1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות של קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), כניסה או ישיבה בלתי חוקית, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), ניסיון גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב + סעיף 29(א) לחוק העונשין וסעיף 25 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

2.      על פי הנטען בחלק הכללי שבכתב האישום, האזור הינו יהודה ושומרון וחבל עזה כמשמעותם בסעיף 12א(ה) לחוק הכניסה לישראל.

3.      עובר למועדים הרלבנטיים לכתב האישום קשר הנאשם קשר עם מוצטפא עוידאת ועלי טריק (להלן: "האחרים") קשר לפשע שתכליתו גניבת כלי-רכב מתחומי העיר ירושלים והעברתם לתחומי האזור.

4.      במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הנאשם והאחרים היו תושבי האזור אשר לא החזיקו בהיתרי כניסה או שהייה בישראל.

5.      על פי הנטען בכתב האישום, ביום 20.5.2023 בשעה 23:45 לערך, הגיעו הנאשם והאחרים לרחוב אריה גולדנוף בשכונת רמת שלמה בירושלים, שם חנה רכב מסוג טויוטה ראב 4 ל.ז 702-63-402 השייך לאברהם חיים זילברברג (להלן: "המתלונן"), כשהם נושאים עמם נרתיק המכיל מחשב להנעת רכב, כבלים, שלט, מפתח מותאם, מברג, סכין יפנית ומכשיר קשר מסוג מוטורולה. הנאשם והאחרים קרבו לרכב וניסו לפרוץ אליו באמצעות כלי הפריצה וההנעה, אז הבחין בהם המתלונן, קרב אליהם, ואלו נמלטו מהמקום.

6.      בהמשך התקשר הנאשם לאדם אחר וביקש כי יגיע לאסוף אותו חזרה לתחומי האזור. הנאשם פגש בו בסמוך למקום, עלה לרכב מסוג טויוטה ל.ז 76-949-50 ונמלט מהמקום. בתוך כך הגיעו שוטרים למקום, חסמו את רכב המילוט באמצעות הניידת והורו על מעצרו של הנאשם. כאשר הנאשם התבקש להזדהות בפניהם מסר פרטיו של אדם אחר.

7.      המאשימה הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו, ונסיבות האירוע, בהם קיים ממד של תכנון מוקדם, קשר בין מספר מעורבים תושבי האזור לצורך ביצוע העבירות, והצטיידות מבעוד מועד במכשירי פריצה ייעודיים לצורך ביצוע המעשים. צוין, כי לחובת הנאשם רישום פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, וכן מאסרים על תנאי להפעלה מתיק קודם למשך 8 חודשים ו-3 חודשים. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם החל מ-15 חודשים ועד 30 חודשים, ואת עונשו של הנאשם לקבוע בחלקו העליון של המתחם, כך שיוטלו עליו 20 חודשים, תוך הפעלת המאסרים על תנאי במצטבר, לצד ענישה נלווית.

8.      ב"כ הנאשם ביקשה להביא בחשבון את הודאת הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי. צוין, כי הרקע לביצוע העבירות נעוץ בכך שהנאשם שתה לשוכרה, ואף שהדבר אינו פוטר אותו מאחריות לביצוע המעשים, יש בכך כדי להסבירם, ולהקל בעונש שיוטל עליו.

9.      בהתייחס למתחם צוין, כי הוא נע על הציר שבין 8 חודשים ועד 15 חודשים, ונוכח הנסיבות המקלות, יש לקבוע את הרף העליון ב- 12 חודשים, אשר אינם כוללים את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם. בסה"כ ביקשה ההגנה לגזור על הנאשם 16 חודשים לצד הטלת קנס סמלי, ופיצוי למתלונן.

דיון:

10.  הערך המוגן בבסיס עבירות הקשורות ברכב, נועד להגן על קורבן העבירה הנפגע כלכלית מהמעשה ונפגעת תחושת ביטחונו האישי, וכן הגנה על הציבור הרחב מפני השלכות המעשה כלפי מבוטחים הנאלצים לשלם פרמיות גבוהות בשל ריבוי עבירות מסוג זה. בכל הנוגע לעבירת השב"ח, הערך המוגן הינו ריבונות המדינה וההחלטה מי יבוא בשעריה.

11.  בחינת נסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן מלמדת, כי עסקינן בעבירות הכוללות תכנון מוקדם, שבוצעו תוך כדי שיתוף פעולה בין מספר מעורבים, אשר נכנסו לתחומי ישראל לצורך ביצוע עבירת רכוש, זאת כאשר הם מצוידים בכלי פריצה ייעודיים. אדגיש, כי העבירה לא הושלמה רק משום נוכחותו של המתלונן במקום, ולא משום סיבה אחרת.

12.  מדיניות הענישה מעלה כי באופן כללי בעבירה אחת מושלמת של גניבת רכב אושרו מתחמי ענישה החל ממאסר למשך 8 חודשים ועד 20 חודשים זאת לצד ענישה נלווית. (ראו לדוגמה: ע"פ 2333/13 סאלם נגד מדינת ישראל (3.8.14), ע"פ 2333/13 סאלם נגד מדינת ישראל (3.8.14), עפ"ג (י-ם) 42278-02-15 אלמן גלילוב נגד מדינת ישראל (7.6.15), עפ"ג 18428-04-14 מועתסם עליאן נגד מדינת ישראל (12.5.14), עפ"ג 57089-03-14 עודיי מחפוז נגד מדינת ישראל (2.7.14)).

13.  בענייננו, על מתחם העונש ההולם לבטא גם את הקשר ההדוק שבין המעורבים, כניסתם לתחומי ישראל שלא כדין לצורך ביצוע עבירת רכוש, והצטיידות בכלי פריצה ייעודיים. לצד זאת יש להביא בחשבון את העובדה שהמדובר בעבירה שלא הושלמה, ובהתחשב בכך, ראיתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בדומה לאמור בסעיף 12 לעיל, החל מ- 8 חודשי מאסר ועד 20 חודשים, לצד ענישה נלווית.

14.  בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הנאשם כבן 25, נטל אחריות על מעשיו, חסך זמן שיפוטי ובבית המשפט הביע חרטה על מעשיו.

15.  לחובת הנאשם רישום פלילי הכולל 7 הרשעות קודמות, מרביתן ממן העניין. בין השנים 2015 ועד 2021 נכנס הנאשם מספר פעמים לתחומי ישראל שלא כדין, לצורך ביצוע עבירות הקשורות בכלי-רכב. אף עונשי מאסר שהוטלו עליו לאורך השנים, לא היה בהם כדי למתן את התנהגותו. מעיון בתיק האחרון ניתן ללמוד כי ביצוע העבירות בתיק שלפניי, נעשה זמן קצר לאחר שחרורו מהמאסר. מצב דברים זה מבסס מסקנה כי המדובר בנאשם הפועל באופן שיטתי ומאורגן משך השנים לביצוען של עבירות הקשורות ברכב בתחומי ישראל, ומטעם זה יש לשקול בעניינו של הנאשם גם שיקולים הנוגעים בהרתעת היחיד.

16.  את עונשו של הנאשם אקבע בחלקו הבינוני של המתחם, בעיקר נוכח הודאתו, החיסכון בזמן שיפוטי וגילו הצעיר יחסית, שאם לא כן היה מקום לקבוע את עונשו בחלקו הבינוני- עליון של המתחם.

17.  באיזון בין כלל השיקולים ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    15 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

ב.     הפעלת מאסר למשך 8 חודשים מתיק מספר 20969-07-21 (שלום ירושלים) מיום 8.12.2021 במצטבר.

ג.      הפעלת מאסר למשך 3 חודשים מתיק מספר 20969-07-21 (שלום ירושלים) מיום 8.12.2021 כך שירוצה בחופף. סה"כ ירצה הנאשם 23 חודשים בניכוי ימי המעצר.

ד.     8 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו על כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ה.    4 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו על כל עבירת רכוש מסוג עוון, או עבירה על חוק הכניסה לישראל או ניסיון לעבור עבירה מחוק זה, או עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ו.       קנס בסך 2000 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.5.2024.

ז.      פיצוי לע"ת 4 בסך 1000 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.5.2024.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ח.    התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע אחת העבירות בהן הורשע וזאת למשך שנתיים מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.

ט.    ניתן צו להשמדת כלי הפריצה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ז טבת תשפ"ד, 08 ינואר 2024, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי).