1

בפני כב' השופט הבכיר אלון אופיר

הנאשם הורשע ביום 24.4.22 על פי הודאתו, בביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה.

בהתאם לעובדות כתב האישום, נהג הנאשם ביום 16.11.21 אוטובוס זעיר ציבורי כאשר הוא אינו מורשה מבחינת דרגת רישיונו לנהיגת כלי רכב זה.

ב"כ המדינה טען כי בידי הנאשם רישיון נהיגה לדרגות B ו- C1 מה שמאפשר לו נהיגת רכב פרטי וכן רכב במשקל של עד 12 טון, אך אין הוא אוחז רישיון לדרגה D2 שבהתאם לחוק מאפשרת נהיגת אוטובוס זעיר ציבורי.

מאחר ולנאשם רישיון נהיגה משנת 2018 ולחובתו 6 הרשעות קודמות, עותרת המדינה לענישה הכוללת מאסר מותנה, פסילה של רישיון הנהיגה בפועל, פסילה על תנאי וקנס על מנת שיורתע הנאשם מביצוע עבירה דומה בעתיד.

2

ב"כ הנאשם ביקש לקחת לזכות הנאשם את הודאתו, את העובדה כי אין לחובתו עבירות דומות ואת העובדה כי המדובר באדם צעיר כבן 24 אשר עובד באזור מרכז הארץ במפעל.

ב"כ הנאשם סבר כי די במקרה זה בענישה של קנס ופסילה מותנית.

מתחם העונש הראוי וגזירת הדין -

הערך המוגן בעבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה לנהיגה הוא שלום הציבור.

מתחם הענישה ביחס לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, בנסיבות של נהג בלתי מורשה לנהיגה ללא נסיבות נוספות לחומרה, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי (באר-שבע) בעפ"ת 22585-11-12 אליעזר אושורוב נגד מדינת ישראל:

"לטעמי, וגם על פי פסיקה מקבילה בה עיינתי, מתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אינו מתחיל ממאסר בפועל, אלא הוא נע בין מאסר מותנה ובין מאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה, בהתאם לנסיבות העבירה".

ביחס למתחם הפסילה בפועל, הרי שבהתאם להוראות החוק, וביחס לעבירה על סעיף 10(א) בפקודת התעבורה, קבע המחוקק ענישת מינימום בת 3 חודשים כרף תחתון ביחס לבלתי מורשה לנהיגה.

אלא שבפרשה זו אין חולק כי הנאשם מורשה לנהיגה לדרגות B ו-C1 ואף עבר בהצלחה את מבחני הרישוי לדרגות אלה.

הנאשם אינו מורשה לסוג הרכב, מצב שהוא שונה בנסיבותיו ממצב של בלתי מורשה לנהיגה באופן מלא.

אשר על כן, נכון בעיני למצב את הרף התחתון של הפסילה במתחם בנסיבות לעיל על 45 ימי פסילה בפועל, כאשר הרף העליון יגיע עד ל- 9 חודשי פסילה בפועל.

נסיבות חיצוניות לעבירה עצמה -

בפרשה זו, הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה, יש לקחת נתון זה לזכותו.

לנאשם ותק נהיגה של כ- 5 שנים, ולחובתו 6 עבירות קנס (לא תלוי כנגדו תנאי בר הפעלה ואין לחובתו עבירה דומה).

ב"כ המדינה טען כי הנאשם הסיע ברכבו נוסעים, אך כתב האישום אינו מציין עובדה כזו ולא הוגשו לי ראיות בשלב הטיעונים לעונש התומכות בסיכון של נוסעים נוספים.

3

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה המיוחסת, את וותק נהיגתו של הנאשם והרשעותיו הקודמות ובהתחשב בטיעוני הצדדים לעונש כפי שנטענו בפני, אני סבור כי חלקו הנמוך של המתחם אותו קבעתי, מתאים לפרשה זו ביחס לרכיב המאסר, וביחס לרכיב הפסילה נכונה בעיני תקופת פסילה בת 60 יום אשר תיתן ביטוי גם לעברו התעבורתי של הנאשם על פני ותק נהיגה קצר.

לפיכך הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         קנס בסך 1000 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

את התשלום ניתן יהיה לשלם כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/גזר הדין.

לידיעתך, החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם להחלטה/גזר הדין שנקבע ובהתאם לתשלומים שקבע בית המשפט.

עליך לשלם את חוב הקנס/ הפיצוי/ ההוצאות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות"

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או

בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

לידיעתך: בחלוף המועד לתשלום המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה ינקוט הליכים לגביית החוב.

למידע נוסף ותשלום הקנס ניתן לפנות גם לנציגי המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה במוקד המידע והשרות  הטלפוני בטלפון מספר  35592* או בטל' מספר 073-2055000.

2.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

הנאשם יפקיד רישיונו תוך 120 יום מהיום.

ככל שלא יופקד הרישיון במזכירות, תיכנס הפסילה לתוקף אך לא תימנה ולא תסתיים.

4

3.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים

            וזאת על תנאי למשך 2 שנים.

4.         הנני גוזר על הנאשם 1 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה

של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל תוך 1 שנים מהיום.

זכות ערעור לצדדים תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשפ"ב, 20 יוני 2022, בנוכחות הצדדים.