החלטה

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 7.3.24, ונדון לקנס המקורי הקבוע בצדה של העבירה בגינה נשפט.

עיינתי בטיעוני המבקש בבקשה; ומשלא ניתנה תגובת המשיבה, ניתנת החלטתי על סמך החומר הקיים ללא תגובה (עפ"ת (מחוזי חי') 25991-10-22 נתן איזגיאייב נ' מדינת ישראל )נבו 15.12.2022) פסקה 17).

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - אני סבורה כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שאין מחלוקת בדבר זימון המבקש לדיון בו נשפט בהיעדרו; אלא שלטענת המבקש הוא שהה בחו"ל במועד הדיון ולא יכול היה להגיע למשפט, וצירף לבקשה כרטיס ביקורת גבולות לתאריך 21.3.24.

אין בידי לקבל טענה זו. ככל שהמבקש שהה בחו"ל במועד הדיון (7.3.24), הרי שהיה עליו לפנות לבית המשפט, וזאת מבעוד מועד עובר לדיון, בבקשה לדחות את הדיון; ומשלא עשה זאת, אין לו להלין אלא על עצמו. בנסיבות אלה, היעדרותו של המבקש מהדיון, בשל נסיעה לחו"ל, מבלי שהתבקשה דחייה של הדיון, אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבות.

גם העובדה שהמבקש לא פנה לבית המשפט בסמיכות זמנים למועד הדיון, או למועד שובו לארץ, מעידה כי לא גילה עניין מיוחד בהליך המשפטי.

משאלו פני הדברים, לא הוכח כי היתה הצדקה להיעדרו של המבקש מן הדיון שהתקיים בהיעדרו.

אשר לתנאי השני - בנסיבות שלפניי, המבקש כלל לא ביקש לחלוק על עובדות כתב האישום המיוחסות לו, ולא העלה כל טענה ביחס לתשתית העובדתית של כתב האישום שיש בה פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט.