ת"פ 66810/05/23 – אייל צבי ברוך,מאיר ויחר,בת"פ 66810-05-23,בוריס ברקן,בת"פ 66691-05-23 נגד מדינת ישראל
|
|
ת"פ 66810-05-23 מדינת ישראל נ' ברוך(עציר) ואח' 66691-05-23 מדינת ישראל נ' ברקן(עציר)
|
בפני כבוד השופט אלון גביזון |
|
|||||||
|
|
|||||||
החלטה
|
לפני בקשה לביטול כתבי אישום בשני התיקים שבכותרת בטענה של חוסר סמכות מקומית. למען שלימות התמונה אציין כי כתבי האישום מתייחסים לאותה פרשייה תוך שמיוחסות למבקשים העבירות הבאות:
א. המבקש 1 (בתיק ת"פ 66810-05-23):
1. סחר בבני אדם (3 עבירות) - עבירה לפי סעיף 377א(א)(5) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
2. הבאת אדם לעיסוק בזנות (4 עבירות) - עבירה לפי סעיף 202 לחוק.
3. סרסרות (4 עבירות) - עבירה לפי סעיף 199(א)(1) לחוק.
4. פרסום שירותי זנות של בגיר (4 עבירות) - עבירה לפי סעיף 205ג(א) לחוק.
5. סחר בבני אדם (ניסיון) - עבירה לפי סעיף 377א(א)(5) בצירוף סעיף 25 לחוק.
6. הבאת אדם לעיסוק בזנות (ניסיון) - עבירה לפי סעיף 202 בצירוף סעיף 25 לחוק.
7. שימוש במרמה ערמה ותחבולה - עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א -1961.
8. איסור הלבנת הון (עבירות רבות) - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
ב. המבקש 2 (בתיק ת"פ 66810-05-23):
1. סחר בבני אדם (ניסיון) - עבירה לפי סעיף 377א(א)(5) בצירוף סעיף 25 לחוק.
2. איסור הלבנת הון (עבירות רבות) - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
ג. המבקש 3 (בתיק ת"פ 66691-05-23):
1. סחר בבני אדם (3 עבירות) - עבירה לפי סעיף 377א(א)(5) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
2. הבאת אדם לעיסוק בזנות (4 עבירות)- עבירה לפי סעיף 202 לחוק.
3. סרסרות (4 עבירות)- עבירה לפי סעיף 199(א)(1) לחוק.
4. פרסום שירותי זנות של בגיר (4 עבירות) - עבירה לפי סעיף 205ג(א) לחוק.
5. סחר בבני אדם (ניסיון)- עבירה לפי סעיף 377א(א)(5) בצירוף סעיף 25 לחוק.
6. הבאת אדם לעיסוק בזנות (ניסיון) - עבירה לפי סעיף 202 בצירוף סעיף 25 לחוק.
7. שימוש במרמה ערמה ותחבולה - עבירה לפי סעיף 22(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א -1961.
8. איסור הלבנת הון (עבירות רבות) - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
עוד אציין כי ביום 23.5.23 וטרם הגשת כתבי האישום, בהחלטתי בתיק צ"א 22844-05-23, נעניתי לבקשת המשיבה והתרתי גביית עדות מוקדמת של אחת הנשים שלכאורה ועל פי הנטען הובאה והועסקה בזנות על ידי המבקשים, ושמיעת עדותה נקבעה ליום 20.6.23.
הבקשה וטענות הצדדים:
1. ביום 31.5.23 הוגשה בת"פ 66810-05-23 בקשה לביטול כתב אישום בטענה של חוסר סמכות מקומית - בעניינו של המבקש 3 (הנאשם בת"פ 66691-05-23) ובעניינו של המבקש 2 (הנאשם 2 - בת"פ 66810-05-23).
2. ביום 5.6.23 הצטרף לבקשה ב"כ המבקש 1 (הנאשם 1 - בת"פ 66810-05-23).
3. ב"כ המבקשים טענו כי לא הונחה בכתבי האישום תשתית עובדתית המקנה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע סמכות מקומית בהתאם לחלופות הקימות בחוק: מקום מגורי הנאשמים או מקום ביצוע העבירה.
4. ביום 6.6.23 , בד בבד עם הגשת תגובתה, הגישה המשיבה הודעות בדבר הגשת כתבי אישום מתוקנים, במסגרתן תוקנו:
א. כתובת מגוריו של המבקש 1 בת.פ 66810-05-23 - לכתובת בשדרות ירושלים 16/36, אשדוד.
ב. בסעיף 2 בחלק הכללי של כתבי האישום אחרי המילים "העסיקו את הנשים בזנות" התווספו המילים: "בישראל, הן בדרום והן בשאר חלקי הארץ".
5. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה כי לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הסמכות לדון בהליכים, מקום מושבו של המבקש 1 בעיר אשדוד, בדירה הנמצאת ברחוב שדרות ירושלים 16/36, והעבירות "כולן או מקצתן" בוצעו גם בדרום הארץ.
6. ביום 7.6.23 הגישו ב"כ המבקשים בקשה דחופה לקיום דיון בבקשה.
7. בהחלטתי מיום 7.6.23 התבקשה עמדת ב"כ הצדדים לאפשרות למתן החלטה ללא קיום דיון ועל סמך הבקשה והתגובה. ב"כ המשיבה הותיר ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט ואילו ב"כ המבקשים לא מסרו עמדתם, ומשכך נקבע דיון בבקשה בנוכחות הצדדים ליום 12.6.23.
8. בדיון מיום 12.6.23 חזרו ב"כ המבקשים על האמור בבקשתם וטענו כי גם לאחר עיון בכתבי האישום המתוקנים אין לבית המשפט המחוזי בב"ש הסמכות המקומית לדון בתיקים, וחזרו על בקשתם לביטול כתבי האישום ולהגשתם, ככל שהמשיבה תחפוץ להגישם בשנית, בבית משפט מחוזי תל אביב או מרכז. ב"כ המבקשים ציינו את חשיבות הגשת כתבי האישום בהתאם לסמכות המקומית הקבועה בחוק כחלק מזכויות נאשם בהליך פלילי .
נטען כי מרכז חייהם של המבקשים באזור המרכז, כמו גם מקום מגוריהם של עדי התביעה. נטען כי אין בסיס בחומר החקירה לתיקון כתב האישום לפיו העבירות בוצעו כולן או
מקצתן בדרום הארץ. תיקון כתב האישום נעשה באופן סתמי, שכן בעובדות המפרטות את האישומים גם לאחר התיקון, לא מצויין כי עבירה כלשהי בוצעה בדרום הארץ.
ב"כ המבקשים הדגישו כי מחד גיסא המשיבה מציינת מפורשות בעובדות האישומים ביצוע של עבירות בנתב"ג, בתל אביב, ובת ים, ומאידך גיסא, אינה מציינת, ולו מקום אחד, בדרום הארץ. לשיטתם אין די בציון כללי של ביצוע עבירות בדרום הארץ בחלק הכללי של כתבי האישום כדי להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה.
לעניין תיקון כתובתו של מבקש מספר 1 מהעיר ראשל"צ לעיר אשדוד, הוסיף בא כוחו כי מרכז חייו של המבקש בראשל"צ והתיקון נעשה בניגוד לכתובתו הפורמאלית במשרד הפנים.
9. ב"כ המשיבה טען כי קיים עיגון ראייתי לכך שהעבירות בוצעו בישובים במחוז הדרום ובין היתר בערים אשדוד ואשקלון וכתבי האישום תוקנו בהתאם.
לדבריו העובדות המפורטות בחלק הכללי של כתבי האישום הינן חלק בלתי נפרד מהעובדות המפורטות באישומים השונים. משכך עולה מכתבי האישום המתוקנים כי העבירות בוצעו, גם בדרום הארץ כמפורט בעובדה 2 לחלק הכללי.
ב"כ המשיבה הוסיף כי מחומר החקירה עולה כי המבקש 1 התגורר בעיר אשדוד, חרף הרישום הקיים במשרד הפנים, וככל הנראה על שמו רשומות שתי כתובות. נטען כי המבקש 1 ביצע חלק גדול מהעבירות המפורטות בכתב האישום באמצעות הטלפון מדירתו באשדוד בה אף נעצר.
לטענתו הגם שמדובר בשני כתבי אישום , הרי שמדובר בפרשייה אחת שבעניינה חל סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי.
ב"כ המאשימה פרט , בזהירות המתבקשת , מספר דוגמאות מחומר החקירה המוכיחות לדבריו ביצוע של עבירות בדרום הארץ ובאופן המקנה סמכות לבית משפט זה.
דיון והכרעה:
10. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכי לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הסמכות המקומית לדון בכתבי האישום מושא החלטתי.
11. סעיף 6 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 קובע כי "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם".
12. כתבי האישום המתוקנים מבהירים את סמכותו המקומית של בית משפט זה, ובכלל זה מקום מגוריו של מבקש 1, ומקום ביצוע העבירות כמפורט בסעיף 2 לחלק הכללי של כתבי האישום.
13. כתובת מגוריו של מבקש 1 תוקנה מהעיר ראשל"צ לכתובת ספציפית באשדוד, ומקובלים עלי דברי ב"כ המשיבה, בוודאי בשלב זה של ההליך, כי נפלה טעות טכנית בלבד בציון כתובתו בכתב האישום המקורי, וכי הראיות בתיק מלמדות כי התגורר בעיר אשדוד וכי לכאורה ביצע חלק מהעבירות המיוחסות לו באמצעות הטלפון ומדירתו באשדוד.
מעבר לצורך אציין כי המבקש 1 לא צירף לבקשתו כל ראיה המוכיחה כי הוא מתגורר בכתובת אחרת, ובחר שלא להתייחס באופן ספציפי לכתובת שצוינה בכתב האישום המתוקן. מבקש 1 לא התייחס כלל לפרטי הדירה המצוינת בכתב האישום המתוקן ולקשר הנטען שלו אליה, וכך למשל לא ציין בבקשתו כי אינו מתגורר בדירה או למשל כי לא ישן בה או לא ניהל את עסקיו ממנה.
14. סמכותו המקומית של בית המשפט זה לדון בת.פ 66810-05-23 נובעת ראשית ממקום מגוריו של המבקש 1 כמפורט לעיל, ומשכך ומכוח סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי, לבית המשפט בבאר שבע הסמכות המקומית לדון גם בעניינו של הנאשם הנוסף בתיק - מבקש 2.
"צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בעניין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 6 באחת העבירות או על אחד הנאשמים".
15. החלק הכללי בכל אחד מכתבי האישום מושא החלטתי כולל תשעה סעיפים ומתפרס על כארבעה עמודים, תוך שבסעיף 9 מצוין מפורשות כי:
"עובדות חלק כללי זה הנן חלק בלתי נפרד מכלל האישומים שיפורטו להלן".
צודק, אפוא, בא כוח המשיבה בטענתו כי החלק הכללי לכתב האישום הנו חלק בלתי נפרד מעובדות כתב האישום, והגם שהאישומים השונים אינם מפרטים מקום מסויים במחוז דרום בו בוצעה מי מהעבירות, הרי שיש לקרוא אותם יחדיו עם סעיף 2 לחלק הכללי שבכתבי האישום לפיו:
"במסגרת הקשר, נאשם ... בצוותא חדא עם..., העסיקו את הנשים בזנות בישראל, הן בדרום והן בשאר חלקי הארץ וקיבלו חלק מדמי האתנן שניתנו לכל אחת מהנשים בעד מעשה הזנות...".
16. מצאתי טעם גם בהסבריו של בא כוח המשיבה כי כתבי האישום מפרטים מסכת של פעילות פלילית לכאורה המתמשכת על פני מספר חודשים באופן יומיומי, שעות רבות ביום תוך כדי ניצולן של מספר נשים. ברי שכתבי האישום לא יכולים ולא צריכים לפרט, לצורך הסמכות המקומית, מקומו של כל מפגש מיני, ודי בנטען בסעיף 2 לחלק הכללי.
17. לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הסמכות המקומית לדון בתיקים גם מכוח מקום ביצוע העבירות "כולן או חלקן" ובשים לב לנטען בחלקו הכללי של כתב האישום כי העבירות בוצעו "הן בדרום והן בשאר חלקי הארץ".
18. אשר על כן, וכאמור, דין הבקשה להידחות.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"ג, 15 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
