רקע

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקידו, עבירה לפי סעיף 382א(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 2.4.18 בסמוך לשעה 15:00, בתוך אוטובוס, פנתה גב' ר"ב (להלן: "המתלוננת"), אשר עבדה כפקחית בחברת האוטובוסים "דן", לנאשם על מנת שיציג בפניה את כרטיס הרב-קו שברשותו, לצורך בדיקת תשלום עבור הנסיעה.

משגילתה המתלוננת כי הנאשם לא שילם בעבור הנסיעה, היא ביקשה ממנו את תעודת הזהות שלו והוציאה פנקס דוחות, לצורך רישום דוח. או אז, דחף הנאשם את המתלוננת בשתי ידיו, תוך שאמר לה שלא לרשום לו דוח, וגרם לנפילתה על רצפת האוטובוס.

משהתרוממה המתלוננת והמשיכה ברישום הדוח, חטף הנאשם את פנקס הדוחות מידיה, ו - "במהלך חטיפת הדוח, נחבלה המתלוננת בפניה מראשו של הנאשם".

כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות נפיחות ורגישות באזור זיגומה שמאל, שבר בעצמות האף, המטומות באמה שמאל, אמה ימין וזרוע שמאל, וכן סימני חבלה סביב עין שמאל והמטומות שטחיות ושפשופים בגפיים, בגינם נזקקה לטיפול רפואי בבית-חולים.

תסקיר שירות מבחן

2.      ביום 11.6.23, התקבל תסקיר שירות מבחן ובו הנתונים וההערכות הרלוונטיים הבאים:

הנאשם רווק בן 42 , מתגורר בגפו, מועסק כיום בחברת ניקיון ב...... ומקבל קצבת נכות בשל מחלת אפילפסיה ומונמכות קוגניטיבית.

מדובר באדם המתפקד ברמה גבולית, משאביו האישיים דלים, אשר השיח עמו לווה בבעיית תקשורת.

וועדת האבחון שנערכה בעניינו של הנאשם ביום 8.8.2019 מצאה אותו כשיר לעמוד לדין.

נכתב בתסקיר כי "ביחס למעורבותו בעבירה שלומי מודה בביצועה", ברם באותה פסקה נכתב כי לדברי הנאשם "תוך כדי נסיעה נהג האוטובוס בלם וכתוצאה מכך הפקחית נפלה על אחד הכסאות ולדברי שלומי הוא נפל עליה וכתוצאה מכך היא נפגעה" (עמ' 4 פסקה ראשונה).

שירות המבחן ציין בין גורמי הסיכוי את הבאים: המוטיבציה הקיימת אצל הנאשם לערוך שינוי בהתנהגותו, שיתוף הפעולה עם השירות, ההתרשמות כי לא ביצע את המיוחס לו ממניעים עבריניים אלא כי פעל בהתאם לכוחותיו הדלים, העדר עבר פלילי והתרשמות השירות כי ההליכים המשפטים מהווים גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו.

בין גורמי הסיכון צוינו אופי העבירה שביצע הנאשם, מאפייני אישיותו, התרשמות השירות כי הנאשם מתקשה לשלוט ולווסת את דחפיו ורצונותיו במצבים בהם חש תסכול וחוסר הבנה מצד החברה, וההתרשמות כי במצבים בהם חש תחושת חוסר אונים וייאוש עלול להגמיש גבולותיו אף באופן עובר חוק.

בשיח עם המתלוננת נמסר על ידה כי הנאשם נגח בפניה, ועד היום היא "בחוויה קשה מאוד מהסיטואציה".

נוכח גורמי הסיכוי והסיכון המליץ שירות המבחן על ענישה של מאסר מותנה וצו מבחן למשך שנה.

טיעונים לעונש

3.      בדיון שנערך ביום 14.6.23, התקבל מטעם המאשימה תצהיר נפגע עבירה (ת/1). מטעם הנאשם התקבלו: מסמך קופת חולים (נ/1), דוח ועדת אבחון מיום 8.8.19 (נ/2), אישור נכות מהמוסד לביטוח לאומי (נ/3) וחוות דעת מטעם הנוירולוג פרופסור רכס (נ/4).

4.      ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו: שמירה על שלוות נפשה, שלמות גופה, בטחונה וחירותה של המתלוננת, וכן שמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחונם ויכולתם של עובדי הציבור למלא תפקידם ללא מורא ומבלי שייפגעו במסגרת תפקידם.

לטענת ב"כ המאשימה, הפגיעה בערכים המוגנים היא במידה רבה ומשמעותית ועל מתחם העונש ההולם לנוע בין 9 חודשי מאסר אשר ניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הפנתה ב"כ המאשימה להיעדר עבר פלילי, להודאת הנאשם ולתסקיר שירות המבחן. נוכח נתוני שירות המבחן והמלצתו, ובשים לב למצבו הקוגניטיבי של הנאשם, עתרה ב"כ המאשימה לענישה בחלק התחתון של מתחם הענישה, ולצד אלה, מאסר מותנה ארוך ומרתיע, התחייבות, קנס ופיצוי הולם למתלוננת.

כתימוכין, הפנתה ב"כ המאשימה לרע"פ 2450/15 יעל אזרזר נ' מדינת ישראל (נבו 15.04.2015) (להלן: "רע"פ אזרזר")

עיון בעובדות כתב האישום המתוקן ברע"פ אזרזר מעלה כי מדובר בתקיפת מורה בבית ספר במסגרתה הנאשמת נכנסה לשטח בית הספר, משכה בשערותיה של המורה, הפילה אותה ארצה, גררה אותה כשהיא מוטלת על הרצפה תוך שמושכת בשערותיה, בעטה בה, ועיקמה את ידה. סבורני כי נסיבותיו של אירוע זה הינן חמורות משמעותית מנסיבות אירוע התקיפה המיוחס לנאשם במסגרת כתב האישום המתוקן הן בפן של תכנון התקיפה והן בפן של משך התקיפה ואופן הפעלת האלימות הפיסית כלפי הקורבן.

במסגרת תצהיר נפגע העבירה תיארה המתלוננת את השפעתה ותוצאותיה של הפגיעה הפיסית והנפשית אותה חוותה. לצד החבלות הפיסיות אשר נגרמו למתלוננת כתוצאה ישירה של התקיפה ואשר חלקן מתוארות בכתב האישום המתוקן, פירטה המתלוננת את השפעתה הקשה של התקיפה לטווח ארוך הן במישור הפיסי והן במישור הנפשי. לדברי המתלוננת היא אובחנה כסובלת מפוסט טראומה בשל אירוע התקיפה ומאי ספיקת לב בעקבותיה. מבלי לפרט יתר על המידה בשל צנעת הפרט יצוין כי על פי תצהירה, המתלוננת נזקקה לטיפולים רפואיים מסוגים שונים ולנטילת תרופות כתוצאה ישירה ממעשי הנאשם, וניכר כי לתקיפה נודעה השפעה קשה וארוכת טווח על איכות חייה.

ב"כ הנאשם הפנה לנוסח כתב האישום המתוקן בחלק המתייחס לפגיעה בפניה של המתלוננת, אשר לטענתו "מקרב אותנו קרבה ממשית לאירוע תאונתי", ומשפיע על מידת האשם של הנאשם ועל מתחם הענישה הראוי. עוד נטען כי אירוע התקיפה היה אירוע מהיר, ספונטני ולא מתוכנן. בהקשר זה טען הסנגור כי רע"פ אזרזר שלעיל לא הולם את נסיבות המקרה הנדון, שכן בבסיסה תקיפה קשה יזומה ומתוכננת מראש.

בנוסף, הפנה הסנגור למסמכים אותם הגיש ביחס למצבו הקוגניטיבי של הנאשם, טען כי מדובר בנאשם מונמך קוגניטיבית המתפקד באופן גבולי, ועתר לקבוע בשל כך מתחם ענישה נמוך ופחות מחמיר ממתחם הענישה לו עתרה המאשימה.

נטען כי מתחם הענישה בנסיבות העושה והמעשה מתחיל מעונש של מאסר מותנה, וגם אם רף הענישה התחתון הינו מאסר בדרך של עבודות שירות, ראוי במקרה זה לסטות ממנו.

בבחינת שיקולי הענישה שבתוך המתחם, נטען לחלוף זמן ניכר של 5 שנים, להודאת הנאשם, להיותו ערירי וללא כל תמיכה משפחתית, ולהמלצת שירות המבחן בעניינו בדבר ענישה צופת פני עתיד לצד צו מבחן.

מתחם העונש ההולם

5.      מתחם העונש ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין).

6.      הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם הגנה על שלומו ושלמות גופו של אדם וזכותו לכבוד לשלווה ולביטחון אישי. כמו כן, בשים לב למושא התקיפה - עובדת ציבור העובדת כפקחית מטעם חברת תחבורה ציבורית, נפגע בנוסף הערך החברתי של שמירה על הסדר הציבורי.

בית המשפט העליון התייחס לא אחת לתופעת האלימות בחברה הישראלית כלפי עובדי ציבור. ר' למשל האמור ברע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל (נבו 02.08.2010) :

"יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית. כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד ... מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו" ... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם ... על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים"

לענייננו יפים גם הדברים הבאים שנכתבו ביחס לעבירת איומים כלפי פקח עירייה, אך ברי כי נכונים ביתר שאת ביחס לאלימות פיסית (מחוזי חיפה) 207-08 מדינת ישראל נ' בביזייב תומר :

"אם ביהמ"ש יעבור לסדר היום על סוג זה של עבירות, כי אז החברה שבה אנו חיים תהפוך לתוהו ובוהו שאיש הישר בעיניו יעשה. הציבור צריך לדעת כי מי שממלא את תפקידו על פי דין, הוא שליח של רשויות השלטון, ובמקרה זה הוא שליח של הרשות המופקדת על אכיפת שלטון החוק, ואיום עליו הוא איום על מוסדות המדינה. מי שכך עושה, ייענש בחומרה, לרבות על דרך של מאסר לריצוי בפועל, כפי שאנו מתכוונים להשית כאן על המשיב."

7.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות כלפי עובדי ציבור, עיון בפסיקה הקיימת במקרים דומים בחלקם וחמורים פחות עולה התמונה הבאה:

                         א.        רע"פ 5759/20 אסאמה אזברגה נ' מדינת ישראל (נבו 23.08.2020)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפת עובד ציבור ואיומים בכך שלאחר שפקח עירוני החל לרשום לו קנס בגין חנייה, הכה הנאשם בצווארו ובעט בירכו השמאלית של הפקח ורדף אחריו תוך קריאה "אני אשרוף אתכם" עד להגעת שוטרת. המתחם שנקבע נע בין 3 ל-15 חודשי מאסר. בסופו של יום נגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר, כולל הפעלת מאסרים מותנים. והן בקשת הרשות לערעור נדחו.

                         ב.         רע"פ 7398/15 ולדימיר רחמימוב נ' מדינת ישראל

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפת עובד ציבור וגרימת היזק לרכוש, בכך שבמסגרת ויכוח עם עובדת לשכת התעסוקה, השליך על ראשה עציץ מפלסטיק. המתחם שנקבע נע בין 2 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 8 חודשי מאסר בפועל. נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. הן הערעור והן בקשת הרשות לערעור נדחו.

                          ג.         ע"פ (מחוזי נצ') 19762-08-16 בוהדנה נ' מדינת ישראל

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות תקיפת עובד ציבור, תקיפה חבלנית ואיומים, בכך שהכה בפקח שמורת טבע באמצעות חכה בכתפו וגרם לו סימני חבלה ושפשופים. בהמשך, איים הנאשם על הפקח. המתחם שנקבע נע בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 5 חודשי עבודות שירות בשל קיומו של עבר פלילי (שאינו מכביד). בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם וקבע שמדובר בעונש סביר ומאוזן.

                         ד.         ע"פ (מחוזי י-ם) 23164-02-15 עודד טור סיני נ' מדינת ישראל

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקיד, בכך שבמהלך ויכוח עם פקחית חנייה, הכה בה באפה באופן שהצריך קבלת טיפול רפואי. המתחם שנקבע: מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה שבין מספר חודשים ועד שנתיים. בשל היעדר עבר פלילי, גילו (69) ונסיבות חיוביות נוספות, נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר. בית-המשפט המחוזי עמד על נסיבותיו של הנאשם והמיר את עונשו של הנאשם לריצוי במסגרת עבודות שירות.

                         ה.        ת"פ (שלום ב"ש) 68706-11-20 מדינת ישראל נ' כוכבי

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקידו, בכך שברח מפני פקח עירוני, וכשנתקל בו, אחז בגרונו. לפקח נגרמה אדמומיות בצווארו. המתחם שנקבע נע בין 300 שעות של"צ לבין 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בהעדר עבר פלילי ותסקיר חיובי, נגזרו על הנאשם 300 שעות של"צ.

                          ו.          ת"פ (שלום י-ם) 10002-05-22 מדינת ישראל נ' אהרון מנחם

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפת עובד ציבור, בכך שבעת שפקחית עירייה רשמה לו דוח חניה, הגיע הנאשם, צעק עליה והכה בידה וגרם לשמיטת המכשיר שבאמצעותו נרשם הדוח, וגרם לאדמומיות ונפיחות קלה בידה. המתחם שנקבע נע בין מספר ימי מאסר קצרים (או של"צ) לבין 5 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות. בשל היעדר עבר פלילי נגזרו על הנאשם 60 שעות של"צ.

                          ז.         ת"פ (שלום כ"ס) 26318-01-13 מדינת ישראל נ' יוסף אלבו

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות תקיפת עובד ציבור בכך שהגיע לבית-הספר של בנו, פרץ לכיתה, תפס במורה בחולצתו וגרר אותו מחוץ לכתה ודחף אותו על תאי אחסון שבמסדרון. לאחר מכן, בתום השיעור, ניגש הנאשם שוב למורה וסטר לו בעורפו. המתחם שנקבע נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בשל היות הנאשם נורמטיבי ביסודו, נגזרו עליו 5 חודשי עבודות שירות.

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

8.      בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

לא מדובר בעבירת תקיפה מתוכננת כי אם בתגובה ספונטנית ואלימה של הנאשם לפועלה של המתלוננת במסגרת תפקידה עת בה פנתה אליו וביקשה לרשום לו דו"ח.

מחד - הנזק אשר נגרם למתלוננת בפניה הינו משמעותי, מאידך- תיקון כתב האישום מותיר מצב דברים עובדתי בו הפגיעה בראשה ופניה של המתלוננת נגרמה אגב ניסיון הנאשם לחטוף מידה את פנקס הדוחות, ולא כמעשה אלימות מכוון וישיר מצידו לעבר פניה.

עם זאת, נגרם למתלוננת נזק פיסי לא מבוטל בחלקי גופה השונים, מלבד בפניה, כתוצאה מדחיפתה על ידי הנאשם ונפילתה על רצפת האוטובוס, וסבורני כי פוטנציאל הנזק לצד פעולה אלימה זאת בתוך אוטובוס הינו משמעותי, והוא עלול להסתיים באופן חמור ממשית.

הסיבה אשר הביאה את הנאשם לבצע את העבירות כרוכה ברצונו למנוע את רישום הדוח בגין אי תשלום עבור הנסיעה. על פניו דבר של מה בכך אשר הביא את הנאשם לנקוט באלימות ממשית כלפי המתלוננת שתחילתה בדחיפתה באמצעות שתי ידיו כך שנפלה על רצפת האוטובוס. מדובר בנסיבה אשר מחמירה את עוצמת הפגיעה בערך המוגן, אך יש לבחון אותה גם בשים ליכולתו של הנאשם להבין עד תום את משמעות וחומרת התנהגותו, כפי שיפורט להלן.

אין מחלוקת ביחס לקביעה כי הנאשם לוקה בהנמכה קוגניטיבית. הדברים קיבלו ביטוי בתסקיר שירות המבחן ובטיעוני הצדדים, לרבות בעתירתה העונשית של המאשימה (ר' פרוטוקול יום 14.6.23 עמ' 31 ש' 12).

הדבר מוצא ביטוי גם במסמכים אשר הוגשו מטעם ההגנה ובהם נ/3 המלמד על נכות רפואית צמיתה של 90 אחוזים, נ/2 בענין מסקנת וועדת האבחון אשר לתפקוד הנאשם "ברמה גבולית", וחוו"ד מטעם ההגנה (נ/4) ערוכה על ידי פרופ' אבינעם רכס מבית החולים "הדסה" שבירושלים. במסגרת מסמך אחרון זה הגיע פרופ' רכס למסקנה כי הנאשם סובל מליקויים קוגניטיביים משמעותיים אשר "מציבים אותו בסמוך מאוד לנקודה בה לא ניתן לראות בו בר עונשין", וכי כליאתו של הנאשם עלולה לגרום להתדרדרות מהירה ומשמעותית במצבו אשר תשפיע באופן בלתי הפיך על תפקודו.

9.      בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי הגם שמידת הפגיעה בערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הינה גבוהה בעיקר בשים לב לסיבת התקיפה ולתוצאתה, מצבו הקוגניטיבי של הנאשם הכרוך הן ביכולתו להבין את משמעות מעשיו והן בקרבתו לסייג (סעיפים 40ט(א)(6) ו -40ט(א)(7) לחוק העונשין) מפחית באופן מסוים את מידת האשם שבמעשיו ומשפיע על קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה.

מכל המקובץ לעיל סבורני כי יש לקבוע מתחם עונש הולם אשר ינוע בין שישה חודשי מאסר אשר ניתן יהיה לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש

10.              בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

עבר פלילי: הנאשם נעדר עבר פלילי.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו: הודאת נאשם מגלמת (בדרך כלל) קבלת אחריות על ביצוע המעשים, ונלווה לה חסכון משמעותי מזמנם של עדי התביעה, ובהם המתלוננת אשר נחסך ממנה הצורך לשחזר את האירוע הקשה כפי שחוותה אותו, ומזמנו של בית המשפט (אמנם, אמירות הנאשם בשירות המבחן בענין חלקו באירוע ולקיחת אחריות על מעשיו מעלות סימני שאלה, ברם בנסיבות מצבו הקוגניטיבי ותפקודו הגבולי אמנע מלשקול זאת לחובתו).

חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה: העבירה בוצעה בשנת 2018, והגם שחלק מהדיונים נדחו מעת לעת גם בשל התנהלות ההגנה, ניתן לומר במכלול כי מדובר בחלוף זמן משמעותי.

פגיעת העונש בנאשם: בנסיבותיו האישיות של הנאשם הסובל כאמור מהנמכה קוגנטיבית ותפקודו גבולי, ברי כי עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח יהווה פגיעה ניכרת בו, מעבר לפגיעה הנודעת לעונש של מאסר בפועל על מי שלא ריצה מאסרים בעברו (בענין זה ר' גם התרשמותו של פרופ' רכס במסגרת מסמך נ/4 שלעיל בדבר נזק בלתי הפיך שלצד כליאת הנאשם -יב"ד).

בתסקיר שירות המבחן , נכתב מחד כי הנאשם שיתף פעולה עם השירות, ההתרשמות היא כי הינו בעל מוטיבציה לערוך שינוי במצבו, והומלץ בהתאם על צו מבחן כחלק מרכיבי הענישה. מאידך נכתב (עמ' 2 פסקה שלישית) כי השירות מתקשה לראות כיצד יהיה ניתן לסייע לנאשם לקדם את מצבו במסגרת טיפול נוכח קשיי התקשורת מולו.

11.  בשקלול מכלול הנסיבות, מצאתי כי יש להשית על הנאשם עונש בחלקו התחתון של המתחם.

 

סוף דבר

12.  נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

                    א.        6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בצער בעלי חיים ברחוב יהושוע צורף 13 באר שבע, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 9.4.2024 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

                         ב.         4 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבֵרת אלימות.

                          ג.         קנס כספי בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.24 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

                         ד.         הנאשם יפצה את המתלוננת בסך של 10,000 ₪. הפיצוי ישולם ב - 10 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.3.24 ובהמשך כל 01 לחודש שלאחריו.

                         ה.        צו מבחן למשך 12 חודשים.

 

אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.

 

את הקנס/הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה

·        תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

·        תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)

 

המוצג יושמד.

 

המזכירות תסגור את התיק ותעביר את הפרוטוקול לשירות המבחן.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ד, 22 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.