תת”ע 1007/03/23 – ראימז’נוב אילחומבק נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
תת"ע 1007-03-23 מדינת ישראל נ' ראימז'נוב אילחומבק
תיק חיצוני: 90521945148 |
|
מספר בקשה:1 |
||
לפני |
כבוד השופטת רונה פרסון
|
||
מבקש |
ראימז'נוב אילחומבק |
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל |
||
|
|||
|
|
||
|
|||
החלטה
|
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 12.7.23 (להלן: "פסק הדין").
2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, עבירה מיום 13.8.21, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.
3. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.
4. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).
5. משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).
מאישור המסירה שצירפה ב"כ המשיבה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש" בתאריך 16.4.23. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.
ביחס לטענת המבקש כי מדובר בדו"ח "מלפני שלוש שנים" וכי לא נשלחה אליו בגינו כל הודעה על ביצוע העבירה, הרי שמעיון בדו"ח עולה, ראשית, כי המבקש נשפט בהיעדרו כשנתיים לאחר ביצוע העבירה הנטענת ובנוסף, משלא התייצב המבקש לדיון בעניינו בבית המשפט הרי שויתר על יומו בבית המשפט ובנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו.
למעלה מן הצורך יצויין, לעניין זה, כי מעין באישורי המסירה אשר צורפו לכתב האישום עולה כי הודעה על ביצוע העבירה נשלחה למבקש עוד ביום 14.9.21 והוא אישר קבלתה בידיו.
6. מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.
7. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.
8. בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.
המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 9.11.23.
9. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"ד, 22 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.