1.         ביום 28.6.23 הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בהצתה - עבירה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

 

כתב האישום והסדר הטיעון:

 

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 28.4.2022 סמוך לפני השעה 01:10 הבחין הנאשם בשתי ספות שהיו מונחות בחדר אשפה פתוח ללא גג הצמוד לבניין מגוריו, ברחוב XXXXXX קריית מלאכי (להלן: "הבניין" ו"חדר האשפה" בהתאמה). באותו העת, הונחו בחדר האשפה בין היתר מספר זוגות אופניים, מיטות ושולחנות (להלן: "התכולה הנוספת").

            בשעה 01:10 או בסמוך לכך הגיע הנאשם לחדר האשפה כשברשותו מצת ובאמצעות המצת שילח אש במזיד בספות, כשהוא מודע לכך שחדר האשפה צמוד לבניין המגורים, וכי השריפה שתתלקח בשל ההצתה, באישון לילה, יכולה לסכן את חיי הדיירים. הנאשם עשה כן כשהוא פועל תוך נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

            האש שהצית הנאשם בספות בחדר האשפה החלה להתפשט לעבר התכולה הנוספת. דייר המתגורר בבניין הזעיק למקום את מכבי האש שהשתלטו על האש. כתוצאה מהשריפה נגרמו הנזקים הבאים: בחלקו הפנימי של חדר האשפה ובקירות המבנה היו סמני שריפה קשים וכל התכולה שהיתה בחדר האשפה נשרפה.

3.         הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה עונשית.

            במסגרת ההודעה על הסדר הטיעון (ת/13) סוכם בין היתר, כי יוגשו לתיק בית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם מיום 10.05.23 (ת/14) וסיכום התכנסות וועדת האבחון מיום 11.5.23 (ת/15).

            על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית לעיל ובתמצית, הנאשם לא לוקה במחלת נפש במובן המשפטי, אלא בעל הפרעות אישיות אנטי סוציאלית. בעת ביצוע העבירה ידע להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור ואחראי למעשיו. הוא מסוגל להבין ולעקוב אחרי ההליך המשפטי המתנהל נגדו וכשיר לעמוד לדין.

על פי סיכום וועדת האבחון לעיל ובתמצית, הנאשם מתפקד ברמה גבולית שאינה מוגבלות שכלית התפתחותית ודרכי הטיפול בעניינו כוללים: בתחום המגורים-דיור חוץ ביתי בקהילה, בתחום הרגשי נפשי-מעקב וטיפול פסיכיאטרי בשל בעיות אישיות ובתחום המשפחתי - הכנת המשפחה לקראת המעבר לדיור החוץ ביתי.

 

4.         עוד סוכם בהודעה על ההסדר, כי לאור קביעת וועדת האבחון לפיה הנאשם מתפקד ברמה גבולית שאינה מוגבלות שכלית התפתחותית, ישנה קרבה כפולה לסייג כאמור בסעיפים 40ט (6) ו- (9) לחוק העונשין.

טרם גזירת העונש ובמסגרת ההסדר, הסכימו באי כוח הצדדים כי בעניינו של הנאשם יתקבלו תסקיר שירות מבחן וחוות דעת וועדת האבחון, אשר יתייחסו לשאלת ריצוי מאסרו של הנאשם במעון נעול, בהתאם לסעיף 19ד לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הסעד").

כמו כן הסכימו באי כוח הצדדים במסגרת הסדר הטיעון כי בעניינו של הנאשם אין תחולה לסעיף 19ג לחוק הסעד.

 

סיכום ועדת האבחון ותסקירי שירות המבחן:

5.         בסיכום ועדת האבחון מיום 06.07.23 נכתב כדלקמן:

 

"חברי הועדה התרשמו שאין מקום לשלב את XXXבמסגרת מעונית.

XXX, אכן זקוק לתיווך, הכוונה והשגחה שאותם יוכל לקבל במסגרת חוץ ביתית בקהילה, אך חברי הועדה לא התרשמו שהוא זקוק לרמת מוגנות והשגחה ברמה שנדרשת ממסגרת מעונית.

לאור האמור הועדה לא ראתה לשנות את דרכי הטיפול בתחום המגורים".

 

6.         בתסקירי שירות המבחן מיום 17.08.23 ומיום 10.12.23 נסקרו קורות חייו של הנאשם ומשפחתו.

            הנאשם בן 22 שנים, רווק וטרם מעצרו התגורר יחד עם הוריו ולא עבד. משפחת מוצאו מונה זוג הורים ו- 17 ילדים בטווח הגילאים 15-35 שנה, כאשר XXX הנו הבן ה- 11 בסדר הלידה. הוריו התמודדו עם קשיים כלכליים ועומס הנלווה בטיפול ב- 17 ילדים.

            בפגישות שקיים שירות המבחן עם הוריו של הנאשם בעבר, עלה כי הם מודאגים מקשייו בשנים האחרונות לשמור על יציבות בתפקודו, תיארו ניסיונותיהם לשלבו במסגרת חלופית בעבר, אך לדבריהם התקשה להתמיד בשל קשיי התארגנות ותפקוד. האם מסרה בעבר כי הם נדרשים לכוחות נפשיים ופיסיים רבים בשל התקפים מהם סובל בנם בלילות בעיקר, אך גם במהלך היום, המלווים בהתפרצויות אלימות מצדו וכי תש כוחם של ההורים מניסיונות אבחונים מגוונים למצבו.

            עוד נכתב בתסקירי שירות המבחן כי הנאשם שיתף כי בהיותו בן 13 שנים החל לסבול מחרדות ופחדים מנושאים שונים, תיאר תסמינים מהם סבל הכוללים התקפי חרדה אשר הפריעו לתפקודו והובילו אף לעזיבת המסגרת הלימודית.

            ממסמכים רפואיים, עדכניים לשנים 2016-2017, עלה כי הנאשם נבדק במרפאת שינה וכי סובל מביעותי לילה. ממסמכים רפואיים עדכניים לשנים 2018-2020 עולה כי הנאשם סובל מהליכה תוך שינה, לעיתים מלווה בהתנהגות ביזרית אלימה ולא מותאמת. מהאבחנה שהתקבלה בשירות המבחן בעבר מטעם הפסיכיאטר בקהילה מתאריך 03.10.2021, עלה כי הנאשם סובל מהפרעת חרדה ומסימבוליזם (סהרוריות).

            שירות המבחן סקר בתסקיריו ניסיונות טיפוליים קודמים בהם לקח הנאשם חלק בשל שימושו בחומרים משנה תודעה, ובכלל זה ביחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות בעירו, אשפוזית מלכישוע, ועמותת "החוט השלישי" בירושלים.

            שירות המבחן הפנה לחוות הדעת הפסיכיאטרית ולסיכומי ועדת האבחון בעניינו של הנאשם ובכלל זה לאבחון פסיכו-דיאגנוסטי שהועבר לשירות ביום 19.02.23 ואשר בעקבותיו ובהתאם לצו בית המשפט שולב הנאשם בטיפול במעון הנעול "נווה מנשה" בו שוהה החל מיום 19.03.23.

ע"פ הדיווחים שהתקבלו בשירות המבחן, הנאשם מקיים קשרים חברתיים בסיסיים במעון ולעיתים מתקשה בפירוש סיטואציות חברתיות ומתן תגובה הולמת לכך, ועל כן תגובותיו לעיתים אימפולסיביות ואף תוקפניות. הוא משולב בתעסוקה מוגנת בתוך המעון ובחוגים וניכר כי נהנה ומשתף פעולה בהם.

באשר לגורמי הסיכון לעבריינות, התרשמות שירות המבחן היא מנזקקות טיפולית גבוהה, התנהגות לא מותאמת לעיתים, בעלת מאפיינים אנטי סוציאליים ואלימים, ללא יכולת מצדו של הנאשם להתייחס להשלכות מעשיו ולנזק אשר עלול להיגרם לו ולסביבתו. האמור לעיל מהווים גורמי סיכון להישנות עבירה בעתיד.

באשר לסיכויי השיקום, בחודשים בהם מצוי הנאשם במעון נעול, לצד קשייו בשיתוף הפעולה בהליך השיקומי, הנאשם מצליח להפיק וליהנות מחוגים בהם שולב ולקיים קשרים חברתיים בסיסיים, ועל פי הדיווחים נמנע משימוש בחומרים משני תודעה. בנוסף ישנה הבנה מסוימת מצד הנאשם לצורך בהמשך שיקום ומגורים נפרדים מהוריו. כל אלו מהווים גורמי סיכוי לשיקום.

עוד נכתב בתסקירים כי לצורך גיבוש המלצה עונשית בעניינו של הנאשם, נלקחו בחשבון מרכיבים אשר עלו מסיכומי וועדות האבחון, הערכה פסיכו-דיאגנוסטית, מסמכים רפואיים, חוות הדעת הפסיכיאטריות והתרשמות השירות מהיכרותם עם הנאשם, ובכלל זה:

 

 

א.        הנאשם אובחן כבעל הפרעת אישיות עם קווים אנטי סוציאליים, אפילפסיה, שימוש בסמים. לא עבר אשפוזים פסיכיאטריים, ובבדיקות האחרונות לא נמצאים סימנים פסיכוטיים.

ב.         הנאשם נעדר יכולת אינטרוספקציה וויסות, חוסר בבשלות האגו מקשה על יכולת לתמרן בין היצרים האימפולסיביים, המוסר הפנימי , החוקים והמגבלות בעולם. הנאשם תופס את העולם בצורה שונה מהמקובל, ייחודית ומעוותת: פירושו ושיפוטו לא קונבנציונליים, מלווים בהפרעות חשיבה חריפות וייחודית רק לו מיתר הסביבה. עולמו אינו נצבע בשנאה, נקמנות או זעם ואינו פועל מתוך רוע והתנהגותו לפעמים רכה ועדינה ויכולה לגייס אליו אמפטיה.

 

ג.         הנאשם נמצא מתפקד ברמה גבולית שאינה מוגבלות שכלית התפתחותית.

 

בסופו של האמור לעיל, שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית והטלת צו מבחן במסגרתו ישולב הנאשם במעון נעול "בראשית" שבבית החולים "שער מנשה" לאחר שנמצא מתאים למסגרת זו, וזאת בהתאם לסעיף 19ג לחוק הסעד.

 

 

 

 

 

 

דיון הטיעונים לעונש:

 

7.         ביום 12.12.23 ובמסגרת דיון הראיות והטיעונים לעונש הגישה ב"כ המאשימה את הרישום הפלילי של הנאשם (ת/16), וכן את גזר הדין שניתן בעניינו בתיק ת.פ (שלום אשקלון) 34617-08-19 מיום 11.09.19 והכולל מאסר על תנאי בר הפעלה בן 3 חודשים (ת/18).

 

8.         ב"כ הנאשם הגיש מכתב שב"ס מיום 29.1.23 (נ/1), נוהל 03.300.064 של חטיבת החקירות בתביעות (נ/2) ומכתבו של ד"ר יואב ספיר הסניגור הציבורי הארצי מיום 28.04.19 לעניין שימוש אסור בכבילה באזיקים כאמצעי חקירה (נ/3).

 

9.         במסגרת טיעוניה לעונש הפנתה באת כוח המאשימה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם הכוללים את ערכי שמירת החיים והגוף ושמירת הרכוש. לדבריה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה בנסיבות האירוע שבענייננו וזאת בשל פוטנציאל הפגיעה הגבוה בהצתת אש בחדר אשפה הצמוד לבניין מגורים כאשר דיירי הבניין ספונים בביתם בשעות הלילה.

            המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם, להרשעתו מיום 11.09.19 בגין שלוש עבירות של גרימת שריפה ברשלנות, ולעובדה כי ביצע את העבירה בענייננו כשמעל ראש מרחף מאסר על תנאי.

            באת כוח המאשימה עתרה למתחם עונש הולם שינוע בין 30-48 חודשי מאסר ולגזור על הנאשם 28 חודשי מאסר (בניכוי חודשי מעצרו מאחורי סורג ובריח ובמעון הנעול "שער מנשה"). כמו כן ביקשה המאשימה כי המאסר המותנה בן 3 חודשים בת.פ 34617-08-19 יופעל במצטבר לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה.

מאחר והנאשם נדרש להליך שיקומי כמפורט בתסקיר שירות המבחן, הסכימה ב"כ המאשימה כי את יתרת עונשו ירצה הנאשם במעון הנעול "בראשית".

לשאלת בית המשפט הבהירה ב"כ המאשימה כי מתחם הענישה לו עתרה מתחשב בהסכמת הצדדים בדבר קיומה של קרבה לסייג כאמור בסעיפים 40ט (6) ו-(9) לחוק העונשין.

המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית.

 

10.       בטיעוניו לעונש ביקש הסניגור להדגיש כי אין מדובר בתיק רגיל שכן הנאשם אינו רגיל כמפורט בתסקירי שירות המבחן ובסיכומי וועדות האבחון, וגזרת עונשו צריכה להיות בהתאם.

            לדבריו מתחם הענישה אליו כיוונה המאשימה אינו משקף את הסכמת הצדדים בדבר קרבתו הכפולה של הנאשם לסייג לאחריות פלילית, ונוכח מעצרו הארוך מאחורי סורג ובריח ובמעון נעול, הרי שכבר ריצה את עונשו.

            לדברי ההגנה הנאשם נחקר כשהוא אזוק באמצע הלילה וזאת מבלי שקיים בחומר החקירה אישור קצין המתיר זאת, והפגיעה בזכויותיו צריכה לבוא לידי ביטוי בגזר דינו.

            הסניגור הפנה לאסופת פסיקה רלוונטית (נ/4) הן לעניין מתחמי ענישה במקרה של קרבה לסייג לאחריות פלילית והן לעניין העבירה בה הורשע הנאשם.

            הסנגור הוסיף כי לאחר בדיקה שעשה עם הממונים עליו בסניגוריה הציבורית ובניגוד למצוין בתסקיר שירות המבחן מיום 10.12.23, מעון "בראשית" אינו מעון נעול.

 

11.       בסיום הדיון וכמצוות המחוקק, הנאשם אמר כי הוא מבין היום שאסור היה לו להצית את האש וכי הבטיח לעצמו שלא יעשה דברים דומים בעתיד, הוא אינו רוצה להסתבך פעם נוספת ומצטער על מה שעשה. עוד אמר הנאשם "אני שרפתי את השרפה הזאת רק בגלל של"ג בעומר היה לפני המקרה הזה. רציתי שיהיו לילדים מדורות. התגעגעתי לל"ג בעומר. רק כשהייתי ילד קטן הייתי בל"ג בעומר".

 

12.       בהחלטתי שניתנה בסמוך לאחר סיום הדיון ובהמשך להערתו של הסנגור המלומד, התבקש שירות המבחן להבהיר טיבו של מעון "בראשית".

            בתסקירה המשלים מיום 12.12.23 הבהירה קצינת המבחן כי לאחר בירור מעמיק של אפיון המסגרת, מסתבר כי אכן נפלה טעות בתסקירה שכן מסגרת "בראשית" אינה עונה להגדרת "מעון נעול", אלא מדובר בהוסטל עם השגחה גבוהה. קצינת המבחן הוסיפה כי במסגרת המוצעת קיימת מעטפת שיקומית טיפולית ומטרתה העיקרית לקדם את דייריה לקראת עצמאות והשתלבות בקהילה בעתיד. בהתאם להחלטת ועדת האבחון הנאשם אינו זקוק למסגרת של מעון נעול ומרכז בראשית נמצא מתאים לצרכיו.

 

הסכמת הצדדים לפעול מכוח סעיף 19 ג לחוק הסעד:

 

13.       בתחילת הדיון שהתקיים ביום 18.12.23 ואשר נקבע להשמעת גזר הדין, הודיעה ב"כ המאשימה, כי לאור הבהרת קצינת המבחן ביחס לאופיו של הוסטל "בראשית" והצורך באפיק טיפולי, היא מבקשת לחרוג מההסדר ולתקנו כך שבעניינו של הנאשם יחול סעיף 19 ג לחוק הסעד (להבדיל מסעיף 19 ד לחוק).

 

14.       ב"כ הנאשם ברך על הסכמת המאשימה לחרוג מההסדר, ובאי כוח הצדדים הודיעו כי הגיעו להסכמה בגדרה הם עותרים במשותף כי בעניינו של הנאשם יחול סעיף 19 ג לחוק הסעד וכי הנאשם ישולב במסגרת "בראשית" לצד צו מבחן.

 

 

15.       נוכח הסכמתם באי כוח הצדדים כמפורט לעיל, התבקש שירות המבחן להודיע עד ליום 20.12.23 מועד קליטתו הצפוי של הנאשם במסגרת "בראשית".

            ביום 19.12.23 עדכנה קצינת המבחן כי לאחר פנייה למסגרת "בראשית" נאמר לשירות המבחן כי המסגרת נמצאת בתפוסה מלאה, ונוכח רשימת המתנה לא ניתן לקבל מועד משוער לקליטת הנאשם בשלושת החודשים הקרובים. עוד עדכנה קצינת המבחן כי לצורך בדיקה נוספת של הנושא ובחינת האפשרויות הקיימות כיום, נעשתה פנייה לגורמי הפיקוח במשרד הרווחה והנושא נמצא בבירור מולם.

            ביום 07.01.24 עדכנה קצינת המבחן כי בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 04.01.24, הנאשם קודם ברשימת ההמתנה למקום הראשון, אולם אין באפשרותה למסור תאריך קליטה פוטנציאלי וזאת עקב תפוסה מלאה של מרכז בראשית והעדר צפי להתפנות מקום.

 

דיון והכרעה:

 

16.       הנאשם הורשע בעבירה של הצתה עת הצית ספות שהיו בחדר אשפה הנמצא צמוד לבניין מגורים. האש התפשטה ומכבי האש אשר הוזעקו למקום השתלטו עליה לא לפני שהתכולה בחדר האשפה נשרפה ולקירות המבנה נגרמו סימני שריפה קשים.

בביצוע העבירה סיכן הנאשם את שלום דיירי הבניין ואת רכושם ופגע במספר ערכים מוגנים בכללם הגנה על קניינו, שלוות נפשו וביטחונו של אדם. לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון בע"פ 3210/06 עמראה נ' מדינת ישראל:

           

"רבות נכתב ונאמר אודות חומרתה היתרה של עבירת ההצתה, שתחילתה ידועה 'ואחריתה מי ישורנה', שכן מנהגה של האש להתפשט מבלי יכולת שליטה תוך גרימת נזקים ואף סיכון חיי אדם".

 

17.       בתי המשפט הדגישו את הפער שבין הקלות בביצוע פעולת ההצתה לבין פוטנציאל הנזק ההרסני הגלום בה, ביכולתה לצאת במהירות מכלל שליטה ולכלות את כל אשר סביבה. בהתאם למגמת ההחמרה בפסיקה, ככלל עבירת ההצתה מחייבת ענישה משמעותית מאחורי סורג ובריח. חומרת העבירה נלמדת גם מהעונש המרבי שקבע המחוקק בצידה- 15 שנות מאסר.

 

            לצד זאת, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי מנעד הענישה רחב ומושפע מפרמטרים שונים. בע"פ 4036/13 מובארק נ' מדינת ישראל (5.10.14) התייחס בית המשפט העליון למדרג חומרת עבירת ההצתה ולפרמטרים השונים המשפיעים על חומרת הענישה:

 

            "... הצתה של נכס בנסיבות שאין לחשוש כי ההצתה תתפשט לרכוש אחר; הצתה של נכס שעלולה להתפשט ולפגוע ברכוש אחר; הצתה של נכס שיש בו פוטנציאל לפגיעה בגוף ובנפש; הצתה של נכס בנוכחותו הקרובה והמידית של אדם, מה שמגביר את פוטנציאל הפגיעה בגוף ובנפש; הצתה שנגרמה בפועל לפגיעה בגוף ובנפש על אף שהמצית לא התכוון לכך (מחשבה פלילית של פזיזות); והצתה בכוונה לפגוע בגוף ובנפש... מובן כי בתוך מדרגי ביניים אלה יש להבחין בנסיבות שונות לחומרה ולקולא, כמו ערך הרכוש שהוצת או מספר האנשים שעמדו תחת סיכון של פגיעה".

 

18.       צודקת ב"כ המאשימה כי בענייננו יש לתן את הדעת לפוטנציאל הסכנה הגדול שבהצתת אש בחדר הצמוד לבניין מגורים, אך לצד זאת יש להידרש גם לנסיבות המקלות לפיהן הנאשם ביצע את מעשיו ללא תכנון מוקדם, ללא תחכום, ללא כוונה לפגוע בגוף ובנפש, לא הצטייד בחומר מגביר בערה (נפט, דלק) ובהתאם לאמור בסיפא של סעיף 2 לעובדות כתב האישום קיווה להצליח למנוע את הסיכון שבגרימת תוצאות השריפה שפרצה.

            יוער כי כתב האישום שותק ביחס לשווי הרכוש שנפגע, ובמסגרת הראיות לעונש לא הציגה המאשימה ראיות לעניין זה. משהתכולה שנשרפה (זוגות אופניים, מיטות ושולחנות) הונחה בחדר אשפה שאמנם צמוד לבניין אך פתוח וללא גג, יש להניח כי לא נגרם חסרון כיס משמעותי למי מדיירי הבניין.

            כתב האישום אינו מפרט את הסיבה שבעטיה הצית הנאשם את הספה שבחדר האשפה, אך נסיבות ביצוע העבירה, כמו גם הקרבה הכפולה לסייג כאמור בסעיפים 40 ט (6) ו (9) לחוק העונשין, מלמדות על התנהגות ילדותית וחסרת בשלות המתיישבת עם חוות הדעת של הגורמים המקצועיים בעניינו של הנאשם, לפיהן הוא בעל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ומתפקד ברמה גבולית.

            מצבו של הנאשם כמפורט בחוות הדעת המקצועיות שבענייננו וההסכמה בדבר הקרבה לסייג, אומנם אינו פוטר הנאשם מאחריות פלילית למעשיו, אך משפיע על מידת שליטתו במעשיו וביכולתו לווסתם, וכפועל יוצא על מידת אשמתו המוסרית למעשה העבירה.

 

19.       דומה כי פסיעה במסלול העונשי המבכר את שיקולי הגמול וההרתעה, ספק רב אם יש בה כדי להגן על האינטרס הציבוריים במקרה שבפנינו, וניכר כי אינה הולמת את הנאשם בתיק זה.

            הנאשם ביצע את עבירת ההצתה חרף המאסר המותנה שהוטל עליו בגזר דינו של ביהמ"ש השלום, וברי כי שיקולי גמול והרתעה בעניינו מתמתנים בשל הפרעת האישיות האנטי סוציאלית בה הוא לוקה ובשל תפקודו השכלי הנמוך.

משכך יש לברך את באי כוח הצדדים כי מצאו להציג הסדר טיעון מתוקן המבכר את המסלול הטיפולי והמותאם לחוות הדעת המקצועיות בעניינו של הנאשם.

 

20.       נזכיר בהקשר זה כי שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית גבוהה בעניינו של הנאשם והמליץ על ענישה שיקומית בדרך של הטלת מבחן שבמסגרתו ישהה הנאשם במרכז "בראשית" לאחר שנמצא מתאים למסגרת זו. עוד נזכיר כי גם ועדת האבחון מיום 6.7.23 מצאה כי הנאשם זקוק למסגרת בעלת מאפיינים של תיווך, הכוונה והשגחה אותם יוכל לקבל במסגרת חוץ ביתית בקהילה.

 

21.       כמפורט בתסקירי שירות המבחן סיפור חייו של הנאשם מורכב. הנאשם בן למשפחה מרובת ילדים המתמודדת עם קשיים כלכליים, מתגורר בבית הוריו עם עשרה מאחיו בתנאי צפיפות ודוחק, סובל מבעיות שינה מורכבות ונעדר כל מסגרת הנותנת מענה למצבו הנפשי והשכלי.

           

            כמפורט בתסקירו המשלים של שירות המבחן מיום 12.12.23 מרכז "בראשית" מיועד לגברים ונשים מגיל 18 ומעלה הסובלים משילוב ליקויים ובכלל זה תפקוד אינטלקטואלי גבולי עם בעיות אורגניות קשות, קשיים בריסון דחף, שיפוט ותובנה לקויים, הפרעות התנהגות, הפרעות אישיות קשות תוך סיכון עצמי והזולת. מטרתו העיקרית של המרכז הנה "לקדם את דייריו לקראת עצמאות והשתלבות בקהילה בעתיד. במסגרת הקיימת מעטפת שיקומית טיפולית המשלבת בתוכה גבולות ברורים, הכלה, בניית אמון, ביטחון עצמי וחיזוק היכולות האישיות, וכן הקניית כלים לפיתוח מיומנויות של עצמאות, למידת הצמיחה ורמת מוגנות גבוהה".

 

 

 

יש במסגרת המוצעת על ידי שירות המבחן, כך ע"פ חוות הדעת של הגורמים המקצועיים, לתן סוף סוף מענה אמתי ומקיף לנאשם שבפניי ולהגן באופן זה גם על האינטרס הציבורי.

 

22.       בתחילת הדיון היום נתן הנאשם הסכמתו לצו מבחן , ובאי כוח הצדדים חזרו על הסכמתם בדבר הליכה בתלם של סעיף 19ג לחוק הסעד.

 

23.       אשר על כן, לאור הסכמת הצדדים, הקרבה הכפולה לסייג לאחריות פלילית ועמדת הגורמים המקצועיים, מצאתי להפעיל סמכותי מכוח סעיף 19ג לחוק הסעד ובמקום לגזור את דינו של הנאשם להורות כדלקמן:

 

א.        הנאשם יעמוד בצו מבחן לפי פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט -1969 וזאת למשך 12 חודשים החל מהיום.

 

ב.         במהלך תקופת צו המבחן לעיל, יתגורר הנאשם בהוסטל "בראשית" שבבית החולים "שער מנשה", ויפעל בהתאם לדרכי הטיפול שנקבעו בסיכום וועדת האבחון מיום 10.05.23.

הנאשם ישהה בהוסטל הנ"ל בהתאם לתנאי המקום, וינהג בהתאם לכללי המסגרת והנחיות הצוות.

ככל שהצוות הטיפולי בהוסטל "בראשית" ימצא כי מצבו של הנאשם מחייב את שהותו בהוסטל בתקופה הקצרה מתקופת צו המבחן, יפעל הנאשם בהתאם להנחיית הצוות המטפל גם בעניין זה.

 

ג.         לא יאוחר ממחר (11.01.24) שעה 11:00 יועבר הנאשם בליווי שב"ס מ"דלת לדלת" להוסטל "בראשית" הממוקם בשטח בית חולים "שער מנשה".

 

ד.         הנאשם מוזהר שאם לא ימלא אחר צו המבחן לעיל או יעבור עבירה נוספת בתקופת צו המבחן, יהא צפוי לעונש על העבירה שבתיק זה.    

 

 

 

 

 

 

המזכירות תמציא החלטתי לשירות המבחן ולעו"ס לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות

שכלית - התפתחותית).

 

קצינת המבחן תמציא החלטתי בדחיפות גורמי הפיקוח שבמשרד הרווחה ולהוסטל "בראשית".

 

אני ער לאמור בתסקירה האחרון של קצינת המבחן כי טרם התפנה מקום עבור הנאשם אך בטוחני

כי שירות המבחן ביחד עם גורמי הפיקוח יעשו את הנדרש כדי לקיים החלטתי זו.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים.

           

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ד, 10 ינואר 2024, במעמד הצדדים.