החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

הנאשם טוען כי לא התייצב, בשל טעות בתום לב, כנראה בגלל ההחמרה במצב הביטחוני טרם הפסקת האש. עוד נטען כי לא בוצעה עבירה מאחר ולא היה בכוונתו לעקוף את הפקק. בנוסף טוען הנאשם כי מצבו הכלכלי מצדיק הקלה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הנאשם זומן כדין לדיון, אשר התקיים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף; והיה עליו להיערך מבעוד מועד להגיע לדיון, או להגיש בקשת דחיה מראש, אם חשב שהמצב הביטחוני אינו מאפשר התייצבותו.

בנוסף, טענות הנאשם אין בהן כדי לבסס הגנה של ממש, מאחר והנאשם מאשר את העובדות (הלכה למעשה), וכאשר מדובר בעבירה מסוג אחריות קפידה, די בכך. מעבר לאמור, עיון בתמונות המצורפות לדו"ח המקורי (אותו צירפה המאשימה לתגובתה), מלמד כי למרות שיש פקק ארוך בנתיב הפניה לימין, הנאשם נכנס אליו בשנייה האחרונה, ממש לפני הצומת ותוך קיפוח זכותם של נהגים רבים הממתינים בפקק זה.

באשר לעונש, שעה שהנאשם קיבל אך ורק את קנס המקור, הרי שאין הצדקה להקל עמו מעבר לכך, גם לאור גילו ועברו הנקי. ממילא הטלת הקנס המקורי מהווה הקלה משמעותית שעה שזה שמור למי שמודה ומשלמו ולא מבקש להישפט.

לאור האמור, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.