החלטה

1. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה שמתנגדת לה, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית מהטעמים שלהלן:

א. עסקינן בפסק דין מיום 2.6.24 שניתן במסגרת הסדר בין הצדדים. בהתאם להסדר תוקן כתב האישום לעבירה של אי אחיזה הגה בשתי ידיים, המבקשת הודתה במיוחס לו, הורשעה ונגזר דינה לקנס בסך 1,200 ₪. בדיון ציינה המבקשת כי היא מבקשת לאמץ ההסדר ולפרוס הקנס לתשלומים. מותב זה כיבד את ההסדר בין הצדדים, גזר על המבקשת קנס בסך 1,200 ₪ שישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.7.24. בנסיבות אלה בהן במסגרת הסדר המבקשת הודתה במיוחס לה הורשעה ונגזר דינה, לא ברורה בקשתה להישפט ולערער על הדוח.

ב. אשר לעיוות דין, המבקשת לא פרטה את סיכויי הגנתה. כאמור המבקשת הורשעה בהתאם להודאתה שניתנה במסגרת הסדר בין הצדדים. בנסיבות אלה לא הוכח קיומו של עיוות דין.

ג. אשר לעונש, גם כאן לא הוכח קיומו של עיוות דין. המבקשת הורשעה בכתב אישום מתוקן שכלל עבירה של אי אחיזת הגה בשתי ידיים ונדונה לקנס בסך 1,200 ₪. כעולה מגליון הרשעותיה המבקשת נוהגת משנת 2016 ולחובתה 8 הרשעות, 5 הרשעות של מהירות משנים 2023, 2019 ו-2018, עבירה דומה משנת 2021, קיפוח זכות השימוש ברכב משנת 2020 וחציית שטח הפרדה על ידי רכב משנת 2020. הענישה מידתית וסבירה.

2. אשר לטענת המבקשת בעניין תשלום הקנס, הטיפול בגביית החוב בתיק זה הועבר זה מכבר לרשות הגבייה והאכיפה. הנאשמת תפנה למרכז הגבייה ותעלה שם את טענותיה ובקשתה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.