החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 14/10/22 (להלן: "פסק הדין").

2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירות של נהיגה ברכב שעליו ניתנה הודעת איסור שימוש מיום 29/7/24 על המבקש נגזרו העונשים הבאים: פסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים פע"ת וקנס בסך 1500

3. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

4. הנאשם קיבל הזמנה לדיון במעמד האכיפה אך טוען בבקשתו כי מדובר ברכב של ביתו שלא מסרה לו על איסור השימוש ולאחר קבלת הדוח הבטיחה לו כי זו תטפל בנושא מול עורך דין המוכר לה.

5. המאשימה מתנגדת לבקשה עם זאת, בשים לב למהות התיק והנסיבות המפורטות בבקשה מצאתי כי יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7. סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 750 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 10/1/25 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

8. ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.