1

      כתב האישום:

1.      נאשם 1 הורשע ביום 23.5.2022 על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות של קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") (שתי עבירות), וגניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב + סעיף 29(א) לחוק העונשין (שתי עבירות). הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן טרם הדיון בפרשת העונש.

2.      נאשם 2 הורשע ביום 20.6.2022, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, כניסה או ישיבה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל (3 עבירות), וגניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב + סעיף 29(א) לחוק העונשין (3 עבירות).

א.    על פי הנטען בחלק הכללי שבכתב האישום, ה"אזור" הינו יהודה, שומרון וחבל עזה, כמשמעותם בסעיף 12א(ה) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן: "האזור").

ב.      במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה נאשם 2 תושב האזור שלא החזיק באישור שהייה או תעסוקה כדין בישראל.

ג.       במועדים המפורטים מטה היה רכב מסוג סיטרואן הנושא לוחית זיהוי שמספרה 77-507-10 אסור בשימוש לאחר שהורד מהכביש לפירוק בתאריך 2.9.2021 (להלן: "הרכב המסחרי").

2

3.      על פי המתואר באישום הראשון, בתאריך 21.3.2022, בשעה 01:00 לערך, חנה אושרי גבאי (להלן: "המתלונן") קטנוע שבבעלותו מסוג ימאהה נושא לוחית זיהוי שמספרה 58-490-702 (להלן: "הקטנוע"), בסמוך לביתו שברחוב אליהו מרידור 59 בירושלים (להלן: "המקום"). כמחצית השעה עובר לכך, ולאחר תיאום טלפוני ביניהם, אסף נאשם 1 באמצעות הרכב המסחרי, את נאשם 2 וקטין נוסף (להלן: "הקטין"), תושב האזור שלא החזיק באותה העת באישור שהייה או תעסוקה כדין בישראל, וזאת ממקום הסמוך לצדו הישראלי של מחסום המנהרות בפאתי העיר ירושלים. יחד, נסעו השלושה ברכב מסחרי אל עבר המקום וזאת על פי הכוונה של אחר שזהותו אינה ידועה במדויק למאשימה, כאשר נאשם 1 נוהג ברכב המסחרי.

4.      נאשם 2 והקטין ניגשו לקטנוע, החלו לגרור אותו אל עבר הרכב מסחרי שעמד בסמוך ובעזרתו של נאשם 1 העלו את הקטנוע לרכב המסחרי. לאחר מכן שבו השלושה לרכב מסחרי כאשר נאשם 1 נוהג בו, ויחד נסעו אל מחסום עין יעל בדרום ירושלים עד שנעצרו על ידי כוח משטרה בסמוך.

5.      על פי המתואר באישום השני, בתאריך 19.3.2022, בשעה 22:30 לערך, חנה ראובן אזולאי (להלן: "המתלונן") אופנוע מסוג קוואסאקי הנושא לוחית זיהוי שמספרה 87-906-84 (להלן: "האופנוע") בסמוך לביתו אשר ברחוב מקסיקו 6 בירושלים (להלן: "המקום").

6.      מתאריך 19.3.2022 ועד לתאריך 20.3.2022 בשעה 04:30 לערך, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיע נאשם 2 למקום ברכב מסחרי יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה. הנאשם 2 והאחרים גררו את האופנוע לרכב ויחד עמו נסעו אל עבר שטחי האזור, כאשר נאשם 2 יושב בחלקו האחורי של הרכב.

7.      על פי המתואר באישום השלישי, בתאריך 18.3.2022 בשעה 14:00 לערך, חנה יאיר ניוהאוז (להלן: "המתלונן") טרקטורון מסוג אקסיס הנושא לוחית זיהוי שמספרה 207-827-02 (להלן: "הטרקטורון") בסמוך לביתו ברחוב יסמין 283 בצור הדסה (להלן: "המקום"). בין השעות 14:00 עד 16:30, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, נהג נאשם 1 ברכב המסחרי למקום, יחד עם נאשם 2 והקטין, שנכנסו לישראל באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה.

8.      השלושה גררו את הטרקטורון אל המסחרי והחלו בנסיעה אל עבר העיר בית לחם. בגין חלקו באירוע קיבל נאשם 1 סך של 500 ₪ מגורם שזהותו לא ידוע במדויק למאשימה.

            תסקיר שירות המבחן:

9.      בעניינו של נאשם 1 הוגש תסקיר שירות המבחן, אביא מתוכו בתמצית:

הנאשם, בן 23, רווק, טרם מעצרו התגורר עם בני משפחתו בירושלים, ועבד בסופרמרקט בישוב מגוריו.

3

10.  שירות המבחן התרשם כי המדובר בצעיר אשר גדל בצל קשיים כלכליים, וכי חסר מערכות תמיכה משפחתית וחברתית. נראה כי הנאשם נמצא בשלבי גיבוש זהותו האישית, וכי הוא מתקשה במציאת מקומות עבודה ושמירה על רצף תעסוקתי. עוד התרשמו מאדם אשר מתקשה בדחיית סיפוקים וכי מונע משיקולי רווח כלכלי.

11.  בהתייחס לעבירות שביצע מסר הנאשם, כי באירוע השלישי (מיום 18.3.22), פנה אליו נאשם 2 וביקש ממנו כי יסיע טרקטורון, ורק לאחר שהעמיסו את הטרקטורון יחד עם הקטין לרכב, הבין כי המדובר בטרקטורון גנוב. בהתייחסו לאישום הראשון (מיום 21.3.22), מסר כי נאשם 2 פיתה אותו בכך שישלם לו סכום כסף גדול יותר, ואף שידע כי הרכוש גנוב, הסכים לעשות זאת מאחר והיה ממוקד ברווח הכלכלי שאמור לקבל, כאשר כלל לא חשב על השלכות מעשיו.

12.  בהתייחס לשותפיו מסר, כי את נאשם 2 הכיר תקופה קצרה לפני מעצרו, בזמן שהסיעו לכיוון בית לחם. לדבריו נאשם 2 שיתף אותו כי אין ברשותו רישיון נהיגה וכי הוא עובד בתחום האופנועים, ומלבד זאת לא מכיר פרטים אישיים עליו. בהתייחסו לקטין, מסר כי אין ביניהם הכרות קודמת.

13.  הנאשם מסר לשירות המבחן, כי הוא לוקח אחריות על מעשיו ומתחרט על כך. לדבריו שהייתו במעצר תקופה ממושכת, אפשרה לו לחשוב על מעשיו והשלכתם. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע קשייו הכלכליים, ומתוך רצון בחיפוש פתרון מידי ורווח כלכלי מהיר, וכי לנאשם ביטחון עצמי נמוך, אופי מרצה, והוא בעל דפוסים נגררים, עסוק בחיפוש אחר ריגושים. בנוסף, הנאשם הביע רצון לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגותו המכשילה.

14.  שירות המבחן המליץ לנאשם התערבות טיפולית אשר תסייע לו בזיהוי דפוסי התנהלותו הבעייתיים, וברכישת כלים מקדמים להתמודדות במצבי חיוו השונים, אך הנאשם העדיף להישאר במעצר ולסיים את ההליך הפלילי בעניינו. נוכח זאת, המלצתם הינה להטיל על הנאשם, ענישה מוחשית, מאסר מותנה, תוך שיילקח בחשבון מצבו הכלכלי ככל ויוטל עליו רכי של פיצוי.

            תמצית טיעוני הצדדים:

15.  המאשימה הפנתה לכתב האישום המתוקן האוחז בשלושה אישומים, תוך שציינה את חומרתן של העבירות, והיותן בגדר "מכת מדינה" שיש למגרה. הוסף, כי במעשיהם פגעו הנאשמים בערכים הנוגעים בזכות הקניין והזכות לביטחון הציבור. בנסיבות בהן העבירות בוצעו במועדים שונים, כלפי מתלוננים שונים ובמקומות שונים, ביקשה המאשימה לקבוע מתחמים עונש נפרדים. ביחס לנאשם 1, החל מ-10 חודשים ועד 20 חודשים לכל אירוע, וביחס לנאשם 2 החל מ-12 חודשים ועד 24 חודשים לכל אירוע.

16.  בהתייחס לתסקיר צוין, כי באופן מסוים נאשם 1 מצליח לקחת אחריות על מעשיו, אך בעיקר הוא עסוק בהשלכות האישיות שהוא ומשפחתו משלמים בעקבות מעשיו. צוין, כי עלה קושי בגיוס כוחות לשינוי מצד הנאשם, ובלא שילובו במסגרת טיפולית, קיים סיכון לביצוע חוזר של עבירות, ועל כן שירות המבחן ממליץ על הטלת ענישה מוחשית.

4

17.  המאשימה הפנתה לגזר דינו של הקטין אשר חבר יחד עם הנאשמים לביצוע העבירות שבכתב האישום, במסגרתו בית המשפט לנוער הטיל עליו מאסר בפועל למשך 9 חודשים, לצד ענישה נלווית. צוין, כי הקטין נעדר היה רישום פלילי.

18.  המאשימה ציינה לקולא את נטילת האחריות וכן החיסכון בזמן שיפוטי, וכן העובדה כי המדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי, ומנגד את חומרת המעשים וריבוי העבירות.

19.  המאשימה עתרה להטיל על נאשם 1 מאסר למשך 24 חודשים, וביחס לנאשם 2 מאסר למשך 28 חודשים, לצד ענישה נלווית.

20.  ב"כ נאשם 1 הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, מצבו המשפחתי, הודאתו, וחרטה שהביע עוד במסגרת החקירה המשטרתית. צוין, כי הנאשם שהה תחילה במעצר, ובהמשך שוחרר למעצר בית למשך חודשיים, עד שהחליט לשוב למעצר. (החל מחודש יוני 2022). הסנגור הוסיף, כי המדובר בעבירות כלכליות, כאשר מתחם העונש הינו החל מ-6 חודשי מאסר (שניתן לרצותם על דרך עבודות השירות), ועד שנת מאסר.

21.  הסנגור ביקש לקחת בחשבון את תוכנו של תסקיר המבחן, גילו של הנאשם וכן העובדה, כי המדובר במאסר ראשון. הוסף, כי משפחתו של הנאשם הופתעה ממעורבותו הפלילית, ובכוונתם לדאוג לשיקומו לאחר ריצוי העונש.

22.  ב"כ נאשם 2 ציין שככל והיה מדובר בתושב ישראל הייתה חובה לקבלת תסקיר בעניינו של הנאשם, ואולם כשהמדובר בתושב האזור אין חובה כזו. הסנגור ביקש אף הוא להביא בחשבון, לקולא, את הודאת הנאשם בחקירתו, וחרטה אותה הביע כבר אז. הוסף, כי הנאשם נתון במעצר החל מיום 21.3.22. על פיו, יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכל שלושת האישומים, מאחר והאירועים אירעו בסמיכות זמנים. את מתחם העונש ביקש לקבוע החל מ-12 חודשים ועד 24 חודשים, לכלל האירועים. הסנגור הדגיש, כי בנסיבות בהן הקטין נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל, ובהתאם לכלל של "אחידות בענישה" יש לקבוע את עונשו של נאשם 2 בתחתית מתחם העונש ההולם.

23.  בסיום, ציין אביו של נאשם 1 כי בכוונתו להחזיר את בנו לדרך הישר, לעמוד לצדו ולסייע לו בכל דרך.

24.  הנאשם 1 מסר כי המשך המעצר מקשה עליו.

      מתחם העונש ההולם:

5

25.  בנסיבות המקרה ניתן לראות את העבירות בהן הורשעו הנאשמים במסגרת אירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד. ביחס לנאשם 1 המדובר בשני אירועים שהתרחשו בתוך ימים ספורים, וביחס לנאשם 2 המדובר בשלושה אירועים שהתרחשו בתוך 4 ימים, כאשר לצדן עבר הנאשם גם 3 עבירות שב"ח. כלל האירועים נעשו בנסיבות דומות, כאשר הערך החברתי המוגן הינו זהה. לפיכך, אקבע מתחם אחד לכל נאשם, המביא לידי ביטוי את העובדה שמדובר בצבר אירועים ומספר עבירות. (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).

26.  הנאשמים פגעו במעשיהם בערכים המוגנים של זכות הקניין וזכות האדם לשמירה על רכושו.

27.  בהתייחס לאירוע הראשון, הרי שהעבירות בוצעו לאחר תכנון מוקדם, באמצעות תיאום טלפוני, איסופם של הנאשם 2 וקטין נוסף על ידי נאשם 1, גרירת הקטנוע לעבר הרכב המסחרי ונסיעה לכיוון עין יעל, במטרה להוציאו מתחומי מדינת ישראל. המעשה נכשל אך בזכות ערנותו של כוח משטרתי שנכח במקום. באותה שיטה פעלו הנאשמים גם באישום השלישי, תוך שהפעם עלה בידם להוציא את הטרקטורון אל עבר שטחי האזור. בעבור פעולתו זו קיבל נאשם 1 סך של 500 ₪ מגורם שזהותו אינו ידועה. לנאשם 2 מיוחס אישום נוסף של גניבת אופנוע באמצעות הרכב המסחרי, נתון המלמד אף הוא על שיטת פעולה זהה בכל המקרים. גם במקרה זה, עלה בידו להוציא את האופנוע הגנוב לתחומי האזור.

28.  בהתייחס למתחם העונש ההולם אפנה לפסקי הדין הבאים:

29.  רע"פ 1052/17 מחמד ג'ברין נ' מדינת ישראל (12.03.17) התקבל ערעור בעניינו של נאשם צעיר ללא רישיון, וללא עבר פלילי, אשר הורשע בגניבת רכב ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קבע שקולת העונש אינה סבירה וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה.

30.  ע"פ 2333/13 סאלם נ' מדינת ישראל (3.8.14), בשני מקרי גניבת רכב וסיוע, נקבע שמתחם הענישה ביחס לכל עבירה הינו בין 8-24 חודשי מאסר.

31.  עפ"ג (י-ם) 17725-07-16 פאדי שוויקי נ' מדינת ישראל (11.05.17) נדחה ערעור על גזר דינם של שני אחים שגנבו אופנוע ומכרו אותו. על האחד נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל ועל השני 6 חודשי מאסר בפועל.

32.  עפ"ג (ת"א-יפו) 42501-03-14 מדינת ישראל נ' נתשה (30.6.14) (לא פורסם) נקבע שמתחם הענישה הראוי בגין גניבת רכב שנעשתה לאחר תכנון מוקדם נע בין 24-12 חודשי מאסר.

33.  ת"פ 37451-05-11 מדינת ישראל נ' זגייר (10.4.16) נקבע ביחס לנאשם בעל עבר עשיר ומאסרים מותנים אשר גנב רכב מחניון באמצעות שימוש ברכב נוסף, כי העונש בגין העבירה נע בטווח שבין 8-27 חודשי מאסר ועונשו של הנאשם הועמד על 18 חודשי מאסר, ובהפעלת מאסרים מותנים נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר.

34.  בעפ"ג (ת"א-יפו) 37710-05-16 מדינת ישראל נ' תיסיר אזגילה (14.09.16), נקבע שמתחם הענישה בגין אירוע של גניבת רכב יחד עם אחר נע בין 8-18 חודשי מאסר.

35.  ת"פ (פ"ת) 4613-11-12 מדינת ישראל נ' אבו סנינה (12.3.13), הורשעו שני נאשמים ביחס לאירוע אחד, בביצוע עבירות של שהייה בלתי חוקית, גניבת אופנוע, נהיגה ללא רישיון נהיגה ועוד. הנאשמים ללא עבר פלילי, נדונו לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

6

36.  כפי שציינתי במקרה דנן, יש לקבוע מתחם עונש כולל, המביא בחשבון את קשירת הקשר שבאישום הראשון, וצבר עבירות. ביחס לנאשם 1 ייקבע מתחם עונש החל מ-12 חודשים ועד 24 חודשי מאסר, וביחס לנאשם 2 לו מיוחסות גם עבירת שב"ח, החל מ-15 חודשים ועד 30 חודשים, לצד ענישה נלווית.

37.  אציין, כי לנאשם 1 מיוחסת גם עבירות של הסעת שב"ח, ובנסיבות אלו יש לכלול גם רכיבים של פסילה בפועל ופסילה על תנאי בין יתר רכיבי הענישה שיוטלו.

      העונש המתאים לנאשמים:

38.  נאשם 1 כבן 23 נעדר רישום פלילי, ונאשם 2 כבן 21 נעדר אף הוא רישום פלילי. הנאשם 1 שהה במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני משך כחודשיים, ואילו נאשם 2 נתון במעצר החל מיום 21.3.2022.

39.  הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם עוד בשלבי החקירה, נטלו אחריות על מעשיהם בבית המשפט, ובפניי הביעו חרטה על ביצוען של העבירות.

40.  הבאתי בחשבון את עמדת שרות המבחן כפי שהובאה בתסקיר בעניינו של נאשם 1, לרקע בו צמח, אישיותו, והיותו נעדר מערכת תמיכה משפחתית וחברתית. הנאשם נטל אחריות על מעשיו בשרות המבחן, הביע חרטה, וכאמור הוצע לו להשתלב בהליך טיפולי, ואולם הוא העדיף לסיים את ההליך הפלילי בעניינו, נוכח משך הזמן בו הוא נתון במעצר.

41.  נתון נוסף אותו יש להביא בחשבון נוגע בעניינו של הקטין, שחלקו באירועים שבפניי מצוין במסגרת אישומים 1 ו-3. מעיון בכתב האישום וגז"ד שהועברו לעיוני על ידי המאשימה עולה, כי הקטין נדון בבית המשפט לנוער ל- 9 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים. גזר דינו של הקטין ניתן ביום 11.9.2022 והוא הפך חלוט בינתיים. אציין, כי אף והמדובר בעניינו של קטין אשר ביחס אליו שיקולי הענישה הינם שונים, והם אינם נעשים בהתאם לתיקון 113, הרי שעניין זה משליך לטעמי גם על ענייננו, בכל הנוגע למשך תקופת המאסר אותה יש לגזור על הנאשמים.

42.  מהטעמים אותם פירטתי לעיל, ראיתי לקבוע את עונשם של הנאשמים בחלקו התחתון של המתחם שנקבע ביחס לכל אחד מהם, ולהטיל עליהם את העונשים הבאים:

       נאשם 1:

                    א.        12 חודשי מאסר בפועל שמניינם בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.

                     ב.         6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר על העבירות בהן הורשע.

                      ג.         פיצוי כספי למתלונן, עד תביעה מס' 4, בסך של 2000 ₪. הפיצוי יופקד עד ליום 1.5.2023 במזכירות בית-המשפט.

                     ד.         התחייבות על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע משך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.

7

                     ה.        פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון למשך 60 יום. הנאשם פטור מהפקדה. הפסילה תימנה מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר.

                      ו.          פסילה למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

       נאשם 2:

                    א.        15 חודשי מאסר בפועל שמניינם החל מיום מעצרו של הנאשם.

                     ב.         6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר על כל עבירת רכוש.

                      ג.         פיצוי כספי למתלונן, עד תביעה מס' 4, בסך של 2000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.5.2023.

                     ד.         פיצוי כספי למתלונן, עד תביעה מס' 3, בסך 2000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.5.2023.

                     ה.        התחייבות על סך 5000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע משך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

            ניתן היום, ו' כסלו תשפ"ג, 30 נובמבר 2022, במעמד הנוכחים (הנאשמים בוויעוד חזותי).