החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, על אף היעדר תגובה מעם המאשימה.

שעה שהנאשם ידע (כך לפי טענתו), על קיומו של הדיון הראשון (28.11.23), אשר נדחה בגלל המלחמה, חובה הייתה עליו לברר באופן יזום למתי נדחה הדיון; וזאת לא עשה.

מעבר לאמור, החלטה הקובעת את הדין ליום בו נשפט הנאשם בהיעדרו, נשלחה לכתובתו הרשומה וחזרה בציון "בהעדר הנמען נמסר למי שגר עימו בבית ונראה כי מלאו לו 18 שנה" וחתום על ידי "ניצה". על אף שאישור המסירה נמצא בידיו של הנאשם ומצורף לבקשתו, הנאשם לא התייחס אליו, לא טען נגדו ולא סתר את תוכנו.

נוכח האמור, לא נותר אלא לקבוע כי היעדרותו של הנאשם מהדיון אינה מוצדקת.

מעבר לאמור, טענות כלליות בדבר עיוות דין, אפשרות לזיכוי ואפשרות כלליות "הרכב בשימוש הוריו גם", אינן מבססות חשש לעיוות דין.

בשולי הדברים ומעבר לדרוש אציין כי על אף שבקשתו של הנאשם לעיכוב ביצוע נדחתה, הוא לא מילא אחר הוראות גזר הדין וטרם הפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט, כך שגם כפיו אינן נקיות. יובהר יודגש, פסילתו של הנאשם החלה ביום 15.9.24, אך תיספר מעת שיופקד הרישיון במזכירות בית המשפט.

נוכח כלל האמור, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.