היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);

(2) שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

תקנה 44 א' לתקנות סדר דין פלילי תשל"ד- 1974, נועדה להשלים את הוראות החוק האמורות וקובעת חזקת מסירה אשר קמה עם הוכחת משלוח ההודעה/ההזמנה למשפט בדואר רשום ולאחר שחלפו 15 יום ממשלוח ההודעה . המדובר בחזקה הניתנת לסתירה מקום בו הנאשם מוכיח כי לא קיבל את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

חוק סדר דין הפלילי מורה למדינה לשלוח את הודעת תשלום הקנס ואין הוא מחייב אותה לוודא קבלתו ובמקרה אחר הייתי מקבל את טענתה, אך מעיון במעקב המשלוחים (נ/1) המאשימה אכן יצאה ידי חובתה עת שלחה את הדוח עוד ביום 19/9/23 לפני פרוץ המלחמה אך אין כאמור מחלוקת כי דבר הדואר התעכב והתקבל בידו רק לאחר 5 חודשים וזאת ללא ספק מסיבות שאינן תלויות בו, לטעמי במקרנו סתר הנאשם את חזקת המסירה והוכיח כי לא קיבל את הודעת הקנס בזמן ואין מדובר בהמצאה כדין .

סוף דבר, מאחר שהנאשם סתר את חזקת המסירה הקבועה בחוק ומאחר והמאשימה לא הודיעה לנאשם במסגרת הזמן הקבועה בחוק על הודעת הקנס, אני מקבל את טענת ההתיישנות ומורה על מחיקת האישום.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשפ"ה, 24 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.