בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר המבקש, ביום 7/8/24, לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע לאותו יום.

בבקשה טוען המבקש, כי לא קיבל הודעה, על הקדמת הדיון, ליום שבו נשפט בהעדרו וכי בבקשתו להשפט שנשלחה למשיבה, ציין כי הוא מיוצג ועל כן היה הזימון צריך להשלח לבא כוחו.

ב"כ הוסיף וטען, כי הוא קיבל הודעה על דחיית הדיון ליום 7/11/24 ואילו על הקדמת הדיון לא ידע.

בסעיף 10 לבקשתו טוען ב"כ המבקש כי דין הבקשה להתקבל בשל "ספק ההמצאה", כדבריו.

בסעיף 13 בבקשה מציין ב"כ המבקש, כי המבקש כופר בעברה, והוא מבקש לשמור את טיעוניו בעניין זה, בפני בית המשפט.

לאחר עיון בבקשה ובאישורי המסירה, לא מצאתי מקום להעתר לה ואלה נימוקי:

בתיק בית המשפט לא מצוי היה יפוי כח מטעמו של ב"כ המבקש.

ההודעה על דחיית הדיון ליום 7/11/24, נשלחה למבקש בלבד ונתקבלה על ידו ביום 24/12/23.

גם ההודעה על הקדמת הדיון ליום 7/8/24, נשלחה רק למבקש לאותה כתובת ואף היא נתקבלה על ידו אישית ביום 10/6/24.

על פי דין משלוח דברי הדואר, בדואר רשום, יוצר חזקת מסירה והמבקש לא עשה דבר כדי להרים את הנטל המוטל עליו לסתור חזקה זו.

ב"כ המבקש לא דאג להכניס יפוי כח לתיק בית המשפט, למרות שאף לטענתו, ידע על הדיון, כבר בשנת 2013, ואין לו אלא להלין על עצמו.

דברי הדואר נשלחו על ידי בית המשפט ולא על ידי המשיבה ועל כן נשלחו רק למבקש שלא היה מיוצג.

המבקש גם לא עמד בנטל, להוכיח סיכויי הגנה כלשהם ויודגש אין די בהכחשת העברה כדי לעמוד בנטל.

למעלה מן הצורך אציין כי גם העונש שהוטל על המבקש איננו חמור, בשים לב לעברו

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"ד, 13 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.