ראה לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003)(להלן: "עניין איטליא"); ע"פ 1318/07 אלטורי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 31.12.2007) וכן ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (ניתן ביום 6.1.2009).

את הבקשה לביטול פסק הדין יש להגיש תוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

לאחר שעניינתי בנימוקי הבקשה ותגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

תחילה יצוין כי ההודעה על פסק הדין הומצאה למבקש כדין ביום 23.07.2024 ומשכך בקשת המבקש חורגת מסד הזמנים הקבוע בחוק.

לגופו של עניין, עיון בתיק בית המשפט מעלה כי הזמנה לדין חזרה בציון "סירב לקבל - הודבק"; הדבר מהווה הזמנה כדין ומלמד כי אי קבלת ההזמנה לדיון הייתה בשל הימנעות המבקש מלעשות כן; אציין כי המבקש כלל לא התייחס לקיומה של הזמנה זו.

טענת המבקש לפיה הדיון בוטל חסרת שחר, שכן ליד הודעת ביטול מועד הדיון המופיעה ב"נט המשפט" מצוין מפורשות כי הסיבה הינה העברת התיק למותב שיפוטי אחר, כאשר בשורה הקודמת הופיע מועד הדיון בפני מותב זה. עוד יצוין ויודגש כי מועד העדכון של שתי ההודעות היה באותו יום - 12.05.2024 - דהיינו לא נוצר בשום שלב מצב לפיו מועד הדיון בוטל ולא נקבע מועד אחר במקומו.

משקיימת בתיק הזמנה כדין, ובהעדר ראיה ראשונית כלשהי התומכת בטענת המבקש בדבר אי ידיעתו על מועד הדיון, הרי שלא ניתן לקבוע כי הייתה סיבה מוצדקת אשר מנעה מהמבקש להתייצב לדיון אשר נקבע בעניינו, ואין למבקש אלא להלין על עצמו.

בעניין זה אפנה לעפ"ת 25991-10-22 איזגיאייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 15.12.2022) שם נקבע כי:

"אם נקבל באופן אוטומטי כל טענה בעלמא כי "לא קיבלתי את הזימון" או כי "אם הייתי מקבל את הזימון הייתי מתייצב לדיון", מבלי לתמוך טענה מעין זו בראיות או בהסברים מניחים את הדעת, נימצא חוטאים לרציונל שמאחורי הסעיף האמור, על כל המשתמע מכך."

באשר לעילת עיוות הדין, הרי שגם עילה זו אינה מתקיימת בענייננו.

תחילה יצוין כי המבקש כלל לא פירט את הגנתו; ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (ניתן ביום 25.03.2018) נקבע זה מכבר כי בעל דין הטוען לקיומה של עילת עיוות דין, נדרש לבסס את טענתו ולפרט טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

המבקש הורשע בעבירה אשר בצידה עונש מינימום של פסילה רישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים. מותב זה הסתפק בתקופת המינימום הקובעה בחוק חרף העובדה כי למבקש 16 הרשעות תעבורה קודמות. המדובר בעונש מתחייב, מידתי ואף מקל.

סיכומו של דבר, המבקש לא הציג ראיות או טענות שיש בהן כדי לרדת לשורש העניין וללמד על בדבר קיומו של פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה, ומשכך לא ניתן לקבוע כי קיים חשש לעיוות דין.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית, בלא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (עניין איטליא).

בשים לב לאישור ההפקדה הקיים בתיק ולעיכוב הביצוע אשר ניתן, המזכירות תפיק אישור הפקדה החל מהיום.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ט"ו תשרי תשפ"ה, 17 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.