1

כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם

1.      הנאשם הודה והורשע בביצוע עבירות של גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16(א) לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986, הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, וקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.      מעובדות כתב האישום המתוקן באישום הראשון עולה, כי ביום 20.5.2017 גנב נאשם 1 את כרטיס האשראי השייך למתלונן, ואילו נאשם 2 השיג באמצעות תכנת מחשב ייעודית את פרטיו האישיים של בעל הכרטיס. נאשם 1 התקשר לחברת האשראי, הציע עצמו כבעל הכרטיס בשל כך הצליח לקבל את הקוד הסודי לכרטיס. בהמשך, משך הנאשם באמצעות הכרטיס מזומן בחמש הזדמנויות בסכום מצטבר של 8,213.8 ₪.

3.      מעובדות האישום השני עולה, כי ביום 3.1.2017 גנב הנאשם כרטיס אשראי השייך למתלוננת, ובאמצעות הכרטיס ביצע רכישות רבות בסכום מצטבר של 14,328 ₪.

2

מהלך הדברים

4.      האירועים שביצע הנאשם התרחשו במחצית הראשונה של שנת 2017, וכתב האישום הוגש רק בדצמבר 2019. העיכוב בניהול התיק נבע בעיקרו ממשא ומתן בין הצדדים, ביצוע אבחון שנגע לנאשם 2 (בנו של נאשם 1), והעלאת טענה מקדמית שנדחתה על-ידי במסגרת בע"ח 36335-06-22 (החלטה מיום 4.12.2022), הגם שקבעתי שכתב האישום הוגש בשיהוי, גם אם במסגרת נוהלי התביעה ובמסגרת מגבלות החוק. ביום 8.2.2023 הגיעו הצדדים להסדר טיעון בעניינו של נאשם 2, ובמסגרת זו תוקן כתב האישום לקולה, ונגזרו על הנאשם עונשי מאסר מותנים, וקנס בסך 500 ₪. בעניינו של נאשם 1 הוצג באותו יום הסדר טיעון שכלל את תיקון כתב האישום ללא הסכמה עונשית.

נסיבותיו של הנאשם

5.      בעניינו של הנאשם הוגשו רישומו הפלילי וכן מסמכים רבים המעידים על קורותיו. אשר לרישום הפלילי, עולה כי לנאשם 12 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, פחות מכך במרמה ובעיקר בעבירות כלפי עובדי ציבור. הוא ריצה כ-4 שנים מצטברות מאחורי סורג ובריח, ואולם היה זה לפני שנים ארוכות. הרשעתו האחרונה בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב הייתה בשנת 2014, ביחס לעבירה שבוצעה בשנת 2013, בגינה נגזר עליו מאסר מותנה וקנס.

3

6.      במסגרת המוצגים שהוגשו ע"י ההגנה החלטות של ערכאות שונות, אבחון פסיכולוגי שנערך לנאשם ולבני משפחתו בעבר, ומסמכים רבים המעידים על מצבו הסוציו-אקונומי של הנאשם, וכן על מצבו הרפואי והמנטלי. ממכלול המסמכים עולה, כי הנאשם, כיום כבן 61, אלמן, ואב לשלושה ילדים, הקטן שבהם נאשם עמו בתיק הנוכחי וכאמור, נתן את הדין למעשיו. ממכלול המסמכים עולה, כי במהלך שנות התשעים, הוצאו ילדי בני הזוג ממשמורתם ובני הזוג נאבקו בהחלטות אלה בערכאות שונות, לרבות בבית המשפט העליון. תקופה מסוימת (והדבר אף זכור לי אישית מתוקף עיסוקי כעורך דין שהכיר את עניינה של משפחת חביבי, אך מעולם לא ייצג אותה), שהתה המשפחה בניגוד לחוק, בשטחי הרשות הפלסטינית מתוך רצון לקבל בה מקלט. במהלך השנים המשפחה התקשתה לקבל סיוע מהמדינה בתמיכה ובדיור. לאחרונה נפטרה אשת הנאשם כפי שהעידו הוא ובנו. אשר לנאשם עצמו, מחוות הדעת הפסיכולוגית שהונחה לפניי עולה כי הנאשם נמצא בגבול התחתון של הנורמה מבחינת רמת אינטליגנציה, אך יחד עם זאת הוא מודע היטב למשמעות של מותר ואסור. הפסיכולוגית עמדה על קווי אישיותו של הנאשם ועל תחושת הפגיעות שלו. אשר למצבו הרפואי, הנאשם סובל מבעיה לבבית והוא מוכר כנכה של הביטוח הלאומי בשיעור 40%.

טיעונים לעונש

7.      ב"כ המאשימה, מר סרי לוי, עתר לקבוע מתחם שבין מאסר קצר ועד ל-24 חודשי מאסר בגין כל אירוע, וביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר שלא יפחת משנה, מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי, תוך חילוט הכספים שנתפסו בסך 6,450 ₪ שיועברו לחברת האשראי. הסניגורית מנגד ביקשה להסתפק בעונש צופה פני עתיד בהדגישה את נסיבותיו של הנאשם. הנאשם התנצל על המעשים, טען שפעל בשל מצוקה קשה הגם שהמעשים היו פסולים.

קביעת מתחם העונש ההולם

8.      בבוא בית המשפט לגזור את הדין עליו לקבוע תחילה מתחם עונש הולם, הנגזר מעקרון ההלימה, המתחשב בערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות העבירה ומידת אשמו של הנאשם וכן מדיניות הענישה הנוהגת.

9.      אשר לערכים המוגנים - עבירות מהסוג הנדון פוגעות בערך הקניין והצורך להגן עליו, וכן בתקינות יחסי המסחר היומיומיים, כאשר שימוש בכרטיס אשראי הוא כלי מרכזי בקיום אותם יחסי מסחר. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית-נמוכה.

10.  אשר לנסיבות ביצוע העבירה - הנאשם אחראי באופן מלא למעשים המתוכננים באישום הראשון, שאף לוו בתחכום ובוצעו בצוותא. מדובר בסכום לא מבוטל, וספק אם המעשים בוצעו באמת מתוך המצוקה הנטענת, נוכח תחכומם. באישום השני מדובר ברכישות בהיקף נרחב מאוד. גם בהנחה שהכספים הושבו לבעלי הכרטיסים, הרי שאותם כספים נגזלו מחברת האשראי, באופן שהנזק אינו מבוטל.

4

11.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, זו נגזרת ממידת תחכומם של המעשים, ובעיקר מהיקפם. לכן המדיניות מגוונת מאוד ויכולה להתחיל במאסר על-תנאי ולהסתיים במאסר בפועל לתקופה ארוכה.

                    א.        רע"פ 4246/16 מויסייב נ' מ"י (מיום 31.5.2016) - הנאשם הודה במרמה של הביטוח הלאומי בהיקף של 10,000 ₪. הוחלט על מתחם שבין מאסר מותנה וקנס ועד עבודות שירות, ובית המשפט הסתפק בהטלת מאסר מותנה וקנס בהיקף המרמה.

                     ב.         רע"פ 5986/17 הפטר נ' מ"י (מיום 27.7.2017) - הנאשם הורשע בעבירות מרמה מרובות. באישום הראשון צוין שגנב כרטיס אשראי והשתמש בו בהיקף 800 ₪. באישום השני עשה זאת בהיקף 6,000 ₪ ובאישום השלישי דובר על משיכת צ'ק ללא כיסוי בסך 140,000 ₪. לאישום הראשון נקבע מתחם שבין מאסר מותנה ועד מאסר קצר, לאישום השני נקבע מתחם המגיע עד שנת מאסר, ולשלישי נקבע מתחם המגיע עד 24 חודשי מאסר. הנאשם נדון ל-18 חודשי מאסר, בין היתר בשל עבר פלילי ומאסר מותנים.

                      ג.         רע"פ 8778/18 שאויש נ' מ"י (מיום 24.12.2018) - הנאשם הורשע בשני מקרי הונאה בהיקף 80,000 ₪ ומשיכת שיק ללא כיסוי. אושר מתחם שבין 5 ל-12 חודשי מאסר ו-6 חודשי מאסר בפועל.

                     ד.         רע"פ 6505/20 חסקל נ' התובע הצבאי הראשי (מיום 30.9.2020) - בתיק זה נדונה פרשה של 8 אישומים הונאה בכרטיסי חיוב בהם עשה שימוש הנאשם, חייל, כשהכרטיסים היו שייכים לחבריו החיילים, וזאת בהיקף מצטבר של 11,000 ₪. אושר מתחם שבין 4 ל-8 חודשי מאסר וכן עונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות.

                     ה.        רע"פ 3566/21 אספוב נ' מ"י (מיום 24.5.2021) - נאשם שהודה ב-3 כתבי אישום הנוגעים למרמה בהיקף מצטבר של 75,000 ₪. באותן נסיבות הכספים לא הושבו. הנאשם נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל על בסיס מתחם שבין 10 ל-24 חודשים.

5

12.  מתחם העונש ההולם - יש לקבוע שני מתחמים העומדים על מאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר בכל מקרה, שכן לא מתקיים בין המקרים מבחן הקשר ההדוק.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

13.  מצד אחד ולקולה, הנאשם קיבל אחריות למעשים והודה במיוחס לו. בנוסף לקולה, נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם עליהן עמדתי בהרחבה לעיל. מצד שני ולחומרה, הנאשם בעל עבר פלילי ניכר, ובחלקו אף רלבנטי לענייננו. יחד עם זאת, הרשעתו האחרונה ישנה יחסית. בנוסף יש לתת משקל ניכר לשיהוי שחל בהגשת כתב האישום בתיק זה, שגם אם עמד בכללי התביעה והחוק, עדיין קשה להצדיקו בנסיבות של חקירה שאינה מורכבת בעליל. כל אלה, מטים את הכף להטלת עונש בתחתית המתחמים שקבעתי. שורת הדין אמורה הייתה להוביל למסקנה כי העונש הראוי הוא מאסר בעבודות שירות, ואולם מכלול הנסיבות עליהן עמדתי מוביל למסקנה שעונש כזה, בהינתן חלוף הזמן מביצוע העבירה, חלוף הזמן מהעבירה האחרונה, ונסיבותיו האישיות והרפואיות של הנאשם, יהווה עונש קשה מדי שיחרוג מעקרון המידתיות. לטעמי האינטרס הציבורי ייענה במידה מספקת בעונש מאסר מותנה משמעותי וכן בהטלת קנס משמעותי על הנאשם.

גזירת הדין

14.  נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר על תנאי של 6 חודשים, שלא לעבור הנאשם כל עבירה לפי חוק כרטיסי חיוב, עבירה של קבלת דבר במרמה, וכן כל עבירה שיש בה מרמה, הונאה או זיוף וזאת במשך 3 שנים מהיום;

ב.      קנס בסך 3,000 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.6.2023 ובכל 1 לחודש רציף ועוקב;

ג.       התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה לפי חוק כרטיסי חיוב, עבירה של קבלת דבר במרמה, וכן כל עבירה שיש בה מרמה, הונאה או זיוף, בתוך שנתיים מהיום.

מורה על חילוט הכספים שנתפסו לטובת אוצר המדינה.

6

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

תשלומים ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול, וככל שקיימת יתרת זכות ולא קיים עיקול, ניתן להשיב ההפקדה למפקידים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ד' ניסן תשפ"ג, 26 מרץ 2023, במעמד הצדדים.