כתב אישום מתוקן

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר שחזר מכפירה בעבירות של איומים - ריבוי עבירות - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, עבירה של תקיפה סתם - ריבוי עבירות - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין ועבירה של היזק לרכוש במזיד (2 עבירות) - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

 

2.       על פי עובדות כתב האישום המתוקן במועד הרלוונטי לכתב האישום, התגורר הנאשם ביחד עם אמו הגברת נ"מ (להלן: "המתלוננת נ'"), אחיותיו נו' וס' (להלן: "המתלוננת נו'" ו - " המתלוננת ס'" בהתאמה) ואחיו ה' והי' (להלן: "המתלונן ה'" ו- "המתלונן הי'") ביישוב X.

 

בתאריך 21.1.23 בשעה 10:30 או בסמוך לכך, בבית ניגש הנאשם אל המתלוננת ס' וביקש ממנה כסף. משהשיבה לו המתלוננת ס' שאין לה כסף, איים הנאשם עליה באומרו לה: "אני ארצח אותך". בנסיבות אלה ועל מנת להרגיע את הרוחות יצאה המתלוננת ס' מהבית.

 

עוד באותו יום בשעה 167:00 או בסמוך לכך, לאחר שחזרה המתלוננת ס' לבית, החל הנאשם לקרוא בשמה של המתלוננת ס' ונכנס לחדרה של המתלוננת נו', אשר ישנה באותה עת, על מנת לבדוק האם המתלוננת ס' נמצאת שם. במעמד זה העיר הנאשם טת המתלוננת נו' משנתה ואמר לה :"אתם תעופו מהבית, יש לך חודשיים לעוף מהבית".

 

 

במעמד זה, ניגש הנאשם אל המתלוננת נו' ותקף אותה באופן שתפס בחולצתה ונצמד עם גופו לגופה. במעמד זה, כאשר ניסתה המתלוננת נו' להתרחק מפניו של הנאשם לאחור תוך שהנאשם ממשיך לאחוז בחולצתה בסמוך לצווארה, מיד ובסמוך אחז הנאשם עם ידו בצווארה של המתלוננת נו'. במעשיו גרם הנאשם למתלוננת נו' חבלות של ממש בפניה ובכתפה הימנית בדמות שריטות.

 

בעקבות צעקותיה של המתלוננת נו' לעזרה, נכנסה לחדר המתלוננת נ' וניסתה להרחיק את הנאשם מפניה ואז תקף הנאשם את המתלוננת נ' באופן שדחף אותה. מיד ובסמוך נכנסו למקום המתלוננים ה' והי' והוציאו את הנאשם מהחדר תוך שהנאשם ממשיך לצעוק ולהשתולל.

 

בעקבות מעשיו של הנאשם ועל מנת להרגיע את הרוחות, יצאו המתלוננת נו' וס' מהבית.

 

בהמשך למתואר עוד באותו יום בשעה 20:30 או בסמוך לכך, לאחר ששבו המתלוננת נו' וס' לבית וישבו בחדר, נכנס הנאשם לחדר ותקף את המתלוננת ס' באופן שניתק מהחשמל כבל תנור חשמלי והשליכו לעבר המתלוננת ס' ופגע בגבה תוך שהוא גורם במזיד לשבירת התנור.

 

על מנת לחמוק מפניו של הנאשם, נמלטה המתלוננת ס' כשהיא בוכייה ומבוהלת לחדר השירותים בבית ונעלה את עצמה בפנים, תוך שהנאשם הולך בעקבותיה. בעודו דופק בחוזקה בדלת חדר השירותים, איים הנאשם על המתלוננת ס' באומרו לה: "תפתחי את הדלת אני ארצח אותך".

 

3.       במעמד זה, גרם הנאשם נזק לדלת חדר השירותים בכך ששבר אותה תוך הפעלת כוח, נכנס לשירותים ותקף את המתלוננת ס' באופן שהיכה אותה עם ידיו באפה. בנסיבות אלה, עת הגיעו המתלוננים נ' וה' לחדר השירותים וניסו להרחיק את הנאשם מהמתלוננת ס', תקף הנאשם את המתלוננת נ' באופן שדחף אותה.

 

 

 

 

ראיות לעונש

4.       במסגרת הראיות לעונש העידה המתלוננת הגברת נו' אחותו של הנאשם. בעדותה אמרה שהנאשם אדם טוב אך לדבריה : "עושה בעיות כשהוא שותה". עוד סיפרה העדה שהנאשם הבטיח כי לאחר שחרורו ישתלב בהליך גמילה.

 

5.       במסגרת ראיות התביעה העיד גם אביו של הנאשם מר ס'. בעדותו הדגיש אף הוא את התמכרותו של הנאשם לאלכוהול ואמר : "כשהוא לא שתוי הוא בן אדם טוב וכל הכפר וכל השכנים אוהבים אותו". אביו של הנאשם אמר שאם לא ירצה (ככל הנראה ללכת לגמילה) יתלונן עליו אם יעשה בעיות. האב סיפר שהנאשם צריך לעבוד כיוון שיש לו חובות כבדים בבנק.

 

טיעוני הצדדים לעונש

6.       ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הראיות לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/1) וכן הגיש את כתב האישום וגזר הדין בו הוטל על הנאשם בין היתר מאסר על תנאי בן 4 חודשים ברי הפעלה בתיק זה (ת/2). כמו בן הגיש ב"כ המאשימה טיעונים לעונש בכתב (ת/3). ב"כ המאשימה בטיעוניו הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם והפנה לעניין ערכים חברתיים מוגנים לפסיקה רלוונטית. המאשימה עתרה למתחם עונש הולם שנע בין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד לעונש של 32 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. באשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם טען ב"כ המאשימה כי מדובר בנאשם בעל עבר פלילי מהשנים האחרונות שעניינן אלימות, הטרדה ועוד. בכל אחת מהרשעותיו ריצה הנאשם עונשי מאסר בפועל ואף לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה של 4 חודשים, כל אלה לא הרתיעו את הנאשם והוא שב ועבר עבירות בתיק זה. לאור כל האמור, עתרה המאשימה לקבוע את עונשו ש הנאשם ברף הבינוני של המתחם ולגזור עליו עונש של מאסר בפועל שלא יפחת מ - 28 חודשי מאסר בפועל, הפעלת 4 חודשי מאסר על תנאי במצטבר לעונש שבתיק זה, מאסר על תנאי מרתיע, קנס משמעותי ופיצוי הולם למתלוננים וכן חיוב הנאשם בהתחייבות כספית.

 

7.       ב"כ הנאשם הדגיש את הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה לאחר שכתב האישום תוקן משמעותית. הודאת הנאשם מעידה על לקיחת אחריות. מבלי להקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם טען הסנגור כי מדובר אין מדובר בעבירות שנמצאות ברף הגבוה. העבירות אותן ביצע הנאשם נעשו כשהוא תחת השפעת אלכוהול ולאחר שימוש מזדמן. לנאשם קשר עם משפחתו והוא מתחייב לאחר שישתחרר לשמור על ניקיונו מאלכוהול ולחזור לחברה כאדם נורמטיבי. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה לו עותרת המאשימה אינו תואם את הפסיקה הנוהגת וכי אף הפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה אינה תואמת את המתחם לו עתר. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה צריך להתחיל מאי הרשעה ועד למספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות והפנה לפסיקה רלוונטית המלמדת לדבריו על מדיניות הענישה (נ/1). כמו כן התייחס ב"כ הנאשם להפעלת עונש מאסר על תנאי ולהסתפק בעונש שקרוב לתקופת התנאי.

 

8.       הנאשם בדברו אמר "אני לא עושה עוד בעיות" והלין כנגד האמור בכתב האישום. כמו כן הוסיף ואמר: "אם אני אחזור אתם יכולים לתת לי הרבה תנאי, לארבע חמש שנים. אני מבקש מהאחים והאחיות שלי סליחה".

 

דיון והכרעה

 

9.       תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.

 

10.   בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר באירועים נפרדים עליו לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם עונש נפרד לכל אירוע ובד בבד לקבוע האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר. בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי יש להשית עונש אחד כולל לאירועים כולם (ראה בעניין זה : ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל להלן: "עניין ג'אבר")). בעניין ג'אבר קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד. כתב האישום שהנאשם הורשע על פי עובדותיו מתאר השתלשלות עניינים שנמשכה יום שלם. יחד עם זאת מדובר במסכת עבריינית אחת כלפי המתלוננים. לפיכך אני סבורה שמדובר באירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד. לצד האמור, יש ליתן את הדעת לכך שכל מעשה או עבירה יזכו להתייחסות ראויה במסגרת גזירת העונש. אפנה לעניין זה לעפ"ג (מחוזי באר שבע) 39844-08-13 מדינת ישראל נ' פאיז אבו רקייק, (26.12.2013)).

 

11.   מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. הנאשם פגע בזכותם הבסיסית של המתלוננים אחיו ואחיותיו לכבוד, לשלמות גופם בעיקר לשלוות נפשם ולביטחונם וללא שהנאשם מטיל אימה עליהם.

 

12.   נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים, ככל הנראה על פי דברי משפחתו של הנאשם על רקע של שימוש מופרז באלכוהול. הרקע לביצוע העבירות עבר כחוט השני בדברי אחותו ואביו של הנאשם שהעידו במסגרת הראיות לעונש. הנסיבות מצביעות על אלימות מתמשכת באותו יום כלפי המתלוננים, כאשר הנאשם לא רק שאיים איומים קונקרטיים על המתלוננים וזרע פחד והטיל אימה אלא שגם נקט באלימות פיסית.

 

13.   אשר לעבירות האיומים, ככל שמדובר בעבירה יחידה, מתחם העונש המקובל בפסיקה נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. ראו רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל (6.1.16); ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 יעקב בכר נ' מדינת ישראל (06.05.2015) (במקרה זה בוטלה ההרשעה); ת"פ (שלום חיפה) 7990-10-16 מדינת ישראל נ' סער מור (07.05.17); ת"פ (שלום אשקלון) 36801-03-15 מדינת ישראל נ' פלוני (27.04.15); ת"פ (שלום רחובות) 1068-08-14 מדינת ישראל נ' יוסף כהן (03.12.2014); ת"פ (שלום אילת) 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (01.04.2014); ת"פ (שלום רמלה) 34966-02-13 מדינת ישראל נ' שמעון מהרט (25.03.2014); ת"פ (שלום פ"ת) 10504-03-13 מדינת ישראל נ' א' צ' (04.11.2013).

 

בענייננו אין מדובר בעבירת איומים אחת אלא ריבוי עבירות איומים קונקרטיים לפגוע בחייהם של המתלוננים.

 

14.   מדיניות הענישה במקרים דומים מלמדת על מנעד רחב של ענישה. אפנה לעניין זה לפסיקה רלוונטית במקרים דומים|:

 

רע"פ 694/09 לוינגד מדינתישראל (03/06/09) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם, הסגת גבול פלילית, והיזק לרכוש במזיד, וזאת לאחר שניגשלרכבושלהמתלונן, פתחאתדלתוללארשותוחבטבו, הוציאובכוחמהרכב, משךאותווהמשיךלחבוטבו. בהמשך, התעוררהמתלונן, נכנסבחזרהלרכבווהזעיקמשטרה, אולם המבקשהמשיךלתקוףאותובכךשירקעליו, וזאת אףלאחרשהגיעושוטריםלמקום. בית משפט השלום בתל אביב - יפו גזר על הנאשם, בין היתר, 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות הערעור.

 

רע"פ 2114/13 ע.ע.א.ה. נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20/3/13) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בגרימת חבלה ממשית בצוותא בכך שיחד עם שני בניו הקטינים ואדם נוסף תקפו מתדלק בתחנת דלק, לאחר דין ודברים במהלכו גידף המתדלק את המערער והפנה לעברו אצבע משולשת. במהלך התקיפה הוכה בראשו המתדלק על ידי בנו הקטין של המערער והאדם הנוסף, זאת בזמן שהמערער עומד על פלג גופו של המתדלק. בהמשך משך המערער את המתדלק מעורפו וכופף את ראשו ארצה. על הנאשם הוטלו 6 חודשי מאסר.

 

רע"פ 4781/06 עמרני נ' מדינת ישראל (11.6.2006) - נאשם נידון בתקיפת אביו הקשיש בכך שירק עליו ואיים עליו. הנאשם נידון ל - 10 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסרים מותנים.

 

ת"פ (ראשל"צ) 15223-01-12 מדינת ישראל נגד אברהמי (03/01/13) - הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש אשר הובילה לכך שלמתלונן נגרמה המטומה בעין. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 3-12 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם הוטלו, בין היתר, 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

ת"פ 29811-04-13 מדינת ישראל נ' אופיר קדוש (ניתן ביום 10/12/13) - הורשע הנאשם בתקיפה בנסיבות מחמירות בכך שבמהלך ריב בין נהגים, היכה יחד עם נהג הרכב בו נסע את המתלונן באגרופים בכל חלקי גופו, לאחר שהעיר להם על התנהגותם בכביש. הנאשם בן 20 בעל שתי הרשעות שאינן דומות נדון ל-7 חודשי מאסר. בפסק הדין קבע בית המשפט מתחם ענישה הנע בין עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר.

 

עפ"ג 56845-06-13 פלוני נ' מדינת ישראל (30.5.2016) - הורשע נאשם בעבירות איומים, תקיפה והיזק לרכוש כלפי אמו ובן זוגה ונידון ל - 7 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר על תנאי.

 

15.  לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש של 8 חודשי מאסר בפועל ועד לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

 

16.  בנסיבות תיק זה לא מצאתי שיש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

 

17.  באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם. נתתי משקל לעמדתם הסלחנית של בני משפחתו של הנאשם שהתייצבו לטובתו במסגרת הראיות לעונש. כמו כן נתתי משקל להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ולקיחת האחריות על מעשיו והבעת האמפתיה למתלוננים בדבריו. יחד עם זאת לנאשם עבר פלילי. עברו הפלילי של הנאשם כולל עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, פגיעה בפרטיות, עבירות איומים, אלימות ועוד. הרשעתו האחרונה של הנאשם מיום 13.2.22. הנאשם כך נראה מכור לטיפה המרה וביצע את העבירות על רקע של שימוש מופרז באלכוהול, כך לדברי המתלוננים. הנאשם לא הופנה לאפיק שיקומי ואין כל אופק טיפולי, דבר המלמד לפחות לתקופה זו שקיים סיכון ממשי להישנות עבירות ולפיכך, יש לשקול שיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם. לנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה בגין תיק זה בעבירות דומות כלפי אחיו הי'. בגין תיק זה הושת על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל.

 

18.  כנגד הנאשם עונש של מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה. בנסיבות העניין לא מצאתי לחרוג מהוראות החוק באשר להפעלת מאסר על תנאי ואני סבורה שיש להפעיל את התנאי במצטבר לעונש שיושת על הנאשם בתיק זה.

 

19.  אשר על כן אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים:

 

12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 21.1.23

 

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים מת"פ 40501-01-21 מיום 7.6.21 בית המשפט השלום בקריות במצטבר לעונש שהושת על הנאשם בתיק זה.

סך הכל ירצה הנאשם עונש של 16 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 21.1.23 .

 

6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור הנאשם עבירת אלימות לרבות עבירת איומים ויורשע בה.

            בנסיבות תיק זה לא מצאתי לנכון להשית על הנאשם קנס כספי או פיצוי כספי.

 

            זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

 

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ג, 10 יולי 2023, במעמד הצדדים.