לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה שמתנגדת לה, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית מהטעמים שלהלן:

א.  המבקש טוען בבקשתו כי לא קיבל זימון לדיון ומנגד טוען כי בא כוחו התייצב ביום הדיון והודע לו במזכירות כי הדיון בוטל. ראשית, לא ברור כיצד אם לטענת המבקש לא זומן לדיון, ידע סנגורו על הדיון והתייצב במועד. שנית, טענתו כי סנגורו התייצב לדיון והדיון בוטל לא הוכחה. כעולה מאישור קבלת הדוח הזימון לדיון נמסר למבקש ביד במעמד מסירת הדוח והמבקש סרב לחתום עליו. בנסיבות אלה המבקש זומן כדין לדיון ומשלא התייצב, נשפט בהעדרו כדין.

ב.  אשר לעיוות הדין, המבקש כופר במיוחס לו וטוען לשורה של כשלים שנפלו בדוח אולם לא הניח תשתית ראייתית להוכחתם. עיון בדוח מעלה כי השוטר רשם בפירוט את אופן זיהוי העבירה. לדברי השוטר, בהיותו סטטי, במדי משטרה, תאורת רחוב טובה מאוד, כשהוא יושב במושב אחורי צד שמאל, מאחורי הנהג, רגלו מחוץ לניידת בקטע 239.4 לצפון, תנועה מתקרבת, לזר למרכז הרכב, נתיב ימני מתוך שניים, נשמע צליל כפול, התקבל אישור לזירה ונמדדה מהירות של 110 קמ"ש במקום 60 קמ"ש. השוטר נכנס לנתיב וסימן לנהג לעצור בצד הדרך. נהג לבדו ברכב, הוצגה לנהג המהירות, נרשמה ההזמנה לנהג והנהג הוזמן לשימוע. דברי הנהג תומכים בדוח: "לא ידעתי שמותר כאן 60, תגובה ראשונית נסעתי 80". טופס השימוע והחלטה על פסילה מנהלית תומך אף הוא בביצוע העבירה. כעולה ממנו מסר הנהג בשימוע: "נסעתי מהר כי לא שמתי לב... זה היום הראשון שלי בעבודה. אני מצטער... מבין את מהות העבירה...".

בנסיבות האמורות לא הוכח קיומו של עיוות דין.

ג. אשר לעונש, גם כאן לא הוכח קיומו של עיוות דין. המבקש הורשע בעבירה של נהיגה במהירות של 105 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 60 קמ"ש ונדון לפסילה של 30 יום, פסילה של חודשיים על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 1,200 ₪. המבקש נהג במהירות שהיא 45 קמ"ש מעל המותר. כעולה מגליון הרשעותיו המבקש נוהג משנת 2015 ולחובתו 6 הרשעות, מהן 3 דומות משנים 2023 ו-2022. הענישה מידתית וסבירה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ד, 01 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.