1.      הנאשם שבפניי נותן את דינו בגין הרשעתו בעבירה של ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג-1973. כמפורט בכתב האישום המתוקן, הנאשם קשר קשר עם אחר ליבוא סם מסוג MDMA לארץ, בהתאם לתכנית הקשר הנאשם שימש עבור האחר בלדר שמטרתו להעביר את הסם מצרפת לארץ. ביום 10.1.22 רכש הנאשם במזומן מסוכנות נסיעות כרטיס טיסה לצרפת ובחזרה. ביום 12.1.22 סמוך לשעה 12:30 הגיע המשיב למשרד האוכלוסין בשדה התעופה וביקש להזמין דרכון. הנאשם פנה לאחר שהמתין במקום שישלם עבור דרכונו בכרטיס אשראי והעביר לו את התמורה במזומן. ביום 13.1.22 טס לצרפת, וביום 16.1.22 חזר, כשברשותו 23,900 טבליות סם מסוג MDMA מוסלקים בתוך המזוודה.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב אישום מתוקן, יורשע ויופנה לתסקיר. המאשימה תעתור לעונש ראוי בן 48 חודשי מאסר וענישה נלווית. ההגנה חופשיה בטיעוניה.

תסקיר שירות המבחן

3.      הנאשם בן 23, עובד כטבח ושליח. הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי, שירת בצבא בתפקיד נהג ועבד במספר עבודות מזדמנות, תיאר שימוש מזדמן בסמים שהפסיק לאחר מעצרו. הנאשם נעדר עבר פלילי, במסגרת צו פיקוח מעצרים שהוטל עליו השתתף בקבוצה לעצורי בית, שיתף פעולה ונטל בה חלק פעיל ומשמעותי, עוד השתתף בסדנת "חוק ומשפט". שירות המבחן התרשם כי ביצע את מעשיו על רקע מצוקה רגשית וכלכלית, הנאשם עבר לראשונה להתגורר עם בת זוגו, לא היה ערוך להתמודד עם המחויבויות שנטל על עצמו, ופעל במסגרת העבירה במטרה להשיג רווח כספי מהיר ומידי, ללא הכרה בהשלכות מעשיו ותוך נקיטה בעיוותי חשיבה שאפשרו לו להמשיך ולהצדיק לעצמו את מעשיו. שירות המבחן מציין, כי במהלך הטיפול, חלה התקדמות בתובנה שמגלה למשמעות מעשיו ולהתבוננות ביקורתית על דרכי התנהלותו.

4.      שירות המבחן התרשם מצעיר שהתפתח בתא משפחתי מורכב, ללא גורמי תמיכה וכי הסתבכותו אינה משקפת דפוסים שוליים קבועים, כי אם ניסיון בלתי מותאם להתמודד עם המצוקה הכלכלית אליה נקלע, ברקע התנהלותו קושי להסתייע באחרים ושימוש בדפוסי הסתרה מול משפחתו. שירות המבחן העריך כי חלה הפחתה במסוכנותו להישנות מעורבות בפלילים אך לא בא בהמלצה שיקומית. עוד העריכו כי נדרשת ענישה קונקרטית משמעותית, שתחדד עבור הנאשם את המחירים הנלווים לעיסוק בסם, והמליצו, כל שבית המשפט יסבור שיש מקום להסתפק בביצוע עבודות שירות, להעמיד את הנאשם תחת פיקוחם.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

5.      המאשימה עמדה על חומרת מעשי הנאשם, היקף הסם וסוגו, וסבורה כי פגיעת מעשי הנאשם בערכים מוגנים של שלום הציבור ובריאותו היא ברף גבוה. עוד עמדה על מדיניות הענישה המחמירה בעבירות ייבוא סם, ועל כך שעתירתה בתיק זה מתונה לקולא. לפיכך עתרה למתחם שנע בין 4-7 שנות מאסר וביקשה למקם את הנאשם, נוכח עברו הנקי והודאתו, בתחתיתו. עוד סבורה שאין מקום לחרוג ממתחם הענישה לקולא ואף שירות המבחן לא המליץ על עונש שיקומי. בצד עונש המאסר, עתרה לענישה נלווית וקנס משמעותי.

6.      ב"כ הנאשם, עו"ד שלף ורבינוביץ', ביקשו להסתפק בענישה בדרך של עבודות שירות. לשיטתם, מתחם הענישה מתון יותר ומתחיל מ-38 חודשי מאסר. עוד ביקשו ליתן משקל לנסיבות הנאשם, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן והפסקת השימוש בסם מאז מעצרו, ולחרוג ממתחם הענישה לקולא.

הצדדים הגישו אסופות פסיקה לתמיכה בעתירותיהם.

7.      הנאשם נטל אחריות על מעשיו, טען כי מדובר במעשה מטופש והקבוצות הטיפוליות בהן שולב סייעו לו להבין את משמעות מעשיו והטעויות שעשה וביקש להתחשב בו.

דיון והכרעה

8.      מעשיו של הנאשם חמורים ומסוכנים, ופגעו פגיעה מוחשית בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו וביטחונו. הנאשם ייבא כמות עצומה של כדורי MDMA, סם קשה שנפוץ בקרב צעירים ולו תופעות לוואי רבות. ברי, כי תפיסת הסם מנעה את הפצתו בקרב משתמשי סם רבים. בתי המשפט חזרו והדגישו בפסיקותיהם את החומרה הנלווית לעבירות הסמים, ובפרט עבירות ייבוא והפצת סמים מסוכנים. עוד נקבע, בשים לב לרווח הכלכלי המשמעותי המופק לעיתים מביצוע עבירות אלו, כי ראוי לנקוט כלפיהן במדיניות ענישה מחמירה, על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים מלבצען (ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (4.11.21); ע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.8.15); ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (4.6.2020).

9.      הנאשם הודה כי קשר קשר עם אחר ושימש בלדר לייבוא הסם בעבור תמורה כספית. הנאשם אמנם לא עמד בראש שרשרת הפצת הסם אך אין בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו ומחלקו בייבוא הסם. מדיניות הענישה בעבירות ייבוא סם מחמירה ובית המשפט העליון קבע כי יש לנקוט ביד קשה כלפי כלל המעורבים בשרשרת הפצת הסמים:

"על בתי המשפט לנקוט במדיניות ענישה משמעותית כלפי כל המעורבים בשרשרת הפצת הסמים, שכן רק בדרך זו ניתן יהיה לפעול למיגור התופעה. על אף העובדה כי המערערים שימשו בבלדרים, ולא עמדו בראש שרשרת הפצת הסם - הרי שהשיטה העומדת במרכז התופעה נשענת, במידה רבה, על נכונותם של המערערים ושכמותם לבצע את העבירות האמורות... מכאן עולה שמאבק בתופעת ההסתננות וייבוא הסמים לתחומי המדינה מחייב הרתעה אפקטיבית של כלל השותפים למבצעי ההברחה, המודעים לחומרת העבירות הכרוכות במכלול, וזאת באמצעות ענישה משמעותית שתאיין את כדאיות ביצוע המעשים האסורים" ע"פ  7044/11 עבד נ' מדינת ישראל  (17.6.12).

10.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה )סעיף 40ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שלעבירה קדם תכנון שכלל קיום קשר בין הנאשם ואחר, רכישת כרטיסי טיסה והנפקת דרכון. הנאשם נקט בזהירות ובתחכום, קנה את הכרטיסים בכסף מזומן, ועל הדרכון שילם אחר באמצעות כרטיס אשראי. כמות הסם שייבא הנאשם עצומה, הנאשם ידע כי תפקידו הוא לייבא את הסם מצרפת לארץ, וגילה אדישות לחומרת מעשיו ומשמעותם. פוטנציאל הנזק שבמעשיו רב, ואך משום שנתפס, לא הופץ הסם בין צרכני סם ברחבי הארץ. מאחורי מעשיו עמד מניע כלכלי, הנאשם שלראשונה בחייו החל לנהל חיים עצמאיים, לא היה ערוך להתמודד עם הקשיים הכלכליים וחיפש ומצא, פתרון קל ומהיר לרווח כספי. מעשיו לא בוצעו על רקע שימוש בסם. בהנתן נסיבות מעשיו, מצאתי לקבוע שפגיעתם בערכים המוגנים היא ברף גבוה.

11.  מתחם הענישה אליו עתרה המאשימה, 4-7 שנות מאסר, ראוי אם כי מתון מעט מרמת הענישה הנוהגת בעבירות יבוא סם במשקלים דומים. אפנה בעניין זה לע"פ 1901/19 אסולין נ' מדינת ישראל (31.5.20), ייבוא 25,000 טבליות של MDMA , באמצעות הדואר, שם נגזרו על נאשם, ללא עבר, שתפקידו היה לאסוף את חבילת הסם, 54 חודשי מאסר, ערעורו נדחה. בית המשפט העליון קבע כי העונש שנגזר עליו נותן ביטוי לערך המוגן של ניהול מלחמה עיקשת נגד השימוש בסמים, וכי מדובר בעונש ראוי שאיננו מחמיר (שם, פ' 3); ת"פ (מח' מרכז) 47209-08-17 מדינת ישראל נ' ידען (6.2.18) שם הורשע נאשם בעבירת ייבוא כ-30,000 טבליות של MDMA ונדון, במסגרת הסדר טיעון, למאסר בן 58 חודשים; ת"פ (מח' מרכז) 58966-01-18 מדינת ישראל נ' צציק (22.11.18) בעניין נאשם, ללא עבר, שהורשע בייבוא MDMA בכמות דומה ונדון ל-54 חודשי מאסר; ת"פ (מח-מרכז) 8923-02-16 מדינת ישראל נ' מזרחי (30.11.16), שם הורשע נאשם בעל עבר בייבוא של כ-17,000 כדורי MDMA, בהתאם להסדר טיעון נדון למאסר בן 54 חודשים. (עוד ראו, ת"פ (מח' מרכז) 55287-02-17 מדינת ישראל נ' אזולאי (16.1.18);. ת"פ (מח' מרכז) 28005-09-17 מדינת ישראל נ' גושקביץ (26.4.18)).

12.  ההגנה הגישה לעיוני פסיקה שבה נדונו מקרים דומים, שבהם חרגו בתי המשפט לקולא מטעמי שיקום. בת"פ (מח-מרכז) 37176-11-17 מדינת ישראל נ' בן חמו (29.3.20), נדון נאשם בגין ייבוא של כ-40,000 כדורי MDMAלענישה שיקומית של עבודות שירות. נקבע מתחם ענישה שנע בין 54-78 חודשי מאסר; בת"פ (מח-מרכז)67527-03-18 מדינת ישראל נ' בוירסקי (29.12.19) נדון נאשם בגין ייבוא 1 ק"ג קוקאין, נקבע מתחם שנע בין 4.5-7.5 שנות מאסר, נדון לענישה שיקומית של 28 חודשי מאסר, הדברים דומים גם ביחס לגזר הדין שניתן על ידי בת"פ 7408-03-20 בעניינו של רם (6.3.23), שם נדון נאשם שייבא כמות דומה לזו שבתיק שבפנינו, ועבר הליך שיקום ארוך טווח ומוצלח, בהסכמת המאשימה, לענישה שיקומית של עבודות שירות. ללמדנו כי מדיניות הענישה גם במקרים שאליהם הפנתה ההגנה מחמירה והחריגה בעונש נעשית אך ורק במקרי שיקום מובהקים.

13.  לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, מצאתי לאמץ את מתחם הענישה שאליו עתרה המאשימה.

14.  עניינו של הנאשם אינו נופל בין המקרים המתאימים לחריגה לקולא ממתחם הענישה מטעמי שיקום. הנאשם אמנם צעיר, נטול עבר פלילי, שניהל טרם הסתבכותו בתיק זה חיים נורמטיביים. עובד כיום כטבח בבית קפה, ממכתב המלצה של מעבידו (נ/1), עולה כי מרוצה מתפקודו וער לשינוי החיובי שחל בו. עם זאת, פרופיל הנאשם אינו שונה מפרופיל הבלדר הקלאסי. בניגוד למקרים אחרים, שבהם ביצעו נאשמים עבירות דומות על רקע התמכרות קשה לסם, במקרה שבפנינו, אין מדובר ביותר מקיצור דרך, דרך לא חוקית לגרוף כסף קל. הנאשם שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, הביע נכונות טיפולית ונראה שנתרם מהתכנים הטיפוליים שספג וחלה הפחתה במסוכנותו. עם זאת אין מדובר בהליך שיקום משמעותי, העבירה כאמור לא בוצעה על רקע התמכרותי, הנאשם השתמש באופן מזדמן בסם ולא התקשה להפסיק את השימוש בו. הנאשם שולב בקבוצה לעצורי בית ובסדנה לחוק ומשפט ולא בהליך טיפולי ייעודי וארוך טווח. לא בכדי לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית, והמליץ להטיל על הנאשם ענישה קונקרטית ומוחשית שתחדד עבור הנאשם את השלכות מעשיו.

15.  בצד זאת, עברו הנקי, הודאתו במיוחס לו ותסקירו החיובי ישמשו טעמים טובים למיקום עונשו בתחתית המתחם. כדי לעודדו ולדרבנו להמשיך בדרכו החיובית, אחרוג חריגה קלה מהמתחם ואתחשב בקביעת גובה הקנס במצבה הכלכלי הקשה של משפחתו.

16.  אני גוזרת, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בן 45 חודשים בניכוי ימי מעצרו 16.1.22 - 3.4.22.

ב.     מאסר על תנאי בן 10 חודשים שלא יעבור עבירת סם מסוג פשע במשך שנתיים מיום שחרורו

ג.       קנס בסך 7,500 ₪ או 35 ימי מאסר. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.10.23.

ד.     הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 9.10.23 עד השעה 10:00 בבימ"ר "הדרים". לצורך הבטחת התייצבותו תעמודנה הערבויות וצו עיכוב יציאה מהארץ שנקבעו בהליך המעצר, ואלו יושבו למפקיד עם תחילת ריצוי מאסרו.

מורה על השמדת הסמים.

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ג, 10 ספטמבר 2023, במעמד הצדדים.