כתב האישום

1.      הנאשם, שהיה מנהלה הפעיל של הנאשמת 1, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן כמיוחס לו ולנאשמת, ובהתאם לכך הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"), ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1962 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), כדלקמן:

א.  באישום הראשון הודו הנאשמים בכך שהגישו ארבעה דוחות מע"מ תקופתיים לחודשים 5/18, 9/18, 12/18, ו-6/19 מבלי שצירפו תשלום כנדרש על פי חוק המע"מ והתקנות, ובכך הפרו את חובתם לתשלום המס עם הגשת הדוחות, והורשעו בארבע עבירות לפי סעיף 118 לחוק המע"מ, בצירוף סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

ב.   באישום השני הודו הנאשמים כי לא הגישו במועד 25 דוחות מע"מ תקופתיים החל מחודש 5/16 ועד 3-4/20, ולא צירפו תשלום כנדרש בחוק המע"מ בגין 17 דוחות מתוכם. לפיכך הורשעו הנאשמים ב-25 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ.

ג.   באישום השלישי הודו הנאשמים והורשעו בעבירה של אי הגשת דוח שנתי של מס הכנסה במועד בנוגע לשנת 2017, בגין מחזור כספי של כ-3 מיליון ₪, לפי סעיף 216(4) בקשר עם סעיפים 117 ו-224א לפקודת מס הכנסה.

ד.   באישום הרביעי הודו הנאשמים והורשעו בעבירה של אי הגשת דוח שנתי של מס הכנסה במועד בנוגע לשנת 2018, בגין מחזור כספי בסך של כמיליון ₪, לפי סעיף 216(4) בקשר עם סעיפים 117 ו-224א לפקודת מס הכנסה.

2.      הנאשם הסיר את מלוא מחדליו במע"מ, לרבות תשלום קנס בסך 90,000 ₪ באמצעות קיזוז זיכוי ממס הכנסה. כמו כן הסיר הנאשם את המחדל בגין אי הגשת דוחות מס ההכנסה, למעט דוח הנאשמת לשנת 2018.

תמצית טיעוני באי כוח הצדדים לעונש

3.      ב"כ המאשימה התובע מטעם מע"מ עוה"ד דביר עמר, הפנה לערכים המוגנים בהם פגעו הנאשמים ולחומרת העבירות דנן. באשר להסרת המחדל, נטען שהקנס הפלילי עמד על כ-90,000 ₪ ובעקבות זיכוי שקיבל הנאשם ממס הכנסה הוא הוסר. לצד זאת, בנוגע לעונש נטען שאין להתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

4.      ב"כ המאשימה מטעם מס הכנסה המתמחה לירון יצחקי, טענה כי הנאשם טרם הסיר את כל המחדלים משום שדוח הנאשמת לשנת 2018 טרם הוגש. התובעת הפנתה לגובה המחזורים של הנאשמת בשנים 2018-2017 שעמד על למעלה מ-3 מיליון ₪ ומיליון ₪ בהתאמה, וטענה שאין מקום להקל בעונשו של הנאשם, גם לא מפאת מצבו הרפואי.

5.      באי כוח המאשימה עתרו לקביעת מתחם עונש נפרד לעבירות מע"מ, שנע ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה בין 2 ל-8 חודשים, קנס הנע בין 10-5%, והתחייבות להימנע מעבירה; ובעבירות מס ההכנסה, נטען כי יש לקבוע מתחם לכל עבירה, הנע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס והתחייבות. לסיכום ביקשה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 4 חודשים, מאסר מותנה למשך 7 חודשים, קנס בסך 13,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה. בנוגע לנאשמת שהפסיקה פעילותה, עתרו לקנס סמלי.

6.      ב"כ הנאשמים עוה"ד אינגה אייזנברג, טענה שהנאשמת פעלה משנת 2010 עד שנת 2016, בתחום מוצרי הפרזול, ובמשך כל השנים מילאה את חובותיה לרשויות המס כדין. בעקבות פריצה למשרדי הנאשמת, שהסבה נזק של למעלה ממיליון ₪, החלה הצטברות חובות לגורמים שונים, לרבות לשוק האפור. במהלך הפריצה, טענה הסנגורית, נגנבו מחשבי הנאשמת שבהם נשמר מידע עסקי, שאותו הצליח הנאשם לשחזר רק בחלקו, ולכן התקשה להגיש את הדוחות באותה עת.

7.      ההגנה הפנתה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, עליהן אעמוד בהמשך, עתרה לקבוע מתחם ענישה כולל הנע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי עבודות שירות, וביקשה להשית עליו מאסר מותנה בלבד, בהתחשב במצבו הכלכלי בריאותי ואישי.

8.      הנאשם בדברו לעונש סיפר בבכי שהוא היה אדם בריא אך כיום הוא חולה מאוד. אמו נפטרה לפני כשנה וחצי לאחר שהוא טיפל בה במסירות במשך שלוש שנים, בהיותו בן יחיד. כיום הנאשם חסר כתובת והוא לן ברכבו של חברו. הנאשם סיפר כי אם הייתה לו אפשרות כלכלית הוא היה מסיר את המחדל שנותר, אך הוא נותר חסר כל. הנאשם הדגיש שהוא אדם נורמטיבי שנקלע לחובות, מעולם לא ביקש דבר, שירת שרות צבאי קרבי, ואף לא ביקש עזרה או הכרה כנכה למרות שאיבד עין בשירות הצבאי, ועתה פנה לרחמי מבית המשפט.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

9.      הנאשם ביצע מסכת עבירות שהזיקה ביניהן הדוקה, בשל סוג העבירות, תכיפותן ותקופת ביצוען, לכן ניתן לראות בהן "אירוע אחד" לצורך קביעת מתחם ענישה כולל, אף שמדובר בעבירות שונות על חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה (ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.2016) ודנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016); רע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (7.5.2015)).

10.  בבסיס העבירות בתחום המיסים ערכים מוגנים של מניעת פגיעה בקופה הציבורית, שוויון בנשיאת נטל המס, והסולידריות החברתית הנובעת מכך. יש בעבירות בהן הורשעו הנאשמים פגיעה בהתנהלות התקינה של רשויות המס והגבייה, מחמת הפגיעה בשיטת הגבייה והפיקוח על דיווחים במועדים שנקבעו בדין (רע"פ 3203/21 עפאנה נ' מדינת ישראל (17.5.2022); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013) ורע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 381, 384 (2004)).

11.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של אי הגשת דוחות מע"מ נגזרת בהתאם לנסיבותיה. ככל שהיקף העבירות נמוך, התקופה מצומצמת, סכום המס אינו גבוה, והמחדלים הוסרו, הענישה הנוהגת היא למאסרים מותנים וקנס. לעומת זאת, במקרים של ריבוי עבירות בהיקף מס לא מבוטל, למשך תקופה ארוכה וכשהמחדלים לא הוסרו, הענישה הרווחת היא למאסרים לריצוי בעבודות שירות, או אף למאסרים של ממש. כך ניתן ללמוד מהענישה הנוהגת:

           א.     ברע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל (10.7.2019), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע לפי הודאתו בביצוע 17 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, כאשר סכום המס שלא שולם היה 303,688 ₪. המחדל הוסר חלקית וחוב המס שנות הסתכם ב- 112,429 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש כולל הנע בין חודשיים מאסר ל-12 חודשים, וקנס הנע בין 7,000 ועד ל-30,000 ₪. מחמת מצבו הרפואי הקשה של המבקש, בעטיו הוא לא היה כשיר לביצוע עבודות שירות, נגזרו עליו 100 ימי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 ₪ ומאסר על תנאי.

            ב.      ברע"פ 1579/18 אבו אלקום נ' מדינת ישראל (20.3.2018), הורשע המבקש על פי הודאתו בביצוע 47 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, כשסכום המחדל עמד על 462,815 ₪, והוא לא הוסר. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, קנס בסך 30,000­ ₪ עד 50,000 ₪, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 40,000 ₪ ומאסר על תנאי. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

             ג.      ברע"פ 6371/14 באסם נ' מדינת ישראל (28.10.2014), נדחה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע בביצוע 12 עבירות אי הגשת דוחות מע"מ במועד. המבקש לא הסיר את מחדליו, חרף הזדמנויות רבות שניתנו לו, ולכן הוא נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 10,000 ₪.

            ד.      ברע"פ 5389/15 יצחק נ' מדינת ישראל (10.8.2015), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע לפי הודאתו בביצוע 20 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ, מתוכם 18 לא הוגשו ושניים הוגשו באיחור. בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, וקנס בסך 25,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

           ה.     בעפ"ג (ב"ש) 24879-02-22 מדינת ישראל נ' אבו קוש (18.5.2022), הורשע המשיב בהתאם להודאתו בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, ושתי עבירות אי תשלום מס בגין דוחות מע"מ שהוגשו, כשסכום המחדל עמד על 536,039 ₪. עובר לגזר הדין הוסרו המחדלים במלואם. בית המשפט השלום בבאר-שבע קבע מתחם עונש הנע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם מאסר מותנה וקנס בסך 30,000 ₪. הערעור על קולת העונש נמחק בהסכמת המדינה ובהמלצת בית המשפט.

             ו.      בעפ"ג (מרכז-לוד) 39735-08-21 אדלר נ' מדינת ישראל (28.11.2021), הורשע המערער על פי הודאתו בביצוע 11 עבירות אי הגשת דוחות מע"מ במועד, כשסכום המחדל הסתכם ב- 335,000 ₪, והמחדל לא הוסר. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם כולל הנע בין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר, וקנס שנע בין 1,000 ₪ ל- 7,000 ₪, והשית על המערער חודשיים מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 4,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. ערעור על חומרת העונש נדחה.

            ז.      ברע"פ 8824/21 אלטורי נ' מדינת ישראל (27.12.2021), נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד בגין השנים 2014 עד 2016, כשמחזור החברות הכולל הסתכם בכ-12 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לגבי כל אחד מהאישומים נע ממאסר מותנה עד 8 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בעברו הפלילי ובהודאתו. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

           ח.     ברע"פ 5770/21 רענן בית טבע בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (26.8.2021), נדונו חברה בע"מ ומנהלה שהורשעו לאחר שמיעת ראיות ב-3 עבירות של אי הגשת דוח מס הכנסה במועד לגבי השנים 2009 עד 2011. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, הפעיל בחופף ובמצטבר 6 חודשי מאסר על תנאי, כך שסה"כ הוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪, בהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם, מצבו הבריאותי והכלכלי המורכב, והעובדה כי לא הסיר את המחדלים. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחו.

           ט.     ברע"פ 3120/14 נעים נ' מדינת ישראל (8.5.2014), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש, לאחר שהורשע באי הגשת 10 דוחות מס הכנסה בין השנים 2002 ועד 2011, נקבע מתחם ענישה כולל הנע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. המחדלים לא הוסרו, והמבקש נדון לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית.

             י.      בעפ"ג (ירושלים) 46874-12-19 זבן נ' מדינת ישראל (4.8.2020), נדון נאשם שהודה והורשע, בעשר עבירות של אי הגשת דוחות למס הכנסה במועד, ועבירה של אי קיום דרישה בתקופה של כ-4 שנים, כשסך המחזורים של החברות עמד על 98 מיליון ₪. הנאשם הסיר את המחדל, ונסיבותיו האישיות והכלכליות היו בעייתיות, ולכן נגזרו עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס של 50,000 ₪. ערעור הנאשם על חומרת העונש התקבל בחלקו, בכך שהקנס הופחת ל-35,000 ₪.

12.  לאחר שנתתי דעתי לעבירות שביצעו הנאשמיםולהיקפן, בהתחשב בענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הכולל נע בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה וקנס.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

13.  הנאשם הודה בכל המיוחס לו ולנאשמת, ונטל אחריות מלאה למעשיו, הסיר את כל מחדליו במע"מ, לאחר שקיבל זיכוי ממס הכנסה, והגיש את דוחות מס הכנסה, למעט דוח של הנאשמת לשנת 2018. בהחלט ניכר כי הנאשם עשה מאמצים רבים לשלם את כל חובותיו ולהסיר את כל המחדלים, חרף מצבו הכלכלי והאישי המורכב ביותר, לרבות, הפגיעה הקשה שנגרמה לנאשמת עקב הפריצה למשרדי החברה וגניבת המחשבים, כנלמד מדברי הסנגורית.

14.  בכל הנוגע לדוח מס הכנסה של הנאשמת לשנת 2018 שלא הוגש, התרשמתי כי הנאשם עשה מאמץ להגישו, אך מצבו הכלכלי הקשה לא איפשר לו לשלם את שכרו של רואה החשבון לשם כך, משום שהפרוטה לא מצויה בכיסו, פשוטו כמשמעו.

15.  כאמור, נסיבותיו האישיות של הנאשם קשות, הוא בן 61, אב לשני ילדים. בשנת 2016, עקב הפריצה למשרדי החברה, גרימת נזק רב וגניבה של סחורה ומחשבים, הידרדר באחת מצבו הכלכלי של הנאשם ושל החברה הנאשמת, שכיום היא אינה פעילה.

16.  הנאשם סיפר בדמעות ובכאב רב, כי הוא מתמודד עם מצב רפואי קשה, הוא דר רחוב שישן ברכב של חבר, לאחר שפונה מדירתו השכורה (טל/3), ונעזר מפעם לפעם בחבריו. מצבו הרפואי של הנאשם מורכב, וכיום הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות, לרבות עיוורון בעין אחת וסכרת (טל/1), הוא מתפרנס בדוחק רב בשכר חודשי של כ-2,500 ₪ (טל/2), ומצוי בהליכי פשיטת רגל (טל/4). הנאשם הוא אדם נורמטיבי, שירת שירות צבאי קרבי, תרם לחברה, ונקלע לקושי אישי כלכלי ובריאותי, כשהוא בגיל מבוגר יחסית כך שכיום הוא חסר כל.

17.  במכלול נסיבות אלו, בשים לב לגילו של הנאשם, להודאתו במיוחס לו, להעדר עבר פלילי, להסרת כל המחדלים כמעט (בסיועם הרב של באי כוח המאשימה, עו"ד דביר עמר ועו"ד חנה בן פורת שראויים לציון ושבח), מצבו הבריאותי הקשה, ונסיבותיו האישיות המורכבות, הובילו אותי למסקנה כי אין מקום להשית עליו עונש מאסר בעבודות שירות, אף לא לתקופה קצרה, משום שיהא בכך עונש בלתי מידתי, ופוגעני יתר על המידה בנאשם בשל מצבו. לפיכך מצאתי להסתפק בענישה בתחתית מתחם העונש, לרבות בנוגע לקנס.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

הנאשמת 1

קנס בסך 100 ₪, בתוך 90 ימים מהיום.

הנאשם 2

א.    מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות על פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, למשך 3 שנים מהיום.

ב.     קנס בסך 2,000 ₪, שישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 1.1.2024, ובכל אחד לחודש שאחריו.

תשלום הקנס ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, א' כסלו תשפ"ד, 14 נובמבר 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה חנה בן פורת, הנאשם ובאי כוחו עוה"ד אינגה אייזנברג ועוה"ד עומר טליאז.