לפני בקשת הנאשמים, המתעתדים להגיש ערעור, לעכב ביצוע גזר הדין של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת אורית קרץ) מיום 15.6.23 בתו"ב ,54958-12-14 עד סיום שמיעת הערעור או למצער עד הגשת הערעור.

המדובר בגזר דין שניתן ביום 15.6.23, והבקשה לעיכוב ביצוע נקלטה במזכירות בית המשפט המחוזי הבוקר בשעה 08:58, היום בו נכנס לתוקף צו הפסקת השימוש.

מבוקש גם לעכב את תשלומי הקנס.

טרם הוגש ערעור, ולא נמסר מתי בדיוק יוגש.

לאחר עיון, לא ניתן להעתר לבקשה, בוודאי לא במתכונתה הנוכחית.

ראשית, לא ברור מקור הסמכות של ערכאת הערעור לעכב ביצוע של צו, בטרם הוגש ערעור, אם לא מדובר בערעור על ההחלטה בדבר הערכאה הראשונה לעניין עיכוב הביצוע עצמו (סעיף 87(ד) לחוק העונשין). במקרה זה, כלל לא נתבקש עיכוב ביצוע בערכאה הראשונה, כעולה מפרוטוקול יום 15.6.23.

שנית בית משפט קמא בגזר הדין העיר כי הצו ניתן כאשר "הנאשמים הכחישו המשך שימוש כבית כנסת. חרף האמור, כדי לאפשר היערכות, הצו יכנס לתוקף ביום 2.7.23". אם אין שימוש במבנה כבית כנסת, וצו אישור השימוש במבנה כבית כנסת מקויים ממילא, מדוע מתבקש עיכוב ביצוע? שלישית, עוד יישאל, מדוע הוגשה הבקשה ברגע האחרון, ומבלי לצרף תגובת הצד שכנגד?

רביעית, לעניין עיכוב ביצוע עונש הקנס - לא הוסברו מועדי התשלום ולא השיקולים הרגילים הנוגעים לעיכוב ביצוע במישור זה, כגון סיכויי ערעור, נזק שעלול להיגרם מתשלום ועוד.

חמישית, ב"כ המבקשים המלומד הפנה בעצמו לסעיף 254ח לחוק התכנון והבניה, אך לא הסביר כיצד הוכח שמתקיימים התנאים הנוקשים שנקבעו באותו סעיף לשם עיכוב ביצוע, בנסיבות מקרה זה.

נוכח כל האמור - הבקשה במתכונתה הנוכחית - נדחית.

אין בכך כדי למנוע הגשת בקשה חוזרת, מתוקנת, אשר תיבחן על פי תכניה.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"ג, 02 יולי 2023, בהעדר הצדדים.