החלטה

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 3.9.24 והמאשימה התנגדה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין.

הנאשם טוען כי לא קיבל את הזימון לדיון, והמאשימה נסמכת על חזקת המסירה.

עיון באישור המסירה מגלה כי הוא אינו עומד בסטנדרט המחמיר שנקבע בפסיקה לשם הקמת חזקת המסירה וראו לדוגמא פסקי הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שניידר (48179-03-18) וסח'ניני (11777-05-18). המדובר בזימון שנשלח לתיבת דואר, אך הדוור מציין כי ערך שלושה ביקורים ובסופו של דבר הדביק את הזימון בכתובת. מובן כי מדובר ברישום המעורר סימן שאלה, ובנסיבות אלה אני סבור כי לא נסתרה טענת הנשם כי לא קיבל את הזימון.

כאשר יש ספק ממשי במסירה, מן הדין לבטל את פסק הדין ולאפשר לנאשם יומו בבית המשפט, גם כאשר,ף כאמור בסעיף 6 לתגובת המשיבה, קיימת מצידו ראשית הודייה במיוחס לו במעמד רישום הדוח.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 27.5 מבוטל.

לפיכך, ההליך נקבע למתן תשובה לכתב האישום ליום 18.2 בשעה 10:30.

יש לזמן את הנאשם באמצעות בא-כוחו.