החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 14/1/25 ובמסגרתו הורשע המבקש בעברה של מתן היתר לנהוג באופנוע למי שמעולם לא היה מורשה לנהוג בו והוטלו עליו העונשים הבאים:

פסילה בפועל למשך 11 חודשים, פסילה מותנית של שלושה חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 2000 ₪.

המבקש טוען כי הזימון למשפט שמצוי בתיק לא נמסר לו וחתימתו זויפה ( הוגשה תלונה במשטרה), כי נודע לו על פסק הדין כשנמסר לידיו ביום 11/2/25 וכי העונש שהוטל עליו חמור.

עוד טוען המבקש כי יש לו סיכויי הגנה שאותם לא פרט (ראה סעיף 15 לבקשה).

לפי סעיף 130(ח) לחסד"פ לא יזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, אם חלפו 30 יום היום שנודע למבקש על פסק הדין אלא אם הוגשה הבקשה בהסכמת תובע.

מכיוון שאף המבקש מודה שקיבל את פסק הדין ביום 11/2/25 (ראה סעיף 2 לבקשה) ועד הגשת הבקשה (17/3/25), חלפו יותר מ-30 יום, דין הבקשה לדחייה.

ויודגש לפי אישור המסירה המצוי בתיק (ואותו לא מכחיש המבקש כי קיבל), הומצא פסק הדין לידי המבקש, ביום 4/2/25.

גם טענתו של המבקש כי לא קיבל חלק מדברי הדואר תמוהה שכן כולם נשלחו לאותה כתובת.