בפניי בקשה להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר המבקש, וזאת מכח סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ").

פסק דין אשר ניתן בהעדר המבקש ניתן ביום 02.07.204 (להלן: "פסק הדין");

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 11.07.2024.

טענות הצדדים

המבקש עתר לביטול הרשעתו וטען כי מעולם לא קיבל הזמנה למועד הדיון הקבוע ליום 02.07.2024 ונודע לו לראשונה אודותיו רק עת קיבל לידיו העתק של פסק הדין. המבקש הוסיף כי אילו ידע על מועד הדיון, אזי בהחלט היה מתייצב וכי הוא סטודנט לרפואה הנמצא בתקופת לימודים ומבחנים קשים. לעניין עיוות הדין טען המבקש כי במידה ובקשתו תידחה, ייגרם לו נזק רב שאין לו תקנה.

המשיבה ביקשה מנגד לדחות את הבקשה, וטענה כי לא צוינה כל טענה המצדיקה את מתן הסעד המבוקש, וכי משביקש הנאשם לדחות את מועד הדיון ולא טרח לעקוב אחר מועד הדיון החדש אשר נקבע, אין לו אלא להלין על עצמו. עוד הוסיפה המשיבה לעניין עיוות הדין כי לא נגרם פגם היורד לשורש העניין.

דיון ומסקנות

המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר נאשם קבועה בסעיף 130(ח) לחסד"פ. סעיף 130(ח) קובע שני תנאים חלופיים לביטול פסק דין שניתן בהעדר:

(1) קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון;

(2) אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ראה לעניין זה  רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "עניין איטליא"); ע"פ 1318/07 אלטורי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 31.12.2007) וכן ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ'  שרון מנחם  (ניתן ביום 6.1.2009).

את הבקשה לביטול פסק הדין יש להגיש תוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

לאחר שעניינתי בנימוקי הבקשה ותגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

המבקש טען כי לא זומן למועד הדיון ביום 02.07.2024, וזאת לאחר שהוא עצמו הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון. משהגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון, היה עליו לעקוב אחר מועד הדיון אשר נקבע, ומשלא עשה כן ולא טרח לברר מהו מועד הדיון העתידי אשר נקבע, אין לו אלא להלין על עצמו. אין לנאשם זכות קנויה לדחיית מועד הדיון, ומקום שהוגשה בקשה כזו, חובה לעקוב אחר תוצאותיה שכן אין המדובר בעניין של "שגר ושכח".

ראה בעניין זה החלטתו של כב' השופט בנג'ו בעפ"ת 13876-07-24 כוכבי נ' מ"י (ניתן ביום 16.07.2024) שם נדחתה הודעת ערעור של נאשם אשר נשפט בהעדרו לאחר שהגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ולא התייצב לדיון הנדחה בטענה כי לא קיבל זימון לדיון, וכך נקבע:

"המערער זומן כדין למשפט, הוא הגיש בקשת דחיה, חובה עליו היה לברר למתי נדחה המשפט ולא לנהוג מנהג "שב ולא תעשה"...".

אני מודעת לעובדה כי זימון לדיון ביום 02.07.2024 חזר בציון "לא ידוע במען", אולם החובה לעדכן את הכתובת במשרד הפנים הינה חובה המוטלת על המבקש, ובמידה וכתובתו של המבקש אינה עדכנית, הרי שהאשם רובץ לפתחו; ראה בעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל, 1.5.2007; רע"פ 1673/15 אלזיאדנה נ' מדינת ישראל, 16.6.2015; רע"פ 8626/14 סמארה נ' מדינת ישראל, 10.2.2015).

יוצא איפוא, כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש לדיון וטענתו כי אילו ידע על מועד הדיון היה מתייצב אין בה כדי להועיל לו שכן המדובר בטענה הנשמעת חדשות לבקרים על ידי נאשמים אשר לא מתייצבים לדיונים בעניינם, והיא נדחתה פעם אחר פעם. יפים בעניין זה דבריו של כב' השופט סאלמה (כתוארו דאז) בבית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 25991-10-22 איזגיאייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 15.12.2022) שם נקבע כי:

"אם נקבל באופן אוטומטי כל טענה בעלמא כי "לא קיבלתי את הזימון" או כי "אם הייתי מקבל את הזימון הייתי מתייצב לדיון", מבלי לתמוך טענה מעין זו בראיות או בהסברים מניחים את הדעת, נימצא חוטאים לרציונל שמאחורי הסעיף האמור, על כל המשתמע מכך."

באשר לעילת עיוות הדין, הרי שגם עילה זו אינה מתקיימת בענייננו של המבקש.

המבקש לא כפר בעובדות כתב האישום, לא פירט את טענות ההגנה שלו וכל שטען היה שהוא "פונה בבקשתו זו לכבוד בית המשפט כאשר להגנתו משקל כבד ואמיתי והטענות והראיות והעובדות שבידיו מוכיחות את גרסתו ומבקש מכבוד בית המשפט לתת לו את יומו על מנת שיטען את טענותיו המצודקות להגנתו". מדברים אלה כלל לא ניתן להבין מהי הגנת המבקש ואם יש בטענותיו כדי להביא לשינוי התוצאה.

ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (ניתן ביום 25.03.2018) נקבע זה מכבר כי בעל דין הטוען לקיומה של עילת עיוות דין, נדרש לבסס את טענתו ולפרט טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. המבקש כאמור לעיל, לא עשה זאת.

לסיכום, משלא התקיימה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש לדיון ולא שוכנעתי כי היעתרות לבקשה הינה חיונית למניעת עיוות דין, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"ד, 13 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.