1.  בהליך שלפני הוגש נגד הנאשם כתב אישום בעבירה של נהיגה בפסילה.

2.  על אף כתב האישום החמור שהוגש נגדו הנאשם עשה דין לעצמו ולא הופיע לשני דיונים שנקבעו בהליך (דיונים מיום 9.10.24 ומיום 28.1.25). יוער כי בדיון הראשון התייצב סנגורו של הנאשם והדיון נדחה לבקשתו.

3.  בדיון השני שנערך ביום 28.1.25, נוכח אי התייצבות הנאשם, הוריתי בהחלטתי כי בטרם יושתו הוצאות משפט על הנאשם בגין אי התייצבותו ניתנת לנאשם או לסנגורו הזדמנות למסור עמדה בעניין זה. על אף שחלף המועד לא הוגשה כל הודעה מטעם הנאשם. מכאן החלטתי על בסיס החומר שמונח בפני.

4.  אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו (ראו רע"א 3136/00 סלמאן נ' שוקייר, פ"ד נה(2) 97 (2001) (להלן - עניין סלמאן)). אי התייצבותו של הנאשם לדיונים משבשת את ההליך המשפטי התקין, גורמת לבזבוז זמנו היקר של בית המשפט ולהארכת משך הבירור המשפטי שלא לצורך.

5.  הטלת סנקציות בגין הפרה של החלטות שיפוטיות היא חלק ממערכת משפט יעילה וצודקת (ראו ת"א 28490-11-12 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב - "הפול" (22.10.17)),

6.  זאת ועוד "נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועד דיון" הוראות נוהל של נשיא בית המשפט העליון 1-14 (2014) קובע כי - "הכלל הוא כי דיונים יש לקיים במועדם. שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל. לפיכך, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד."

7.  בהינתן האמור, נוכח אי התייצבות הנאשם לדיון ובהעדר כל הודעה מטעמו בעניין זה, על הנאשם יושתו הוצאות משפט בסך 750 ₪ לטובת אוצר המדינה שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשפ"ה, 11 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.