בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

במקרה שבפני המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט.

המבקש לא הוכיח כי אי התייצבותו למשפט אליו זומן בזימון ידני, נובע מסיבה שאינה תלוייה בו.

לא מצאתי גם כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירה שיוחסה לו:

המדובר במי שרישיון נהיגתו היה פקוע כ-4 שנים (!) ביום בו נהג רכב ולכן משול הוא לבלתי מורשה לנהיגה נוכח משך פקיעת רישיונו.

בנסיבות אלה גזה"ד שאינו כולל כל רכיב של מאסר, מצוי בגדר מתחם העונש ההולם, ואין אני מוצא כל עיוות דין שנגרם למבקש.

הבקשה לביטול פסה"ד שניתן בהעדר המבקש נדחית.

מאחר ונוכח משך פקיעת הרישיון יש לראות את המבקש כבלתי מורשה לנהיגה, אני קובע כי פסילתו תימנה מיום מתן גזה"ד בתיק זה, ומזכירות ביה"מ תשלח למשרדו של ב"כ המבקש אישור הפקדה מיום גזה"ד בתיק זה.

כל עיכוב ביצוע של עונש הפסילה בפרשה זו מבוטל בזאת.

להודיע לצדדים תוכן ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ד, 01 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.