החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 2/2/25 (להלן: "פסק הדין").

2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבית מהירות 131/90 מיום 3/5/24 על המבקש נגזרו העונשים פסילה על תנאי וקנס.

3. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

4. הנאשם לא חולק על העובדה כי אשיר המסירה נמסר לו אך טוען כי חלה החמרה במצבו הבריאותי ועל כן לא התייצב.

5. מהחומר הרפואי שצורף לבקשה עולה כי הנאשם סובל ממחלת עור , לא עולה כי הוצא אישור מחלה ביום הדיון , לא ברור מה היה מצבו הבריאותי מעבר לכך שמצוין שיש החמרה והנאשם לא הסביר מדוע לא פנה אל בית המשפט לדחות את הדיון לפני הדיון עצמו או בסמוך לאחריו והמתין למעלה מחודש לאחר גזר הדין.

6. עם זאת, בשים לב למהות התיק ועל אף תגובת ב"כ המשיבה, מצאתי כי יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7. סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 15/4/25 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

8. ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.