1.      כתב האישום בתיק זה שבו מיוחסת לנאשם עבירה של גניבת רכב הוגש לפני כשנה וחצי. ברשימת עדי התביעה פורטו שמותיהם של חמישה עדים.

2.      בתיק התקיימו שלושה דיונים בפני "שופט מוקד", שחלקם התקיימו "מחוץ לפרוטוקול". בדיון שבו ניתן המענה לאישום ב-13.9.2023 נכתב מפי הסניגורית: "לעניין עדי התביעה, אבקש להדגיש, כפי שציינתי במסגרת הדיון מחוץ לפרוטוקול כי השוטרים אינם עדי תביעה, ואני רוצה לזמן את עד תביעה 1, את עד תביעה 3, ואת עד תביעה 5, אלו העדים שמופיעים בכתב האישום, חלק מהעדים". בית המשפט קבע את שמיעת ההוכחות ל-27.11.2023 ול-11.12.2023, והחליט על זימון שלושת העדים לישיבה הראשונה.

3.      בשל מצב המלחמה וההשבתה החלקית של בתי המשפט ביטלתי ביום 14.11.2023 את הישיבה שהייתה קבועה ל-27.11.2023 כשאני מוסיף: "המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים שיעדכנו את הנאשם והעדים".

4.      לישיבה ב-11.12.2023 הובא הנאשם ממקום כליאתו, ואולם לא רק שלא התייצב כל עד מטעם התביעה, אלא שהתובע ביקש להוסיף לרשימת עדי התביעה שבעה עדים נוספים ובהם שישה שוטרים. התובע הסביר שהתביעה הצליחה ליצור קשר רק עם אחד העדים, וגם הוא לא התייצב. מהסבר שצירף מאוחר יותר עלה כי התביעה לא פנתה לעדים מיד לאחר החלטתי מ-14.11.2023, אלא רק לאחר סיום מצב החירום בסוף חודש נובמבר. התובע הסביר את הבקשה להוסיף עדים לכתב האישום בשגגה שנפלה בעת הגשת כתב האישום, והביע צערו על כך שהבקשה הוגשה במועד מאוחר ולא בהזדמנות הראשונה. עם זאת, התובע הוסיף כי הטענה שהצירוף המאוחר של העדים הביא לדחיית הדיון היא ספקולטיבית.

5.      הסניגורית התנגדה לתיקון כתב האישום בהוספת עדי התביעה. אשר לאי הכללת העדים בכתב האישום הדגישה הסניגורית שמדובר במחדל של התביעה שחוזר על עצמו בתיקים רבים. הסניגורית ציינה שהיו לתביעה די הזדמנויות לתקן את כתב האישום, שהרי התקיימו בתיק מספר ישיבות. הסניגורית טענה כי אילו היו כל העדים מנויים בכתב האישום במקור יש להניח שניתן היה להתחיל בשמיעת הראיות ב-11.12.2023 ומכאן שהתביעה אחראית להתמשכות המשפט.

6.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נעתרתי לבקשת התביעה לתיקון כתב האישום (ראו החלטתי מ-20.12.2023), והתובע הגיש כתב אישום מתוקן שבו מפורטים שמותיהם של שנים עשר עדי תביעה (במקום חמישה במקור).

7.      בחינת השתלשלות העניינים בתיק זה מעלה בבירור כי במקרה זה "נדחה מועד המשפט בשל מעשה או מחדל של בעל דין" כלשון תקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1973. המחדל הראשון היה אי הכללת כל העדים הנדרשים להוכחת האישום ברשימת העדים בכתב האישום המקורי על ידי התובע שהגיש את כתב האישום. למחדל זה הצטרפו מחדליהם של התובעים שהופיעו בשלוש הישיבות בפני "שופט המוקד" שאף הם לא ביקשו את תיקונו של כתב האישום אף על פי שכפי שציין התובע שהופיע בפניי מדובר בטעות גלויה לחלוטין על פני השטח. מחדל זה היה נעשה חמור עוד יותר לאחר שהסניגורית ציינה מפורשות לפרוטוקול בפני "שופט המוקד" כי השוטרים אינם רשומים כעדי תביעה. אין ספק כי הבקשה להוסיף את שמותיהם של שבעה עדים לכתב האישום במועד שבו הייתה שמיעת העדים אמורה להתחיל היא מחדל שהביא לדחיית המשפט. בהקשר זה יש לציין ששוטרים הם העדים שקל ביותר לתביעה המשטרתית לזמן, ואין ספק שאילו היה שמם נכלל מראש בכתב האישום יכולה הייתה התביעה לזמנם לעדות. על כל אלה יש להוסיף את המחדל בכך שהתביעה זימנה את שלושת העדים מרשימת העדים המקורית רק לאחר ביטול מצב החירום ולא מיד לאחר החלטתי מ-14.11.2023.

8.      לנוכח הקיצוניות של המחדלים במקרה זה שהביאו לכך שהנאשם טולטל לריק במשאית העצורים אל בית המשפט אני מוצא כי יש לחייב את המדינה בתשלום הוצאות לנאשם. שיעור ההוצאות יתחשב גם בכך שהנאשם מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית.

9.      לנוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את המדינה לשלם לנאשם הוצאות בסך 500 ₪ בתוך 60 יום מיום מסירת ההחלטה, שאם לא כן ישאו ההוצאות ריבית והצמדה מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ד, 28 דצמבר 2023, בהיעדר הצדדים.