החלטה

לפני בקשת פסלות אשר הוגשה על ידי הנאשם .

דין הבקשה להידחות.

רוב הבקשה מבוססת על דברים שארעו בישיבת בית המשפט ביום 6/2/25 שבה לא היה נוכח הסנגור.

בישיבה זו התנהג הנאשם בדרך בלתי ראויה באולם בית המשפט. היותו של הנאשם עורך דין כנטען בבקשה רק מוסיפה חומרה להתנהגותו.

בישיבה זו טען הנאשם לפסילת המותב, טענה שנדחתה על אתר.

הדיון הופסק שכן הנאשם הצהיר כי בכוונתו להגיש ערעור על ההחלטה של מותב זה שלא לפסול את עצמו.

בפועל לא הגיש הנאשם ערעור על החלטתי.

בין שערעור לא הוגש בשל רשלנות ב"כ כפי שהצהיר בפני ובין שבחר הנאשם שלא להגישו, אין הוא יכול כעת לחזור עליהם בבקשתו החדשה.

מכל מקום אין בהתנהלות הנאשם ובעובדה שבית המשפט נאלץ להוציאו מן האולם, כדי להשפיע על תוצאת ההליך בסופו של יום, התלויה אך ורק בעדויות שתשמענה בפני.

אשר לדברים שארעו ושנאמרו בדיון מיום 24/2/25, כבר נתתי עליהם את דעתי בהחלטתי בבקשה לתיקון פרוטוקול ואין לי אלא לשוב עליהם.

אכן ציינתי בפני הסנגור, שטען בפני כי מדובר במילה מול מילה, שברוב תיקי התעבורה כך הוא המצב ובהעדר ראיה אחרת רוב הסיכויים שמרשו יורשע.

אין באמירה זו כדי להוות גיבוש עמדה בטרם נשמעו הראיות.

בניגוד לאמור בבקשה לא נתקיים שיח מאחורי גבו של הנאשם.

אכן ציינתי בפני הסנגור כי הנחייתי לעניין תיקי טלפון היא הטלת פסילה מותנית כאשר בעברו של הנאשם תיקים דומים, אך לא נחשפתי לעברו של הנאשם.

אדגיש כי כשופט בעיר שדה אני נחשף לעיתים תכופות לעברם של נאשמים במסגרת בקשות פסילה מנהלית ואין הדבר פוסל אותי מלדון בתיק העיקרי.

מכל מקום לא גיבשתי עמדה ולא מתעורר חשש למשוא פנים בתיק זה.