רקע

1.      הנאשמים הורשעו, לאחר הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה לפי סעיף 407 (ב) בחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ושל גניבה עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז -1977.

 

2.     על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 26.11.20, סמוך לשעה 15:00, באולמי נרניה הממוקם באזור התעשייה בבאר שבע, התפרצו הנאשמים בצוותא חדא עם אדם נוסף לאולמי נרניה, בכך שחתכו את מנעול הדלת באמצעות מספרי חיתוך ברזל (תוכי) ונכנסו פנימה בכוונה לגנוב.

 

3.     במסגרת אירוע זה, הנאשמים גנבו בצוותא חדא עם אחרים מקרר שתייה, שני רמקולים, מכונת קפה, מקרר יינות, כספת ו"אייפד", את הרכוש הגנוב העמיסו הנאשמים בצוותא חדא עם אדם נוסף (שנגזר דינו בנפרד) לרכב מסוג סיטרואן גמפי (ל.ז 30-812-35) ועזבו את המקום.

 

תמצית תסקירי שירות המבחן:

 

נאשם 1:

4.      בתסקיר מיום 30.08.2023 צוין כי הנאשם בן 23, רווק, מתגורר בבית הוריו בשגב שלום, עובד בחודשיים האחרונים בתחום ההובלות כשכיר. באשר למצבו הכלכלי הנאשם הינו ללא חובות כלכליים, נעדר עבר פלילי ונשלל שימוש בחומרים משני תודעה.

הנאשם הודה בביצוע העבירה, לדבריו ביצע העבירה מתוך רצון להתפרנס, תמורת תשלום על עבודתו בלבד, שבאותה תקופה הייתה בהובלות, ללא מודעות עבריינית.

 

ההתרשמות הייתה כי מדובר באדם צעיר שמתקשה בהתמדה במסגרות ושגילו הצעיר וחוסר תעסוקה באופן רציף עשוי להוות גורם סיכון בעניינו וכי לא בחן כראוי את מעשיו. הנאשם מעוניין בעתיד להתגייס לצה"ל. קיים סיכוי להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום הרכוש וכן חשש מהתחברות לחברה שולית. המלצת שירות המבחן לשלב את הנאשם בהליך טיפולי הנאשם הגיע למפגש אחד אך במהלכו מסר כי אינו חושב שזקוק לטיפול מסוג זה. נוסף לאמור, העריכו כי הנאשם לא זקוק להתערבות טיפולית במסגרת שירותם ועל כן הם לא באים בהמלצה טיפולית אודות הנאשם.

 

שירות המבחן המליץ על ענישה בדרך של צו שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 250 שעות ועל הטלת מאסר מותנה ופיצוי לנפגעים בתיק.

נאשם 2 :

5.      בתסקיר מיום 30.08.2023 צוין כי הנאשם בן 21, רווק ומתגורר בבית הוריו בשגב שלום, עובד בניקיון עם אמו בבית ספר בבאר שבע, ללא חובות כלכליים, נעדר עבר פלילי, נשללו שימוש בחומרים משני תודעה. טרם הודאתו באשמה ציין כי עשה זאת במסגרת עבודתו ולפרנסתו בלבד כעוסק בהובלות באותה תקופה. הדגיש בשיחה עם שירות המבחן כי התבקש להגיע למקום לטובת עבודה בלבד, שיתף באשר לתחושותיו שניצלו את גילו ואת תמימותו. התרשמות שירות המבחן היא שהנאשם נמנע ממעורבות שולית ומניהול קשרים שוליים הנמצאים בסביבתו והינו בעל עמדות המגנות התנהלות עוברת חוק וכי מעוניין להתגייס לצבא בקרוב. להערכת שירות המבחן לאור גילו הצעיר קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום הרכוש וכן חשש מהתחברות לחברה שולית.

 

6.      המלצת שירות המבחן היא לשלב את הנאשם בהליך טיפולי. הנאשם הגיע למפגש אחד אך במהלכו מסר כי אינו חושב שזקוק לטיפול מסוג זה ומתקשה לחשוף עצמו בקבוצה בשל קשיי שפה. הערכת שירות המבחן כי הנאשם לא זקוק להתערבות טיפולית במסגרת שירותם ועל כן הם לא באים בהמלצה טיפולית אודות הנאשם.

 

7.      שירות המבחן המליץ על ענישה בדרך של צו שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 250 שעות ועל הטלת מאסר מותנה ופיצוי לנפגעים בתיק.

 

 

 

ראיות לעונש:

 

8.     כראיות לעונש הגישה המאשימה את גזר דינו של השותף של הנאשמים לביצוע העבירות (ת/1), וטיעונים לעונש בכתב (ת/2).

9.     מטעם ההגנה לא הוגשו ראיות.

תמצית טיעוני הצדדים:

טענות המאשימה:

 

10. ב"כ המאשימה בטיעוניה ציינה את הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים. טענה כי מידת הפגיעה של הנאשמים בערכים אלו הינה ברף הגבוה לנוכח הגעתם בשעות היום לבית עסק, בו יכלו להימצא אנשים נוספים וסיטואציה זו עשויה הייתה להביא להסלמת האירוע. נוסף לאמור, ציינה הצטיידות הנאשמים במספרי חיתוך מברזל באמצעותם חתכו את מנעול דלת בית העסק ונכנסו כדי לגנוב עובדה זו מצביעה על תכנון מוקדם, בשל הצטיידות בכלי פריצה ואלו מהווים נסיבה לחומרא, וכן ציינה גניבת ציוד ורכוש המשמש את בית העסק לצורכי קיומו ופרנסתו, מה שגרם לפגיעה כלכלית בבית העסק ולמתפרנסים ממנו.

 

11. נזקפת לטובת הנאשמים העובדה שהינם נעדרי עבר פלילי, לקחו אחריות על מעשיהם, הודו בכתב האישום המתוקן וחסכו זמן שיפוטי יקר.

 

12. מתחם הענישה ההולם בנסיבותיו של תיק זה נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל והמאשימה עתרה להטלת עונש ברף הנמוך של המתחם שהוצע בהשוואה לנאשם השלישי שדינו נגזר , נוסף למאסר מותנה ארוך ומרתיע, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, קנס כספי ופיצוי לנפגע העבירה.

 

13. המאשימה, התנגדה להמלצת שירות המבחן ביחס לענישה וטענה כי העונש שהוצע על ידם חורג ממתחם הענישה המקובל, עתרה להטלת ענישה זהה לעונש השותף (ת"פ 7710-12-20),ולגזור 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה למשך שלוש שנים שלא יעברו עבירות רכוש מסוג פשע, מאסר מותנה בן 6 חודשיים למשך 3 שנים שלא יעברו עבירות רכוש מסוג עוון. קנס שלא יפחת מ10,000 ₪ לנפגע העבירה וכן חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות רכוש.

 

 

 

טענות ב"כ הנאשמים:

 

14. מיום ביצוע העבירה לא נפתחו כנגד הנאשמים תיקים נוספים, הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה ולקחו אחריות למעשיהם.

 

15. הבחור האחר "הנוסף" ולא הנאשמים הוא שתכנן את האירוע ולקח מרכזי באירוע ,ולפיכך יש לקיים מדרג ענישתי ובהבחנה בינו לבין הנאשמים דנן. בזמן האירוע הנאשמים היו "ילדים" ולא ידעו מה הם עושים וכשנודע להם מה הם עשו הם שיתפו פעולה באופן מלא עם הרשויות. מדובר בנאשמים צעירים, שאמורים להתגייס והזכיר את החשיבות לשלב חיילים מהמגזר לשירות צבאי. מדובר באירוע נקודתי, הנאשמים מנהלים אורח חיים נורמטיבי, הוגשו כנגדם תסקירים חיובים וציין את חלוף הזמן. עתר לענישה בדמות צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

 

16. הנאשמים, הצטערו על התנהגותם, טענו שלא ידעו שמדובר בגניבה. נוסף לאמור, נאשם 2 ציין שמתגייס לצבא.

 

קביעת המתחם ההולם

 

הערכים המוגנים:

17.  עבירות הרכוש בכלל ועבירת ההתפרצות בפרט, הן עבירות חמורות שפוגעת בקניינו ורכושו של הפרט. בנוסף, טומנות בחובן פוטנציאל של הסלמה להתפתחות אלימה, ובכללה תחום עבירות האיומים או שיבוש עסקי שנועד לתשלומי חסות או מאבקים עסקיים פסולים . לפיכך פוגעת עבירת ההתפרצות גם בשלום הציבור ובביטחונו.

לעניין זה, יפים הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 244/10 מיור נ' מדינת ישראל (25.1.10):

 

"בית משפט זה חזר והזהיר והתריע פעמים רבות, כי תינקט גישה מחמירה בענישה על עבירות רכוש בכלל".

 

18.  עוד יצויין האמור בעפ (חי') 42259-03-10   דוד ברכה נ' מדינת ישראל(15.07.10):

 

"ההתפרצות לעסק לא רק מהווה נזק כלכלי רב אלא גם מסבה עוגמת נפש רבה לקורבנות תמימים, שפעמים מנהלים עסקים על גבול הכדאיות הכלכלית ושומרים על מקור פרנסה להם ולעובדיהם. שומה על בית המשפט להטות אוזן לאזרחים החשים חוסר ביטחון ויאוש מהמצב אליו הם נקלעים."

 

19.  אפנה בעניין זה, לפסקי הדין הבאים:

 

גזר הדין ראשון -גזר דין השותף השלישי שנגזר דינו בהסדר סגור במהלך גישור :

 

א.      בת"פ 7710-12-20 מדינת ישראל נ' אלהנדי (15.3.2021), בפרשה זו, באירוע זה קיים נאשם שלישי, בעל עבר פלילי בעבירות הרכוש, לגביו נגזר עונשו ל12 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר מותנה לעבירות מסוג פשע , קנס בסך 1,500 ₪, פיצוי למתלונן בסך 2500 ₪.

 

ב.      בגזירת עונש זה של השותף, מדובר בהסדר סגור, שלא ניתן להקיש ממנו בהכרח לעניינם של השותפים דנן בצוותא חדא ולכן ניתן ליצור מדרג מנימוקים פרקטיים שאין בהם בהכרח להיות תלויים בשיקולי הדעת של ההסדר הסגור. בית המשפט בחר נוכח הודאתם של הנאשמים בתיק דנן, ליצור נוכח עקרון ההלימה מדרג מינורי על בסיס ההסדר הסגור, הגם שניתן היה שלא להזדקק לו בעשיית הצדק היחסי ביחס לשותפים.

 

ג.        ברע"פ 8114/10 אבו חדיד נ' מדינת ישראל (7.11.2010), הנאשם הורשע בעבירה של פריצה וגניבה לבניין שאינו דירה, הנאשם בעל עבר פלילי, מתוכו בעבירות רכוש, ולא ניתנה בעניינו המלצה טיפולית, אולם בשל הודאתו וחלוף הזמן מאז עבירת הרכוש האחרונה שביצע, הוטלו עליו מאסר על-תנאי והתחייבות. ערעור המדינה התקבל, ועונשו של המבקש הועמד על שבעה חודשי מאסר בפועל, בצירוף למאסר על-תנאי והתחייבות שנקבעו. בית-המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

 

ד.      בעפ"ג (מחוזי י-ם) 14022-09-19 לוי נ' מדינת ישראל (16.2.20), הנאשם הורשע בארבעה אישומים של פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה ממנו. הנאשם פרץ לחנות בה עבד שנתיים עובר לביצוע העבירה, באמצעות מפתחות שנותרו אצלו מתקופת עבודתו. נקבע מתחם ענישה הנע בין 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו באופן של עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל. נגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי, התחייבות וצו מבחן לשנה. ערעור הנאשם למחוזי נדחה.

 

ה.      בת"פ (קריות) 49308-10-18 מדינת ישראל נ' הכהן (16.12.19), הנאשם הורשע בביצוע עבירה של פריצה וגניבה מבניין שאינו דירה. הנאשם התפרץ לבית קפה בכך שפתח חלון המרפסת ונכנס למקום. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

ו.        בת"פ (שלום ב"ש) 53669-07-22‏ ‏ מדינת ישראל - תביעות נגב נ' הובא (27.04.23) כבוד השופטת הבכירה שוש שטרית השיתה על נאשם, בעל עבר פלילי שהורשע בעבירה של התפרצות לבניין שאינו בית מגורים, עבירה של גניבה ו2 עבירות היזק לרכוש במזיד 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה והתחייבות בסך 1500 ₪. נקבע מתחם ענישה שנע בין 10 עד 24 חודשים בפועל.

 

 

ז.       בת"פ 31019-02-14 (ב"ש) מדינת ישראל נ' אלגראוין (פורסם במאגרים) - הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של פריצה לבניין שאינו דירת מגורים וגניבה. על פי עובדות כתב האישום, פרץ הנאשם, בצוותא עם אחרים, לבית ספר ברהט, כאשר בפעם הראשונה גנב שעון יד ובפעם השניה, גנב מערכת בידורית ניידת. נקבע מתחם ענישה הנע בין 6 ועד 15 חודשי מאסר. נגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 3000 ₪ , פיצוי על סך 5000 ₪ לבית הספר ברהט, התחייבות בסך 7500 ₪.

 

ח.      בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 24743-08-13 יוסי תורגמן נ' מדינת ישראל (16.9.13)- נגזר על נאשם נעדר עבר פלילי שהתפרץ עם אחר למכולת באופקים, שבר את המנעול בדלת, גנב מהמכולת קופה רושמת שהכילה כ- 1,200 ₪ ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד מאסרים מותנים וקנס בסך 500 ₪ וכן לצד פיצוי למתלונן בסך של 2,000 ₪. הערעור נדחה.

 

 

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא.

כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו:

 

20.  העבירה בוצעה במתחם עסק של אולם שמחות , בשעות היום, דבר שיכל להביא להסלמת האירוע ולפגיעה בעובדים שעלולים היו לשהות המקום. כל אחד יכול לשוות בדמיונו אירוע מאירועי השמחה בה הזמין אולם, ועל הציפיה שלא תארע כל תקלה.

21.  במעשיהם גרמו הנאשמים לנזק למתלונן עצמו ולחברה כולה. אין חולק, כפי שנקבע בפסיקה בעבר, שעבירות רכוש גורמות נזק ישיר למתלוננים שנאלצים להשיב מצב לקדמותו, זאת מלבד הכנותיהם לאירועים ומפח הנפש ברבים והפסדי הממון בכל תקלה. מספיק אירוע אחד שנפגע מגניבת רכושו וחרדת המזמינים ומנהליו הריהו יוצר פרסום שלילי פעמים נזק שיווקי בלתי הפיך.

22.  עבירות אלו, גורמות לכך שחברות הביטוח נאלצות לייקר פוליסות הביטוח הרלוונטיות, זאת מלבד דרישות השמירה המחמירות ומיגונים שאין להם סוף.

23.  יש לזכור כי עובדות כתב האישום מלמדות שהרכוש הגנוב נתפס, ולא ידוע לבית המשפט האם הושב לבעליו ובאיזה מצב.

24.  הנאשמים ביצעו את העבירה בצוותא חדא, הם הצטיידו במספרי ברזל כדי לפרוץ את המנעול ונסיבה זו מהווה נסיבה מחמירה.

 

25.  הנאשמים חתכו את מנעול הדלת פרצו בכוונה לגנוב, וגנבו מקרר שתייה, שני רמקולים, מכונת קפה, מקרר יינות, כספת ו"אייפד". את הרכוש הגנוב העמיסו הנאשמים בצוותא חדא עם השותף השלישי לרכב. המעורבים כולם והנאשמים בכלל משולבים במעשה העבירה האחד מתחילתו ועד סופו- מעשה עברייני אחד, שכל אחד במסגרתו תורם חלק משמעותי, ואין לראות חלקו המעשי כמשני.

 

26.  במסגרת השיקולים לחומרא, יש לציין את העובדה שבסופו של יום בוצעו העבירות בצוותא חדא ונגנב הציוד: מקרר שתייה, שני רמקולים, מכונת קפה, מקרר יינות, כספת ו"אייפד". תופעת ההתפרצויות ועבירות הרכוש לפני "המלחמה" ואחריה פגעו פגיעה קשה בביטחונו של הציבור. האינטרס הציבורי דרש אכיפה. יחידות אכיפה מיוחדות נדרשו להתמודד עם התופעה הקשה שמלווה את המדינה בכלל ואת האזור בפרט. בתי המשפט נדרשים לאזן נכונה בכל מקרה לגופו בראיית המקום והזמן, הפרט והכלל כאחד.

 

27.  פוליסות הביטוח מתייקרות, אך יותר מכל שלוות האדם ושגרת חייו ופרנסתו נפגעת חדשות לבקרים. הניסיון לקיים הבחנות מדויקות יותר או פחות, חייב לבטא בסופו של יום את סלידת החברה באמצעות בית המשפט מעבירות הרכוש והפיכתן מקור פרנסה ורווח, הללו עובדים קשה למחייתם במיוחד בהישרדות הכלכלית הכללית והללו מבקשים ליטול קניין נפשם.

 

 

28.  טיב הרכוש ושווי הרכוש מעלות שאלות שנותרות פתוחות לגבי מטרת ההתפרצות. מכל מקום, מדובר בפעילות עבריינית, תוך שימוש בכלים ייעודים, רכב ייעודי, מאורגנת בחבורה, כלפי נכס עסקי הממוקם באזור תעשייה, כך לא מעט מאולמות השמחות דרך כלל, והתפרצות כזו עלולה להשבית את פעילותו לתקופה לא מבוטלת ולגרום לנזקים קשים, להזמנות אורחים ואירועים ומספיקה שמועה כאמור , לצורך בשמירה כפולה ומכופלת בכל שעות היום והלילה הוצאות באין מורא הדין.

 

29.  לאור הנסיבות המחמירות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובע, כי מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשעו הנאשמים נע בין מספר חודשי מאסר - ל24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

 

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא.

כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו:

30.  הנאשמים הודו בעובדות כתב אישום מתוקן, וחסכו בכך זמן שיפוטי יקר. עניין זה פועל לטובתם, אך יש לזכור כי גם הנאשם השלישי הנוסף, אף הוא הודה וחסך בזמנו היקר של בית המשפט, וגזר דינו אף נגזר בהסדר בגישור .

 

31.  לא פורט בכתב האישום המתוקן וגם לא בטיעונים לעונש, גובה הנזק שנגרם למתלונן כתוצאה מהעבירות, לאור האמור, ייקבע בית המשפט פיצוי מסוים, לפי שיקול דעתו בצמוד לרכיב ענישתי כלכלי נוסף.

32.  לפי תסקירי שירות המבחן, הנאשמים לא הרוויחו רווח נוסף מלבד שכר על ההובלה.

 

33.  חלוף הזמן - חלפו כ 3 שנים מעת ביצוע העבירה. העבירה בוצעה ב26.11.2020 , והיום דצמבר 2023 , לאחר שהתגלגל ביומניהם של מספר מותבים, נדרשים אנו לגזירת הדין, לפיכך, סבורני, כי יש לשקול במקרה זה את חלוף הזמן במסגרת השיקולים לקולא ולא להעמיד את רף הענישה ברף הגבוה כלפי הנאשמים וביחס למטרת הענישה והצורך המועדף בסמיכות העונש למעשה העבירה. אין אני ניכנס לקרבי הנאשמים לשיקוליהם, האם ניתן היה לסיים התיק בהודאת הנאשמים מוקדם יותר, לו סברו הנאשמים, כי פניהם להודאה וקבלת הדין עם קבלת כתב האישום.

 

34.  חפצם של הנאשמים להתגייס או שימושם בטעם זה, לא אחת יכול להקל בגזירת הדין, אך גם לשמש לחובתם, בשל תופעה אחרת , שיש להגן הציבור מפניה בכל הנוגע לגניבות חמורות יותר מבסיסי צבא, כך שלא בהכרח מי שאינו סבור כי הוא זקוק לטיפול ושיקום ינופף בסכנה גדולה ממנו לחברה כנימוק לקולה . בית המשפט מחויב בהגנתו של הציבור מפני מי ששלח ידו ברכושו של אזרח אחר. כשמדובר בצוותא חדא הנסיבות מחמירות "הצלחה" גוררת המשך הפעילות העניפה ה"יחד" מפרה את השותפים . אין מדובר במי שביצעו עבירה והחליטו לחדול הימנה אלא במי שביצעו עבירה ונתפסו ולאחר מכן נזהרו עת מתנהל משפטם.

 

35.  בית המשפט סבור כי עונשו של האחר השותף השלישי מבטא את היחס הנורמטיבי של החברה לתופעת ההתפרצות והגניבה, ולו לא פתח בהסדר בגישור, היה עונשם של הנאשמים חמור יותר. הפריצה בצוותא חדא מחייבת גם גזירת העונש בצוותא חדא. ההלימה הינה מרכיב מרכזי וההרתעה בעת הזו על אחת כמה וכמה. צעירים במדינה כולה ,המבקשים להתפרנס מרווחים עבריינים קלים , בצוותא חדא מדרבנת ומגבשת בעידוד עברייני ישקלו היטב דרכם.

 

36.  גם אם יידרש בית המשפט להבחנה, הרי שזו לא תהיה הבחנה מהותית ומשמעותית שכן דרכו של העולם העברייני שיש במסגרת העבריינות בצוותא חדא לא אחת יוזם ופעיל מרכזי ומשתתפים נוספים שהעבירה לא הייתה מתבצעת אלמלא תרומתו של כל אחד, ולפיכך, גם אם תהיה קיימת הבחנה הרי שצריכה היא להיות מינורית יחסית כדי להשיג את תכלית הענישה ואת תכלית ההרתעה במסגרת האינטרס הציבורי שהיום יותר מתמיד יגבר, במיוחד בעת הזו.

 

37.  מצד אחד מדובר בעבירות שבוצעו לפני כ3 שנים, אך מנגד, גזר הדין צריך לבטא ענישה המתאימה לרוח הזמן, ולתכליות האינטרס הציבורי, תוך התייחסות לשותף השלישי שההבדל העיקרי בינו לבינם הוא קיומו של עבר פלילי שהרי הם פרצו, חתכו את מנעול הדלת באמצעות מספרי חיתוך ברזל, העמיסו את הציוד הגנוב בצוותא חדא, מתחילת ביצוע העבירה ועד לסופה.

 

38.  יש לזכור כי המלצת שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם מתחמי הענישה ואין מקום לסטות מהותית הימנה מ" טעמי שיקום", בהיעדר המלצה טיפולית . שני הנאשמים לא ראו עצמם זקוקים לטיפול משיקוליהם הם, ובית המשפט אינו אמור לכפות על עצמו גישה טיפולית למי שאינם סבורים כי הם נזקקים לכך. יש לשקם את החברה הפגועה מעבירות רכוש, יש לטפל בחרדת הציבור מפני עבריינות רכוש גואה בתעוזה לאור יום.

 

39.  השותף הנוסף עליו נגזרו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל בהיותו בעל עבר פלילי, אינו יכול ליצור פער לא סביר בינו לבין שותפיו שנטלו חלק פעיל. מדובר במעשה אחד שלא היה מתבצע בלעדיהם של שני הנאשמים דנן. לפיכך, לא יכול להתקיים פער עונשי משמעותי כלפי שני הנאשמים דנן בהשוואה למעורב הנוסף. העיקרון המרכזי הוא ההלימה והאינטרס הציבורי הוא ההרתעה. הכף נוטה לאלו על פני ההיבטים הפרסונאליים, אם כי גם ביחס לאלו הענישה אינה מצויה ברף הגבוה של המתחם וגם לא בבינוני וזאת בשל הנימוקים לקולה שעדיין מהווים חלק משיקול הדעת של כלל שלושת השותפים ושל הנאשמים בכלל .

 

40.  לפיכך, ביחס לעבר הנקי של הנאשמים, וגילם הצעיר, ראיתי לנכון להבחין במעט בין שלושת השותפים בשני הרכיבים הבאים : א. הפחתה של חודש מאסר בהשוואה לשותף השלישי. ב. להותיר הפיצוי בסך 2,500 ₪ על כנו . אך לא לחייב הנאשמים בקנס בסך 1,500 ₪,ולהמירו בהתחייבות של 5,000 ₪ צופה פני עתיד.

 

41.  בית המשפט אינו כבול להסדר בגישור ביחס לשותף השלישי, עליו לא הושת רכיב ההתחייבות. התאמה של רכיב כספי צופה פני עתיד של התחייבות, במקום הוצאה של סכום ממשי בסך 1,500 ₪, שספק אם יש בו מימד הרתעתי בקרב צעירים, ולא נכון להגדילו בהשוואה לשותף השלישי ולא להפחיתו במינוריותו , ובהתאם להשתת המאסר הלא מבוטל בפועל, ובמסגרת ההבחנה בין השותף השלישי בעל העבר הפלילי לשניים דנן , נכון יותר באיזון ובהבחנה להשית ההתחייבות ואף היא בהתחשבות בנימוקים לקולה לא לקובעה ברף גבוה של 10,000 ₪ .כעקרון במקרה זה, יש לראות את ה"צוותא חדא" כמו במעשים כך בהלימה בעונשים בדומה יותר מאשר השונה היחסי ועקרון ההלימה הוא המרכזי .

 

42.  אלמלא השותף השלישי שלא נגזרו עליו רכיבי עונש כספיים משמעותיים, הייתי גוזר על השותפים רכיבים כספיים משמעותיים יותר להשבה ולהרתעה , במסגרת עבירות הרכוש שבהם מרכיב פיננסי לבל ישתלם הפשע הכספי כספית , אלא שבמסגרת הודאת הנאשמים ועקרונות הענישה בנראות משווה של שלושה שותפים פעילים למעשה אחד, לא החמרתי עימם יתר על שניתן לשותפם, הגם שניתן היה לעשות כן, בשל מאפייני הטיעון הפתוח בהשוואה להסדר הסגור בגישור .

 

43.  עבירות הרכוש הפכו לא מכבר למכת מדינה ואזור. הסיכון הטמון בהן אינו מתמצה ולא מצטמצם רק להיבט הרכושי. יש לראות את זעקתו של האזרח לקניינו, לרכושו, לפרנסתו ולשלוות חייו. זאת, מלבד תופעות עברייניות המתרחבות משנעשות "להיתר" בענישה שאינה מרתיעה דיה . משמבקש בית המשפט למגר תופעה קשה, אין מבין כליו עיקור ההרתעה מתוכן ותפילת השיקום הפרסונאלי, אלא עליו להבהיר, כי מבחנה של מדינה וחברה חפצת חיים של שיגרה רווחה ופרנסה הוא בהגנת אמת על רכושם קניינם וחירות מפעלם של אזרחיה .

 

44.  לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים:

נאשם 1

א.            11 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.             מאסר על תנאי למשך 10 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.              מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירת רכוש מסוג עוון.

ד.             פיצוי בסך של 2,500 ₪ שישולם למתלונן בתיק. הפיצוי ישולם ב5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.02.2025 ובכל עשירי לחודש שלאחריו, המאשימה תעביר פרטי המפוצה למזכירות בית המשפט בתוך 30 ימים.

ה.            התחייבות בסך של : 5,000 ₪ שלא לעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש או ניסיון לה או כל סיוע לה , במשך 3 שנים ממועד שחרורו . ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

 

נאשם 2

 

א.            11 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.             מאסר על תנאי למשך 10 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.              מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירת רכוש מסוג עוון.

ד.             פיצוי בסך של 2,500 ₪ שישולם למתלונן בתיק. הפיצוי ישולם ב5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.02.2025 ובכל עשירי לחודש שלאחריו, המאשימה תעביר פרטי המפוצה למזכירות בית המשפט בתוך 30 ימים.

ה.            התחייבות בסך של : 5,000 ₪ שלא לעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש או ניסיון לה או כל סיוע לה , במשך 3 שנים ממועד שחרורו . ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

 

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

•          תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת:-Hyperlink Removed- .

•          תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

•          תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

זכות ערעור כחוק.

 

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ד, 11 דצמבר 2023, בנוכחות הצדדים.