בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרה של הנאשמת.

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בתגובת המאשימה ובמסמכי התיק, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בתיק בית המשפט קיימת הזמנה לדיון אשר נשלחה לכתובתה הרשומה של נאשמת וחזרה בציון נמסר לנמען הרשום וחתומה לכאורה בחתימת ידה. לא די בהעלאת טענה בעלמא כי אין המדובר בחתימת ידה של הנאשמת, כדי לסתור את חזקת המסירה. ודוק, תצהיר הנאשמת שצורף לבקשה כלל אינו מתייחס לטענה זו במפורש אלא מאשר כללית את הנטען בבקשה ולא די בכך.

מעבר לאמור, גם אם אצא מנקודת הנחה כי הנאשמת אכן לא קיבלה את הזימון לדיון, אין בכך כדי לסייע לה. כפי העולה מהבקשה הנאשמת ובא-כוחה ידעו על הדיון שנדחה מיום 2.11.23 ולכן היו צריכים לערוך בירורים אקטיביים אודות המועד הנדחה ולא להסתפק בנטען לפיו נאמר לב"כ הנאשמת באותו יום שיישלח אליו המועד הנדחה. הדברים נכונים במיוחד שעה שמדובר ביותר מ-5 חודשים במהלכם שקטו על השמרים הנאשמת ובא-כוחה ולא ערכו בירור נוסף.

בנוסף, מעבר לרצונה "להעלות את טענותיה", הנאשמת לא טוענת לעיוות דין וממילא לא מבססת טענה זו.

הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אב תשפ"ד, 27 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.