החלטה

1. ראשית דבר:

בפני בקשה לביטול כתב אישום.

2. נסיבות המקרה:

ביום 19.02.21 ניתן כנגד המבקשת דו"ח תנועה שתועד במצלמה בגין כניסה לצומת באור אדום ברמזור. המבקשת טוענת באמצעות סניגורה כי לא קיבלה את הדו"ח תוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה כאמור בחוק ולכן חלה התיישנות. לחילופין, טוענת המבקשת כי כתב האישום הוגש בניגוד להנחיית היועמ"ש 1.4202 (להלן: "ההנחייה").

3. דיון והכרעה:

הוראת החוק הרלוונטית לענייננו היא זו שבסע' 225א(א)(א1)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"). הוראה זו ברורה ועל פיה יש לשלוח את ההזמנה או הודעת תשלום למשפט בתוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה.

ומן הכלל אל הפרט:

באשר לטענת ההתיישנות:

לטענת המשיבה עפ"י מסמכיה, נשלחה למבקשת לכתובתה המעודכנת במרשם האוכלוסין הודעת תשלום קנס באמצעות דואר רשום ביום 24.02.21. המשיבה אף ציינה את פרטי מס' הדואר הרשום ואת האמור על גבי ההודעה בדבר "נמסר לידי הנמען" אך לא צירפה את ההודעה עצמה או העתק ממנה.

בהיעדר עותק מאישור המסירה, לא ניתן לבחון אם אכן ההודעה על העבירה נשלחה לכתובתה הרשומה של המבקשת, נמסרה כדין ואף לא אם קיים קשר בין דבר הדואר הרשום לבין ההודעה שנשלחה (תת"ע (תעבורה חי') 13869-02-23 מדינת ישראל נ' אבו אחמד ח'אלד (נבו 28.04.2024). זאת, שעה שהמבקשת עצמה גורסת בכתבי טענותיה כי מעולם לא קיבלה את ההודעה הנ"ל.