בפניי בקשה להנפקת אישור הפקדה בהליך זה מתוקף הפקדה שבוצעה בהליך אחר, בבימ"ש לתעבורה באילת.

במסגרת הליך בפ"ת 10236-06-22 (שלום תעבורה חדרה) ובהסכמת המבקש הוריתי על פסילת רישיון הנהיגה שברשותו, עד תם ההליכים המשפטיים.

עסקינן, אם כן, בבקשה לחישוב תקופות פסילה.

נקבע בפסיקה כי הסמכות לדון בבקשה מעין זו נתונה לרשות הרישוי אשר נגד החלטתה ניתן להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים. כפי שצוין ברע"פ 3811/22 סטניסלב וילקובסקי נ' מדינת ישראל (09.06.2022): "הלכה פסוקה היא כי "הכתובת בכל מקרה של בקשה הנוגעת לפסילה של רישיון נהיגה היא רשות הרישוי. על החלטתה ניתן להשיג באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים" (ע"פ 7323/19 אבו שריפה נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.02.2020))". בע"פ 7323/19 הנ"ל נקבע כי אין יסוד להבחנה בין בקשה ל"חישוב פסילה" לבין בקשה ל"הכרה בפסילה" שעניינה בהכרה בפסילה מבחינה מהותית הדורשת בירור עובדתי וראה לענין זה עפ"ג (חי') 71791-03-23 חדר אגבאריה נ' מדינת ישראל (כבוד הנשיא שפירא מיום 11.5.23).

אשר על כן הבקשה נדחית מחוסר סמכות עניינית. על המבקש להגישה לגורם המתאים.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשפ"ד, 11 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.