תת"ע (חדרה) 3976-12-24 – מדינת ישראל נ' גיא רוה
תת"ע (חדרה) 3976-12-24 - מדינת ישראל נ' גיא רוהשלום חדרה תת"ע (חדרה) 3976-12-24 מדינת ישראל נ ג ד גיא רוה בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחדרה [13.02.2025] כבוד השופטת סיגל דבורי החלטה
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש ביום 25.12.24 בהעדר התייצבות, על יסוד הוכחת זימונו כדין. 2. כנגד המבקש ניתן ביום 31.08.23 דו"ח בגין אי ציות לאור אדום, לאחר 5 שניות (חלופה מחמירה) בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה. כעולה מאישור המסירה הסרוק לנט המשפט, זומן המבקש לדין באמצעות מסירה שחזרה מסיבת "לא נדרש". אישור המסירה מולא כנדרש לרבות ציון שם עובדת הדואר ("דינה"), חתימתה וכן מועד המסירה - 06.09.24 (וראה לענין זה עפ"ת 16209-10-22 (מחוזי חיפה) עבד אלגני נ' מדינת ישראל (26.12.22). 3. בפי המבקש שתי טענות חלופיות באשר לפגם בחזקת המסירה כדין: האחת - כי לא ידע אודות הזימון ולא קיבל כל דבר דואר שכן מתגורר הוא בכתובת יגאל 30 א ולא יגאל 30. שנית טען כי שכנתו קיבלה עבורו דבר דואר ולא יידעה אותו על כך. לא הוגש תצהיר מטעם השכנה. 4. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, בהתבסס על אישור המסירה המפורט לעיל וכי אין בטיעוני המבקש כדי להצביע על עיוות דין או פגם בחזקת המסירה כדין. 5. לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 6. מן ההיבט הדיוני - הבקשה נעדרת מסמכי היסוד לה - הוגשה ללא תצהיר וללא כל אסמכתא המבססת את טענות המבקש (עדכון כתובת ממשרד הפנים/חקירה ברשות הדואר וכיוצב'). 7. מן ההיבט המהותי - על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")). |
|
8. באשר לחזקת המסירה כדין: חזקה על המבקש כי יעדכן כתובתו במשרד הפנים. הלכה היא כי חזקת המסירה כדין מתבססת עת נשלחת הודעה רשמית לכתובת העדכנית. תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בעבירות תעבורה עליהן חל סעיף 239 א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ") ובעבירות קנס, רואים את ההודעה על ביצוע העבירה או ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, "זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות מלקבלן" וראה עפ"ת (מחוזי חיפה) 2047-09-22 סלומן נ' מדינת ישראל, כבוד השופט סלאמה מיום 24.10.22. 9. לעניין חשש מעיוות דין - יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):"המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7). ודוק, בענין זה נקבע, כי על הטוען לקיומה של עילה בדבר חשש לעיוות דין, להציג טעמים הנתמכים בראיות שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ענין 'סאלם'). טענותיו של המבקש אינן מצביעות על פוטנציאל ממשי כנדרש ולמעשה כלל לא נטענה טענה לגופו של ענין. הבקשה שותקת באשר לעילה זו. חששו לפסילת רישיונו הנו מובן אך הושתה עליו פסילה מותנית בלבד. 10. למעלה מן הצורך בחנתי בשנית את הענישה שהושתה על המבקש - מדובר בענישה הנוהגת ואף ברף ענישה מקל ביחס לחלופה המחמירה של העבירה שביצע. 11. ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ה, 13 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
|
