(2) אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ראה לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "עניין איטליא"); ע"פ 1318/07 אלטורי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 31.12.2007) וכן ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (ניתן ביום 6.1.2009).

את הבקשה לביטול פסק הדין יש להגיש תוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

לאחר שעניינתי בנימוקי הבקשה ותגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

המבקש אמנם טען לקיומו של טעם ממשי לאי התייצבותו לדיון, אולם עיון בבקשתו מעלה כי מלבד טענה סתמית לפיה לא קיבל זימון לדיון, אין כל אינדיקציה המבססת את טענתו או פירוט מעבר לנטען. עיון באישור המסירה אשר צורף לכתב האישום מעלה כי אישור המסירה חזר בציון נמסר "לידי הנמען הרשום"; אישור המסירה כלל את שמו המלא של המבקש, מספר תעודת זהות של המבקש, ישוב מגורים ומספר תיבת דואר, תאריך דיון ושעתו; כן מופיע שם המקבל (מוחמד), חתימת המקבל, שם המוסר וחתימתו, בצד תאריך המסירה. עינינו רואות כי עסקינן באישור מסירה מלא ומפורט כאשר המבקש כלל לא התייחס לקיומו.

לאור האמור, משקיימת בתיק הזמנה כדין, דין טענת המבקש כי לא ידע אודות מועד הדיון להידחות.

באשר לעילת עיוות הדין, הרי שגם עילה זו אינה מתקיימת בענייננו של המבקש.

המבקש טען לקיומם של קשיים ראייתיים ואף מנה אותם, יחד עם זאת מאחר ולתיק בית המשפט נסרק כתב האישום ולא הדו"ח המקורי, הוריתי למבקש לסרוק לתיק בית המשפט את הדו"ח המקורי כדי לבחון את הקשיים הראייתיים אליהם הפנה; אולם המבקש לא טרח למלא אחר החלטתי ועד לכתיבת שורות אלה הדו"ח המקורי לא נסרק לתיק, משכך לא עלה בידי המבקש לבסס קיומה של עילת עיוות דין. בעניין זה אפנה לרע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (ניתן ביום 25.03.2018) שם נקבע כי בעל דין הטוען לקיומה של עילת עיוות דין, נדרש לבסס את טענתו ולפרט טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

בשולי ההחלטה אציין כי לא שוכנעתי בדבר קיומן של נסיבות אחרות המביאות להיעתרות לבקשה.

לאור האמור, הבקשה נדחית ללא צורך לקיום דיון במעמד הצדדים (עניין איטליא).

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ה, 04 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.