החלטה

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 4.2.24בגין עבירה של פקיעת רישיון רכב.

רקע וטענות הצדדים:

1. לטענת המבקש הוא לא התייצב לדיון מחמת טעות כי רשם ביומן את מועד הדיון ב- 4.3.24 במקום 4.2.24.  לגופו של עניין, המבקש לא העלה טענות לגופו של עניין מלבד הטענות לעניין העונש שהושת עליו.

דיון והכרעה

2. תחילה יש לציין כי בקשת המבקש לביטול פסק הדין אשר ניתן בהעדרו הוגשה בשיהוי ותוך חריגה מסד הזמנים הקבוע בחוק.

  את הבקשה לביטול פסק הדין יש להגיש תוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

המבקש אינו מפרט בבקשתו מתי נודע לו על פסה"ד ומדוע בקשתו הוגשה רק ביום 29.9.24 כעבור למעלה מ-7 חודשים. די בשיהוי בהגשת הבקשה והחריגה מהוראות החוק כדי להביא לדחיית הבקשה.

גם בחינת טענות המבקש לגופו של עניין אין בהן כדי להביא לקבלת הבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהעדרו.

3. המבקש לא חלק עלך כך שידע על מועד הדיון, אך טען כי אי התייצבותו נבעה מטעות בתום לב (שרשם תאריך שגוי ביומן). בהקשר זה, כבר נפסק לא פעם כי טעות ולו בתום לב אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מד"י ו- רע"פ 5377/03 וגדי ג'מאל נ' מד"י ). בנסיבות אלו, המבקש לא הראה סיבה טובה לאי התייצבותו לדיון.

4. המבקש לא טען דבר בעניין סיכויי הגנתו ועל כן, אף לפי מהות העבירה, הסיכוי לשינוי תוצאת פסק הדין קלושה. עוד אני סבורה, כי גם העונש שהושת על המבקש סביר; ולא מצאתי כי עונשו של המבקש, על כלל רכיביו, מבטא עיוות דין, המצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו; ואינני סבורה כי גזר דינו של המבקש סוטה באורח קיצוני ממדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות דומות.

5.  לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נדחית, אף בלא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)).

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ה, 06 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.