדי שבית המשפט יוכל לבחון נאמנות מהימנות העדה. עוד הגישה הסנגורית פסיקה ענפה.

4.      בדיון שהתקיים בפניי ביום 31.05.23 המשיבה הציגה את החומר המבוקש ועמדה על התנגדותה למסירת החומר מאחר שהחומר המבוקש לדבריה אינו קשור לתיק שבפניי.

5.      בתגובתה בכתב מיום 14.08.23, הוסיפה המשיבה ועמדה על התנגדותה להעברת החומר המבוקש ובתוך כך העבירה לבית המשפט את החומרים המבוקשים, כמצוות סעיף 74 (ד) לחסד"פ. לדבריה, מבחינת התביעה, החומר המבוקש אינו רלוונטי להגנת הנאשם, לאישום או להשלכה על מהימנות עדים.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית

6.      כידוע בהתאם להלכה הפסוקה, המונח חומר חקירה התפרש באופן מרחיב, כזה שיש לו נגיעה לאישום ואף מצוי בפריפריה לאישום - ראוי בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל (9.8.00).

7.      עוד קבע בית משפט העליון כי על אף שלמונח חומר חקירה יש ליתן משמעות מרחיבה, יש להראות יסוד של ממש להשערה או לתקווה כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום כנגד הנאשם (ראו : בבש"פ 7585/14 איתי שטרום נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.11.2014)).

8.      בהתאם להלכה הפסוקה, על בתי המשפט לבצע איזון אינטרסים: מצד אחד לשקול את זכות הנאשם להליך הוגן ומנגד את רלוונטיות החומר לשאלה שבמחלוקת ואת יעילות ההליך הפלילי (ראה בש"פ 9305/08 פלוני ואח' נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות ואח', נבו, 3.12.08) וכן, כי במסגרת הכרעה בבקשות כגון דא, בית המשפט לא יכול לקחת בחשבון אפשרויות הגנה ערטילאיות (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר, פ"ד סו(3) 442).

9.      אך לאחרונה נקבע בבית המשפט העליון (בש"פ 1378/20 יניב זגורי ואח' נ' מדינת ישראל, נבו, 7.4.20) (להלן: "עניין זגורי") כי מידע אשר כל שניתן באמצעותו הוא להציג את העד באור שלילי על מנת לפגוע באמינותו, אינו מידע שנחשב ככזה המביא תועלת ממשית להגנה.

10.  פסיקת בתי המשפט השונים, ובראשם בית המשפט העליון, עמדה בעקביות על כך שבבחינת בקשה למסור לעיון נאשם מידע אודות תיקים סגורים, ממתינים לבירור דין וכיוצא בזאת, על בית המשפט לערוך איזון בין הפגיעה בפרטיותו של מי שהמידע נמסר על אודותיו וכן פגיעה בצדדים שלישיים לבין התועלת הפוטנציאלית להגנת הנאשם. בהקשר זה נקבע כי כאשר החומר המבוקש הוא תיקי מב"ד, יש ליישם מבחנים אלה בנוקשות יתר וכי אפשרות מסירתם תיבחן על פי מכלול שיקולים (וראו לעניין זה בבש"פ 7233/18 מחי אלדין בכיראת נ' מדינת ישראל (נבו 24.10.2018). מקל וחומר, בתיקי חקירה שנסגרו.

11.  במסגרת השיקולים האם לגלות מסמכים סודיים או כאלו שגילויים מהווה חדירה לפרטיות המתלונן, על בית המשפט לערוך את האיזון הראוי בין זכותו של הנאשם להליך הוגן לבין זכותו של המתלונן לפרטיות.

12.  כאן המקום לאזכר את בש"פ 268/21 שקד דרור נ' מ"י (נבו, 24.01.21) (להלן: "עניין דרור") ולעולה ממנו.

מן הכלל אל הפרט

13.  לא מצאתי כי החומר המבוקש רלוונטי להגנת המבקש בתיק שלפני, וזאת לאחר שבחנתי את טיבו של החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך שלפני. בעיקר, הדברים אמורים שכן, כפי שעולה מדברי כב' השופט פוגלמן בעניין דרור, עלינו לברר האם הדברים ישפיעו על בירור האישום, וכפי שקבע כב' הש' פוגלמן: "נקבע בפסיקתנו כי יש צורך 'ביסוד של ממש להשערה של הנאשם כי החומר ישפיע על בירור האישום נגדו'" (ההדגשות אינן במקור, ע.י.).

14.  בנוסף, בהתכתב עם האמור בעניין זגורי, בענייננו, אין מדובר במידע שנחשב ככזה שיביא תועלת ממשית להגנה.

15.  לאחר שנחשפתי לראיות ובחנתי את החומר המבוקש מצאתי כי אין בנמצא צדדים שלישיים שיכול שיפגעו. עם זאת, יש להתחשב באינטרס הציבורי בעידוד הגשת תלונות על עבירות, וזאת כמובן מבלי להביע עמדה לעניין התיק עצמו.

16.  לפיכך, מצאתי כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על המקרה שלפני, מוביל למסקנה לפיה אין די בנימוקים שהובאו בפניי כדי להורות על העברת החומר המבוקש, שכן במכלול הנסיבות שלפניי, נחה דעתי כי ב"כ המבקש לא סיפק תשתית ראייתית, ולו ראשונית, לקביעה כי יש בחומר המבוקש כדי לסייע להגנתו.

17.  בטרם סיום, יש להבהיר כי בבש"פ 3577/13 עמר חן נ' מדינת ישראל מדובר בתיק שכבר מתנהל בו דיון הוכחות ואם כך, הרי שאין מדובר בקו הגנה תאורטי גרידא.

כאן המקום לציין כי אף שבית המשפט העליון התיר עיון בחלק מהמסמכים שבתיקה הסוציאלי של המתלוננת, תיק שהיה בידי המאשימה, לאחר שהתרשם כי אותם מסמכים עשויים לסייע בקו ההגנה שהעלו הסניגורים, והציב מגבלות באשר לאופן בו תיחקר המתלוננת בנוגע למסמכים הללו.

18.  אציין כי גם יתר הפסיקות נבחנו על ידי ומדובר במקרים שונים שאינם רלוונטיים לענייננו.

19.  לאור האמור לעיל, בקשת המבקש לקבלת חומר המבוקש נדחית.

20.  המשך הדיון במסגרת התיק הפלילי יערך במועד הקבוע - 18.09.23.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, בכ"ח אלול תשפ"ג, ב14 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.