החלטה

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 16.12 והמאשימה התנגדה לבקשה מהטעם שהבקשה מוגשת בחלוף 30 יום מיום שנודע על פסק הדין.

אינני מקבל את עמדת המאשימה. המאשימה נסמכת על אישורי המסירה שבתיק, אך אלה מעידים המצאת פסק הדין, כמו גם כל ההחלטות בתיק לעו"ד אבו חוסיין, ולא לעורכת הדין מסארווה, אשר הגישה ייפוי כוח עוד בשנת 2022. לפיכך, אני מקבל את טענת הנאשם שלא ידע על פסק הדין עד לאחרונה ואף לא קיבל זימון כדין לדיון בתיק בו נדון שלא בנוכחותו.

עם זאת, אני מתקשה לקבל את הסברה של עורכת הדין כי לא הייתה לה גישה לתיק, לאורך כל התקופה. יש לצפות מעו"ד המטפל בתיק גישה אקטיבית לבירור מועדי הדיון, ולא ישיבה בחיבוק ידיים בהמתנה להזמנה וזאת כאשר לאורך הדרך הוגשו על ידה בקשות שונות.

בנסיבות אלה, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה תוך חיוב הנאשם בהוצאות.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 27.11 מבוטל. הנאשם ישא בהוצאות בסך 400 ₪ לתשלום בתוך 60 יום.

התיק נקבע לתשובה לכתב האישום ליום 16.3 בשעה 11.

הסנגורית תנמל את הארכה בנסיון להסכמה בתיק אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון. ככל שיוגש הסדר לפני מועד הדיון, אשקול ביטול החיוב בהוצאות.