1

            מבוא

1.         נאשם 1 ונאשם 2 (להלן: "הנאשמים") הורשעו על-פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") בביצוע עבירות של סיוע לגידול סמים וסיוע לנטילת חשמל, עבירות לפי סעיפים 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים") + סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק העונשין") וסעיף 400 + 31 לחוק העונשין.

 

2.         במסגרת הסדר הטיעון הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית וכל צד טען לעונש באופן חופשי.

 

            כתב האישום

3.         מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 8.3.2021 חתם נאשם 1 עם בעלים של דירה הנמצאת בקומה הרביעית בבניין באשדוד (להלן: "הדירה") על הסכם שכירות, זאת לבקשת אדם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן: "האחר"). על-פי ההסכם תקופת השכירות הינה לשנה בין התאריכים 14.3.2021 ל-14.3.2022.

            האחר התחבר באופן פיראטי לרשת החשמל וגנב חשמל לצורך גידול סמים בדירה.

            במועד שאינו ידוע עזר נאשם 1 לעלות לדירה ציוד לגידול סמים ובין היתר אדניות, מאווררים, מערכת מיזוג, מערכת השקיה, מערכת חשמל וגופי תאורה.

            בשליחות האחר, נאשם 2 שהה בדירה פעמיים כדי לוודא שאף אחד לא נמצא בדירה ולוקח משם סמים. ביום 12.10.2021 הגיעו שוטרים במסגרת פעילות יזומה אל הדירה ומצאו בה 176 שתילי קנבוס במשקל של 58.76 ק"ג. בנוסף, שווי החשמל שנצרך ללא זכאות עמד על 24,324.73 ₪.

 

 

            טיעוני הצדדים

2

4.         המאשימה טענה בכתב והשלימה טיעוניה על-פה כי מתחם העונש ההולם ביחס לשני הנאשמים נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר. המאשימה עתרה ל-18 חודשי מאסר ביחס לשני הנאשמים, מאסר על תנאי וקנס משמעותי.

            המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה בהם ולנסיבות ביצוע העבירות לרבות לנזק הישיר הנגרם לצרכני הסמים, לנזקים הנלווים הנגרמים על-ידי צרכני הסמים על מנת להשיג מימון לסם, לתכנון שקדם לביצוע העבירות, לכמות הסם המסוכן שנתפס שממנה ניתן להפיק אלפי מנות סם, לנפוצות התופעה של גידול קנבוס בכלל ובאזור הדרום בפרט, לרווח הכלכלי המהיר המופק מגידול והפצת סמים, לחלקם של הנאשמים בגידול, לקלות בביצוע עבירות מעין אלו ולקושי באיתור מבצעיהן. המאשימה הפנתה לצורך בקביעת עונשים מכבידים ולצורך בהרתעה לשם מיגור התופעה שהפכה למכת מדינה. המאשימה צרפה פסיקה לתמיכה בעמדתה העונשית.

 

5.         ב"כ נאשם 1 טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל-12 חודשי מאסר. ב"כ נאשם 1 עתר לעונש של 3 חודשי מאסר בפועל.

            ב"כ נאשם 1 הפנה לנסיבות ביצוע העבירה ולחלקו היחסי והקטן של נאשם 1 בביצוע העבירות, לכך שחלקו של נאשם 1 בנטילת חשמל אינו מפורט בכתב האישום ועניין זה צריך להיזקף לזכותו, לסוג הסם ולמשקל הסמים שנתפסו. בנוסף הפנה ב"כ נאשם 1 להנחיית פרקליט המדינה לפיהן תיקי גידול סמים במשקל הנמוך מ-50 ק"ג יידונו בבית משפט השלום וכי במקרה דנן משקל הסמים שנתפסו גדול אך במעט למשקל זה. ב"כ נאשם 1 צרף פסיקה לתמיכה בטיעוניו.

 

6.         ב"כ נאשם 2 טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל-12 חודשי מאסר. ב"כ נאשם 2 עתר לעונש של 3 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס סמלי.

            ב"כ נאשם 2 הפנה לעובדה שנאשם 2 לא הורשע בעבירה מושלמת אלא בעבירות סיוע בלבד. ב"כ נאשם 2 הפנה לחלקו של נאשם 2 בביצוע העבירות, לרף הסיוע הנמוך והלא משמעותי של נאשם 2 לביצוע העבירות שהסתכם בכך שלבקשת האחר בדק בשני מקרים שהדירה לא נפרצה ולכך שחלקו בעבירה של סיוע לנטילת חשמל אינה מפורט בכתב האישום המתוקן. ב"כ נאשם 2 הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות המורכבות ולקושי שחווה בתקופת מעצרו. ב"כ נאשם 2 צרף פסיקה לתמיכה בעמדתו העונשית.

 

7.         ב"כ נאשם 1 העיד לעונש את גב' לודמילה טוריצקי סבתו של נאשם 1 ואת מר סמסון טוריצקי סבו של נאשם 1.

            אלה מסרו שהם אנשים מבוגרים (בשנות ה-80 לחייהם), שהם חיים יחד עם נאשם 1 לבד בארץ משום שהוריו אינם בארץ והוסיפו שנאשם 1 עוזר להם במשק הבית. כן ביקשו מבית המשפט להתחשב בהם.

 

3

8.         נאשם 1 מסר שהוא בן 38, כי הוא ללא עבר פלילי, כי אינו קשור לחיים העברייניים וכי הוא מבין שעשה טעות עליה לא יחזור.

 

            נאשם 2 הביע צער וחרטה על מעשיו, הבין שפעל לא נכון והוסיף שהדבר לא יישנה.

 

            דיון והכרעה

9.         מתחם העונש ההולם בעניינם של הנאשמים צריך לנוע בין 7 ל-20 חודשי מאסר.

            בקביעת מתחם העונש ההולם התחשבתי בערכים המוגנים של העבירות, במידת הפגיעה בערכים המוגנים, בנסיבות ביצוע העבירות ובפסיקה הנוהגת, והכל כמפורט להלן.

 

10.       הערכים המוגנים בעבירות שעברו הנאשמים הם שמירה על בטחון הציבור ובריאותו ושמירה על זכות הקניין של חברת חשמל.

 

11.       נגע הסמים הוא נגע קשה, שיש למגרו. התוצאות של גידול והפצת סם הן תוצאות קשות ופוגעות פגיעה רוחבית במרקם החברה ובשלום הציבור לרבות, בעקיפין, ברכושו, וכמובן בבריאותם של צרכני הסם. בעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין בע"פ 6021/95 אוקטביו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.7.1997), פסקה 35:

"לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם...למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם...מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק".

 

            כאמור, נכונים הדברים כנגד כל שרשרת מפיצי הסם והמסייעים בידיהם לרבות כלפי מי שמגדלים את הסם, אשר מהווים את החוליה הראשונה בשרשרת ואשר ביחס לעבירה שביצעו הצמיד המחוקק עונש של 20 שנות מאסר.

 

            בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.8.2018), פסקה 8 (להלן: "ענין זנזורי") התייחס השופט י' עמית לשכיחותה של עבירת גידול הסמים שנעברת גם על-ידי אזרחים נורמטיביים כמקור לעשיית כסף קל ולצורך בהטלת ענישה מרתיעה ומשמעותית גם בסמים הנחשבים לסמים "קלים":

4

"ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה - של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) - זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם."

 

12.       מידת הפגיעה בערכים המוגנים בענייננו אינה מבוטלת. מחד, הנאשמים לא הורשעו בעבירות המושלמות כי אם "אך" בסיוע להן, וכפועל יוצא מכך מידת הפגיעה שלהם בערכים המוגנים היא לא מלאה. מאידך, הנאשמים סייעו, כל אחד בדרכו, לגידול סמים מסוכנים במשקל לא מבוטל ואף לגניבת חשמל בשווי לא מבוטל. אמנם, אופי הסיוע שהעניקו הנאשמים אינו נמצא ברף הגבוה בגזרת עבירת הסיוע אולם עצם המודעות שלהם לעבירות שביצע האחר ונכונותם לסייע מלמדים על מעורבותם בביצוע העבירות.

כן יש לזכור, כי הסיוע של כל אחד מהשניים לאחר לא היה חד פעמי. נאשם 1 סייע לאחר גם בעצם החתימה על החוזה וגם בהעלאת ציוד הגידול לדירה, ואילו נאשם 2 ביקר בדירה בשתי הזדמנויות שונות על-מנת לוודא שאף אדם לא נמצא בדירה ונוטל ממנה הסמים.

עוד יש לזכור, כי השניים סייעו לאחר גם בנטילת החשמל שלא כדין, הגם שדרך הסיוע לא פורטה בכתב האישום.

 

13.       בכל הקשור לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לתכנון המוקדם שקדם לביצוע העבירות בכל הקשור לשכירת הדירה, להתארגנות ולהצטיידות בציוד המתאים, רכישת ידע, והתחברות פיראטית לחשמל, לנזק שעלול היה להיגרם לו הסם שגודל היה מופץ בשווקים, לנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מחיבור פיראטי לחשמל, לנזק הכספי שנגרם כתוצאה מגניבת החשמל. נתתי דעתי גם לכך שהסיוע של כל אחד מהנאשמים לא היה חד פעמי והתייחס גם לגידול הסמים וגם לנטילת החשמל.

5

            ביחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ראוי לתת את הדעת לסעיף 40ט(א)(2) לחוק העונשין המורה את בית המשפט להתייחס אל "חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה". לנסיבה זו רלוונטיות כפולה לענייננו. מחד, חלקם היחסי של הנאשמים בביצוע העבירות הוא מוגבל מעצם הגדרתם כמסייעים. מאידך, אלו ביצעו העבירות בשליחותו של אחר, המוכר להם ואשר נותר לא מוכר לרשויות אכיפת החוק. שימוש והסתייעות באחרים לצורך הקמת מעבדות סמים ותפעולן היא דרך פעולה מוכרת ונפוצה, ובכדי להתמודד עם דרך פעולה זו על בית המשפט להעניש באופן ההולם גם את אותם מסייעים שמאפשרים לדרך פעולה זו לצאת אל הפועל.

            לצד כל אלה, נתתי דעתי לעובדה שהסם שגודל לא נחשב מסוג הסמים ה"קשים", כי זה נתפס בטרם הופץ אל השווקים ומכאן שלא נגרם נזק ממשי לבריאות הציבור. כן נתתי דעתי לעובדה שהנאשמים לא הרוויחו בפועל מביצוע עבירות הסם, ולא הוכח שנגרם נזק בטיחותי של ממש כתוצאה מהחיבור הפיראטי למתקן חברת החשמל, להבדיל מהנזק הכלכלי.

 

            כתב האישום שגובש בין הצדדים כחלק מהסדר הטיעון לא מגלה הרבה ביחס לאופן הסיוע ולמידת החשיבות של הסיוע של הנאשמים לצורך השתכללות העבירה של נטילת החשמל. כמקובל בשיטתנו, בהינתן ספק עובדתי, ההנחה העובדתית שצריכה להתקבל תהיה זו המקלה עם הנאשם ובלבד שזו מתיישבת עם ניסיון החיים והשכל הישר.

 

            באשר למשקל הסם ראוי לציין, כי לזה יש משמעות לא מבוטלת בשאלת העונש המוטל בעבירות סם, וזאת כנגזר מפוטנציאל הנזק. בעניין זה ראו בהתאמה ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי (פורסם בנבו, 5.6.2013), פסקה 11.

 

14.       עיון בפסיקה מגלה מנעד רחב של ענישה בעבירות דא עסקינן וזה תלוי בנסיבות ה"עושה" לרבות גילו של הנאשם, עברו הפלילי, נסיבות חייו ומידת השתתפותו בהליך שיקומי כמו גם, ובעיקר, בנסיבות ה"מעשה" לרבות סוג הסם, מספר השתילים ומשקל הסם, חלקו של הנאשם, התכנון וההצטיידות שקדמו לביצוע העבירה, האם העבירה בוצעה בצוותא עם אחרים וקיומן של עבירות נלוות לביצוע העבירה. ברי כי בעבירת סיוע ניתן משקל גם לאופי הסיוע וחשיבותו לצורך התגבשות העבירה.

            לצד זאת, בית המשפט העליון הבהיר לא אחת כי ככלל בעבירות סמים השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים (ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי [פורסם בנבו, 9.2.2004], פסקה 7).

 

6

            בת"פ (מחוזי-מרכז) 52569-05-16 מדינת ישראל נ' זנזורי (פורסם בנבו,27.8.2017) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם 2 שהורשע בעבירות של סיוע לייצור הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 137 ק"ג, בקשירת קשר לביצוע פשע ובשיבוש הליכי משפט עונש של 12 חודשי מאסר בין היתר בשל שיקולי שיקום ובניגוד להמלצתו העונשית של שירות המבחן. במקרה זה נאשם 2 סייע לנאשם 1 בכך ששכר מתחם הכולל יחידת גג גדולה לצורך הקמת מעבדת סמים. ערעורו של נאשם 2 התקבל מטעמי שיקום והועמד על 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות (ע"פ 7243/17 כץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.3.2019).

 

            בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.6.2018) בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם 2 שהורשע בעבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקת סם מסוכן וסיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של נהיגה בשכרות והותיר על כנו עונש של 15 חודשי מאסר. במקרה זה סייע נאשם 2 לסיוע בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ולגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 76.85 ק"ג. נאשם 1 שהורשע בביצוע העבירות המושלמות נדון ל-30 חודשי מאסר.

 

            בע"פ 6180/16 אלחרומי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.10.2016) בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם בעל עבר פלילי שהורשע בסיוע לגידול סם מסוג קנאביס (השקה שדה) במשקל של כ-80 ק"ג ובעבירות נלוות בגין והותיר על כנו עונש של 20 חודשי מאסר בגין תיק זה והפעיל עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו (שני שליש במצטבר) כך שסך הכול הושת עליו 28 חודשי מאסר. בית המשפט העליון ציין כי מדיניות הענישה בהתייחס לגורמים השונים בשרשרת גידול, ייצור והפקת סמים נמצאת במגמת החמרה בשנים האחרונות.

 

            בת"פ 41949-06-16 מדינת ישראל נ' אדרי (פורסם בנבו, 26.3.2017) בית המשפט המחוזי גזר על נאשם בעל עבר פלילי שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של סיוע לגידול ולהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 109 ק"ג בכך ששכר דירה בה נוהלה מעבדה מבלי שהייתה לו מעורבות בניהול המעבדה ובעיסוק בסמים עונש של שנת מאסר בפועל.

 

            בת"פ (מחוזי -ת"א יפו) 46685-04-15 מדינת ישראל נ' אוחנה (פורסם באתר בית המשפט, 19.3.2015) גזר בית המשפט המחוזי על נאשמת 2 שהורשעה בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן, שתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ועבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית עונש של 20 חודשי מאסר. במקרה זה דובר על גידול של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 99.3 ק"ג. נאשמת 2 סייעה בכך ששמרה על המקום, שהתה בו ואף ישנה בו.

 

            בת"פ (מחוזי-ב"ש) 26451-10-19 מדינת ישראל נ' ראפעי (פורסם באתר בית המשפט, 21.4.2020) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקה והחזקה של סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. במקרה זה סייע הנאשם בגידול של 404 שתילים במשקל כולל של 146 ק"ג והוטל עליו עונש מאסר של 15 חודשי מאסר. יש לציין כי במסגרת הסדר הטיעון הגבילה המאשימה את טיעוניה לעונש ל-36 חודשי מאסר.

7

 

            בת"פ (מחוזי-ב"ש) 6536-04-15 מדינת ישראל נ' אוזנה (פורסם בנבו, 15.2.2016) גזר בית המשפט המחוזי במסגרת הסדר טיעון "סגור" לעונש על נאשם 1 שהורשע בעבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של מעל 100 ק"ג, קשירת קשר לפשע ונטילת חשמל עונש של 45 חודשי מאסר, ועל נאשם 2 שהורשע בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של מעל 100 ק"ג, קשירת קשר לפשע ונטילת חשמל שלא כדין עונש של 30 חודשי מאסר. על נאשם 3 שהורשע בסיוע לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של מעל 100 ק"ג עונש של 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. הסיוע של נאשם 2 במקרה זה היה החל משלב התכנון, ההכנות, הכשרת המבנה והכנת התשתיות והן בשלבי הגידול השונים של הסם. הסיוע של נאשם 3 היה למשך 3 ימים בשלב גידול הסם בכך ששהה במבנה ולן בו.

 

            בת"פ (מחוזי-ב"ש) 12995-07-17 מדינת ישראל נ' אלעסם (פורסם בנבו, 8.7.2018) גזר בית המשפט על נאשם שהורשע בסיוע לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 57.05 ק"ג ומתן היתר לחצרים עונש של 11 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו על חומרת העונש לרבות בשל העובדה כי ראיות ביחס לחלקו בעבירה והעמיד את עונשו על 6 חודשי מאסר (ע"פ 6031/18 אלעסם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.9.2018).

 

            בת"פ (מחוזי-באר שבע) 26719-08-20 מדינת ישראל נ' אבייב (פורסם בנבו, 28.12.2021) שניתן על ידי מותב זה, ואשר אליו הפנה ב"כ הנאשם, נגזר על נאשמת 2 שהורשעה בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 120 ק"ג ונטילת חשמל עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. במקרה זה נאשם 1 הקים מעבדה לגידול סמים בבית בו התגורר עם משפחתו בעבר ואשר אותו ייחד לגידול סמים כשהוא ונאשמת 2, בת זוגו, עברו להתגורר בבית אחר בשכירות. לצורך הגידול התחבר באופן פיראטי למתקן של חברת החשמל. הסיוע של נאשמת 2 היה בעיקרו פאסיבי לאחר שנגררה אחרי מעשיו של נאשם 1. על נאשם 1 שהורשע בגידול סמים, השחתת מתקן חשמל ונטילת חשמל נגזר עונש של 32 חודשי מאסר. יצוין, כי ערעורים על גזר דין זה תלויים ועומדים בבית המשפט העליון. יצוין, כי בעניינה של נאשמת 2 היו הליכי שיקום מובהקים והמלצה חיובית של שירות המבחן.

 

            עיינתי בפסיקה שצרפו הצדדים. מטבע הדברים צרף כל צד פסיקה התומכת בעמדתו העונשית.

 

            המאשימה צרפה למשל את:

8

            ע"פ 5807/17 (ע"פ 5963/17) דרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.6.2018) בו דחה בית המשפט העליון את ערעורם של הנאשמים. נאשם 1 הורשע בעבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנבוס והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בסיועו של נאשם 2. נאשם 1 נדון ל-30 חודשי מאסר ונאשם 2 נדון ל-15 חודשי מאסר. במקרה זה נסיבות ביצוע העבירות היו חמורות משלנו הן מבחינת היקף הגידול והן מבחינת מידת הסיוע של המסייע, שאף קיבלת תשלום עבור הסיוע שלו;

 

            ע"פ 6180/16 אלחרומי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.10.2016) בו דחה בית השפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס, כניסה למקום צבאי והסתייעות ברכב לביצוע פשע והותיר על כנו עונש של 28 חודשי מאסר שכלל הפעלה של מאסר מותנה בן 12 חודשים מתוכם 8 חודשים במצטבר. גם נסיבות מקרה זה חמורות יותר, לא רק לנוכח עברו הפלילי של הנאשם אלא גם לנוכח משקל הסם שגודל והעבירות הנלוות שביצע אותו נאשם.

 

            ב"כ נאשם 1 צרף אסופה של פסיקה בעבירות סמים. כך למשל הפנה ל:

ע"פ 4474/19 אבו סבילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.1.2020) בו קיבל בית השפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן והשמדת ראיה והעמיד את עונשו על 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות חלף עונש של 11 חודשי מאסר בשל גילו הצעיר, תקופת מעצרו, השתלבותו בתעסוקה והעדר הסתבכויות נוספות. במקרה זה הנאשם הגיע בשתי הזדמנויות שונות להשקות שדה בו גידלו אחרים סם ושלף מצלמה משטרתית שהותקנה במקום. יצוין כי במקרה זה המאשימה מלכתחילה הגבילה עצמה בהסדר לעונש של 15 חודשי מאסר, דובר בנאשם בגיר-צעיר ששירות המבחן המליץ להטיל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות;

 

            ת"פ (מחוזי-חיפה) 57813-05-20 מדינת ישראל נ' אבו חמוד (פורסם בנבו, 3.10.2021) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירה של סיוע לגידול סם מסוג קנבוס עונש של 15 חודשי מאסר לאחר הפעלת מארים מותנים והפקעת עבודות שירות.

 

            ב"כ נאשם 2 הפנה למשל ל:

ת"פ (שלום-חיפה) 1047/19 מדינת ישראל נ' רפאילוב (פורסם בנבו, 8.5.2022) בו גזר בית משפט השלום על נאשם שהורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים, שיבוש הליכי משפט והשמדת ראיה עונש של 9 חודשי אסר לריצוי בעבודות שירות תוך הפעלה חלקית של מאסר מותנה. עניין זה שונה מענייננו לא רק במישור העבירות כי ובעיקר במישור השיקומי שהיה רלוונטי לאותו נאשם על בסיס המלצה חיובית של שירות המבחן.

 

15.       לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי ובתוך המתחם נתתי דעתי להודאת הנאשמים ולחיסכון בזמן שיפוטי, לחרטה ולאחריות שלקחו על מעשיהם, לגילו הצעיר של נאשם 2, להתנהלותם הנורמטיבית עד לביצוע העבירות בתיק זה, לנסיבותיהם האישיות-משפחתיות המורכבות של הנאשמים (כפי שעלה אף מדברי סבו וסבתו של נאשם 1), לעובדה שהנאשמים נעדרי עבר פלילי, לתקופה בה הם שוהים במעצר ולפגיעה של העונש בנאשמים ובמשפחתם.

 

9

            מן הצד השני, יש לתת משקל לשיקולי ההרתעה של הנאשמים (שבעניינם לא הוצג אופק שיקומי) ושל החברה כולה בשים לב לשכיחות תופעת גידול הסמים מחד והסתייעות באנשים "מן הישוב" לצורך הקמת "מעבדות" סמים ותפעולן מאידך.

 

            באשר לקנס לא מצאתי להטיל קנס גבוה על הנאשמים אף שמדובר בעבירות שלהן מוטיב כלכלי מובהק. זאת, הן בשל חלקם המוגבל בביצוע העבירות בעיקר ביחס לעבירה של נטילת החשמל, הן בשל כך שהגידול נגדע באיבו עוד טרם הופצו הסמים (מה שמשליך על מידת הרווח שהופק) והן בשל נסיבותיהם האישיות.

 

16.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א.    9 חודשי מאסר החל מיום המעצר.

ב.      12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום השחרור מן המאסר, לא לעבור עבירת סמים מסוג פשע.

ג.       קנס בסך של 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, במעמד הצדדים.